קורונה, מה קורה?

די ברור ש
קורי, לא מרוצה.
למרות שהצליחה להפיל ולרמוס ולטחון עד דק, את מטה לחמם של מיליוני נפשות ברחבי העולם,
ששינה את פניו, שמיו וימיו.
קורי לא שבעה.
למרות שהצליחה לבטל את הרשות השופטת, את הכנסת ובעצם לבטל מדינה דמוקרטית ולהפוך
את כל יושביה למריונטות מנוהלות על ידי גוף לא קיים.
קורי ממשיכה להיות עצבנית
היא מרגישה שעדיין לא קיבלה את מה שהיא מבקשת.
אני חייבת למשוך את תשומת לבה אבל בזהירות. אני לא רוצה שהיא תחשוב חלילה, שאני מזמינה אותה להתארח. להיפך, חשוב שהיא תבין את החוקים החדשים שאוסרים לא רק על התקהלויות, אלא גם על אירוח של גורמים שלא שייכים לתא הגרעיני.

ומצד שני, שלא תבין שדעתי עליה לא משהו והיא תעלב. אז אני מתחילה בדברי חנופה.

קורי.
את יודעת שאת הכי יפה. שתמיד הכי אוהבים את בת הזקונים.
אל סארס אנחנו כבר לא מתייחסים. סתם אחד. אפילו לא נתתי לו שם חיבה. רק לך.
אני  יודעת שאת ביישנית גדולה. אחרת לא היית מסתתרת כל כך טוב ומאלצת אותנו ללכת ולחפש אותך.
לא צריך להתבייש, תראי איזו גיבורה את.
בכל העולם הולכים עם מסכות ועם כפפות. ואת חייבת לדעת ולבין שזה הכל בגללך.
לא כי קר ועומד לנשור להם האף או מכחילות קצות אצבעותיהם.
לא לא.
הם יודעים שאין כמוך לסטיילינג. שאת אושיית אופנה שלא הייתה כדוגמתה.
אנשים תוהים
"שאנל"?  מי היא בכלל? 
"דיור"?  קטן עלינו.

ברשומה הבאה נלמד פרק בנימוסים והליכות בימי קורונה