בעקבות הטמפלרים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

סיור בשרונה ובנווה שכטר

על הטמפלרים בארץ ישראל ועל השימור

 

משרונה לקריה ובחזרה

שרונה – הטמפלרים

אתם כבר מכירים אותי ויודעים שבלי היסטוריה (בקטנה) אי אפשר.
שרונה
שרונה הוקמה על ידי הטמפלרים בשנת 1871, כמושבה חקלאית וכהמשך למושבה הגרמנית ביפו.
את הטמפלרים, שקבעו נקודות יישוב שונות בארץ, כבר הזכרתי ברשומות קודמות. כמו המושבה וולדהיים, שהפכה לאלוני אבא

בית טמפלרי באלוני אבא

וסיפורה המופלא של המושבה האמריקאית גרמנית.

במושבה האמריקאית גרמנית גבול יפו

הם היו חברי תנועה דתית פרוטסטנטית שהאמינו שאם יישבו את ארץ הקודש, הם יזרזו את תחייתו של ישו ואת בוא הגאולה.
וכך, במחציתה השנייה של המאה ה 19 החלו מקימים לעצמם מושבות במקומות שונים ברחבי הארץ, בהם עסקו בעיקר בחקלאות ומסחר, תוך שהם מקיימים חיי קהילה עשירים ופנימיים משל עצמם, כשהם מקפידים לשמור על יחסי שכנות ורעות עם תושבי הארץ היהודיים והערביים. אחד המקומות בהם התיישבו היה שרונה בתל אביב.
הטמפלרים גורשו מהארץ פעמיים, לראשונה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אך   כעבור כשנתיים, הורשו לשוב למושבותיהם.
ובשנייה, לאחר  עליית הנאצים לשלטון כשרבים מהם התפקדו למפלגה הנאצית והחלו להקים בארץ  תאים של המפלגה. באותה התקופה שלט בארץ המנדט הבריטי, ובריטניה, שהכריזה מלחמה על גרמניה, הורתה להימנע מכל קשר מסחר או אחר עם האויב, ובאופן טבעי, גם תושבי גרמניה שחיו בארץ נחשבו אויבים.
לאחר תקופת מה בה הפכו מקומות היישוב שלהם למחנות הסגר/מעצר, מוקפים  בגדרות ומוגבלים בתנועה, גורש החלק הפעיל יותר  מהארץ בשנת 1941,  רובם לאוסטרליה. מעט מהם נשארו בכל זאת בארץ וחלקם שימש לצרכי "החלפה" – הצלת יהודים, תמורת גרמנים.
עם תום המלחמה, דרשו הטמפלרים לשוב למקומות היישוב שלהם ולקבל את רכושם חזרה, דרישה שנתקלה בהתנגדות עזה מצד היישוב היהודי בארץ, ובאפריל 1948, השתלט גדוד של גולני על המושבה וולדהיים ועל בית לחם הגלילית כדי לקבוע עובדות בשטח.
בשנת 1950 נכנס לתוקפו בישראל חוק שמטרתו כינוס נכסי הגרמנים ומימושם, כך שישמשו ערבון למקרי תביעות מצד הטמפלרים או מי מתושבי גרמניה.

ב – 1962 נחתם הסכם בין ישראל לגרמניה בדבר הרכוש הגרמני, על פיו שילמה ממשלת ישראל לגרמניה סכום של 54 מיליון מרק גרמני עבור הרכוש. אז הוסכם ונחתם כי בזאת נסתיימו כל התביעות והזכויות של ממשלת גרמניה או מי מאזרחיה שהיה בעל רכוש בארץ.

ממשלת גרמניה קבלה ייפוי כוח מהטמפלרים, כולל יושבי שרונה, לצורך ייצוגם במסגרת המשא ומתן ובסוף שנות השישים וראשית שנות השבעים, הם ויורשיהם, באוסטרליה וגרמניה, קיבלו את הפיצויים.

הקריה

במרכז המבקרים שרונה

לאחר גירושם של רוב תושבי שרונה לאוסטרליה, תפסו השלטונות הבריטיים את השטח. משפינו את תל אביב, הם הואילו להעביר את המחנה לידי נציגי היישוב העברי.
על החלק שמצפון לרחוב קפלן, של המושבה שרונה, הוקם המחנה הצבאי הראשון.
משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה שוכנו זמנית על שטח המושבה שרונה, שמדרום לקפלן ושמה שונה ל"הקריה" על ידי בן גוריון.

במרכז המבקרים

עם קום המדינה הוכרזה תל אביב כבירת המדינה הזמנית. ורק עם מעבר הכנסת לירושלים, לאחר ששהתה בכיכר הכנסת בתל אביב כשנה, עברה גם הממשלה משרונה/הקריה – לירושלים.
ב-1951 נפתח במבנה ששימש את בית הספר של המושבה שרונה, בית יולדות הקריה, שפעל במקום עד שנת 1997, המבנה נהרס ובמקומו נבנה מגדל המטכ"ל.

במרכז המבקרים שרונה

החלטה נחושה של המועצה לשימור אתרי מורשת ושיתוף פעולה פורה בינה לבין יזמים שונים ועיריית תל אביב, סיכלו רעיון להרוס ולדרוס אתר מורשת ולהפוך את כולו ל"גן" נדל"ן רב מגדלים תוך ויתור על צמרות עצים יפי צמרת, והביאו  לידי מימוש את רעיון שימורה של שרונה.
אמנם, השימור מוקף במבנים עתירי גובה וזכוכית, שזכו לעוד כמה וכמה קומות, על מנת לנצל שטח נדל"ני יקר ערך, אך המושבה זכתה לשימור והשיקום הראויים לה.

מגדלים מעל שרונה - תל אביב
ולהפוך את כולו ל"גן" נדל"ן

ירידה מדוקדקת לפרטי פרטים, חלונות, ציורי קיר, צבעים וטיח, פנייה אל צאצאי הטמפלרים שחלקם שמחו לשתף פעולה ושגרו תמונות מחיי המשפחות והמבנים, כך שיכולים היו המשמרים לקבל מושג "חי" על החיים בשרונה – כל אלה יחד, נתנו מכלול שלם שאיפשר לתעד ולשמר עד לרמת דיוק מקסימלית את המושבה ההיסטורית.

שרונה ישן וחדש

שי פרקש, אותו כבר פגשנו ברשומה על מלון גורדון בראשון לציון, הביא את מומחיותו המופלאה לידי ביטוי ונתן ידו בשימור ציורי הקיר, והדקורציה בכלל.
שיאו של הפרויקט היה הזזתם של חמישה מבנים טמפלרים לצורך הרחבת רחוב קפלן, מבצע הנדסי מורכב לכל הדעות, והעתקם של מספר עצים עתיקי יומין ונטיעתם מחדש.
בית קארל שטלר שנבנה ב 1877 הועתק.

בית קארל שטלר

בית וולר  יש הטוענים שנבנה בסוף המאה ה 19 ויש הטוענים שבסוף שנות ה 20. הועתק.

בית וולר

בית העם ובית הספר שנבנו בשנת 1904 הועתקו.

בית הספר
בית העם/בית הקהילה

בית הבד שנחשף בשלמותו, הוכיח עד כמה משוכללת הייתה תעשיית החקלאות ומימושה. כל המכונות בבית הבד עדין תקינות וניתנות לתפעול, בזכות סדנת הרכב הצה"לית שהייתה במקום, והרס"ר שדרש מחייליו לשמן אותן חדשות לבקרים.

בית הבד שרונה
מכונות בבית הבד

היקב החדש
עד ראשית המאה ה-20 ייצור היין היה הענף החקלאי המרכזי במושבה שרונה. 
בשנים 1892-1891 נבנה יקב שיתופי חדש וגדול שאפשר גידול משמעותי בכמות ייצור היין שנאגר במרתפי היקב, והיקב הישן הפך משמש כמקום אחסון הבקבוקים, כשבניהם מחברת מנהרה, על מנת שלא להוציא את היין לאור היום והשמש הקופחת. המנהרה שופצה ושוחזרה והיא מכונה כיום מנהרת הטמפלרים.

מנהרת הטמפלרים

במלחמת העצמאות, הועברו ליקב בחשאי כ- 20 מטוסי פרימוס ישנים, שנרכשו מחיל האוויר הבריטי. מחלקיהם נבנו  15 מטוסים שניתן היה להטיס.

בית למלה  נבנה ב 1879 והיה בין הבתים הראשונים במושבה שרונה. לאחר קבלת הקריה לידי הצבא שמש את מחלקת המודיעין והתצ"א של חיל האוויר.

השלט מימין בית למלה
השבשבת ששוחזרה

התוצאה היפהפייה  כוללת פארק עירוני שובה לב עתיר צמחייה מגוונת ושטחים פתוחים,ומעל ל 30 מבנים טמפלרים ששוחזרו ושומרו. במקום פעיל גם שוק מקורה יפהפה ועשיר.

 

משחקים טמפלריים

יפה בשרונה


בין הצילומים שמלווים את הרשומה הזו, יש גם צילומים שצילמתי בשנת 2014.
חלקם האחר של הצילומים בסיור שנערך במסגרת בתים מבפנים 2019,  בהדרכתה הנעימה של שולמית וידריך.

בהדרכתה הנעימה של שולמית וידריך.

חניות נכים, שירותי נכים ציבוריים

ממשיכים מעט בעקבות הטמפלרים לביקור ב-

נווה שכטר/ בית לורנץ
על מגרש בנווה צדק לא רחוק מבית שלוש, ממש על דרך יפו הישנה, הקים ברנש טמפלרי בשם פרנץ לורנץ, בית מגורים ולצדו בית קפה.

בית לורנץ

בביתו נהג לערוך אירועי תרבות שונים בהם השתתפו גם תושבי תל אביב יפו.
בבית הקפה שלצדו נערכו גם נשפים ואירועים פרטיים כגון חתונות ועוד.
עם תום מלחמת העצמאות עבר המבנה לידי צה"ל שהפך אותו ל"בית החייל" ואולם אירועים במחירים מוזלים עבור חיילים. בית החייל הזה נסגר באמצע שנות ה – 60 ועד 2012 עמד המיבנה עזוב ומיותם.
אז, הוא עבר לידי מכון שכטר למדעי היהדות שאנשיו טרחו, שיקמו ושיפצו את המבנה.
בחלקו התחתון ניתן למצוא את בית הכנסת שהקימו עבור הקהילה המסורתית (קונסרבטיבית) נווה צדק, הפתוחה והמכילה. שימור בית הכנסת נעשה ביד אוהבת ומכבדת, תוך כדי שנלקחים מוטיבים מבתי כנסת איטלקיים.

בית הכנסת בבית לורנץ
בית הכנסת של הקהילה המסורתית
הבמה אל מול ארון הקודש
בית הכנסת של הקהילה המסורתית

בקומתו העליונה, בה נהוג היה לערוך אירועים (פגשנו בסיור אישה שנישאה שם ב אוגוסט 57) שימר בידי הזהב שלו שי פרקש את עיטורי הקיר.

אולם הנשפים בבית לורנץ
קומת הנשפים

במקום גם גלריה לאומנות

הגלריה – מימין פסל של סיגלית לנדאו הנפלאה

וכמובן שלא נשכח את בית הקפה שזולג לו באלגנטיות משגעת אל החצר היפהפייה.

קפה לורנץ

♦ רשומות קודמות על תל אביב:-
בתים יפים בתל אביב – נחלה בדרך למנוחה
מי יבנה בית בתל אביב
בכל זאת יש בה משהו – בתים יפים בתל אביב
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד ועוד קצת
לטייל בשדרות
טיול בשוקכרמל – בין קולות צבעים וריחות
מכיכר המושבות – לכיכר הכנסת
מדרך יפו ועד הדרך אל הים
המושבה האמריקאית גרמנית
נווה צדק וחברים

 

 

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

יצא לכם לטייל ביעד של הכתבה? דרגו אותו בשביל גולשים נוספים:

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (1 votes, average: 5.00 out of 5)

Loading…

תגובות

חפשו יעד באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
Booking.com

פרסמו את העסק בחמושה!

תוכן שעשוי לעניין אותך

חמושה גם בפייסבוק:

רוצים עדכונים למייל?

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים

סגירת תפריט

רוצים לקבל עדכונים למייל?

לאחר שליחת המייל, יש לאשר את קבלת הדיוורים בדוא"ל שיישלח אוטומטית. שליחת המייל ואישרורו הינם הסכמה למדיניות האתר.