ברשומה הקודמת טיילנו בין הבתים היפים מאלנבי מזרחה.
אני מזמינה אתכם להמשיך את הטיול בין תיקיות המחשב שלי ובתיה היפים של תל אביב. הגענו אל רחוב ביאליק וקצת מסביבו.
רחוב ביאליק משתרע להנאתו בין רחוב אלנבי, שם ראשיתו, לבין בית העירייה הישן של תל אביב-יפו. ביאליק כנראה היה הראשון לבחור לבנות בו את ביתו, ועל כן זכה לכבוד והרחוב ניקרא על שמו בעודו בחיים. בעקבות ביאליק הגיעו אומנים נוספים לגור ברחוב.
גם רחוב ביאליק הוכרז אתר מורשת עולמי על פי אונסק"ו (איזה מזל) וגם בו תמצאו תערובת של הסגנון הבינלאומי והאקלקטי אותם הזכרתי ועוד אזכיר ברשומות אחרות.
מתחילים לטייל ברחוב ביאליק
בית שנברג
בית שנברג – ביאליק 1 נבנה ב 1922 עבור משה שנברג שהיה שען והוא האחראי להתקנת השעונים בתחנות הרכבת של אז שבין יפו לירושלים. במשך שנים רבות היה השען הרשמי של הרכבת. בקומה התחתונה היה במשך שנים קפה רצקי שהיה מקום מפגש לאומנים ואנשי רוח.
בית לאה בולדה
בית לאה בולדה -ביאליק 3 תל אביב – נבנה ב 1922 על ידי הארכיטקט אלכסנדר לוי (ביאליק 52-54) מבנה עם מרפסות מעוגלות. בעברו שמש משכן למכון רנטגן.
בית גולדין
בית גולדין ביאליק 6 – נבנה ב 1931 עבור אריה גולדין. המהנדס שהיה אחראי על הפעלתה של משאבת המים במגדל המים הראשון של תל אביב.
בית גראוס
בית גראוס ביאליק 9 – נבנה בשנת 1928 בבית התגורר דר' טיכו, שניהל את בית החולים הדס, ובקומת הקרקע הייתה הוצאת הספרים עם עובד.
בית רבינוביץ
בית רבינוביץ ביאליק 10 – נבנה בשנת 1924. לא מצאתי מי תכנן אבל נבנה עבור פילנטרופ שנהג לעזור לנזקקים. מרפסות יפות להפליא ותבליט עם השנה תרפ"ו בחזיתו
ביאליק 11
ביאליק 11 – נבנה בשנת 1931. במקום היה הסטודיו של הצייר חיים גליסברג, שהיה ידידו של ביאליק ובין היתר עבד על תיעוד עבודותיו של המשורר.
בית ראובן
בית ראובן – ביאליק 14 נבנה ב 1931. בשנת 1946 עבר לגור שם הצייר ראובן ובשנת 1954 רכש את המבנה והוסיף לו קומה שלישית. ב- 1974 נפטר ראובן רובין והוריש את ביתו וכמה עשרות מצויריו לעיר תל אביב. כיום המקום משמש כמוזיאון ליצירותיו.
בית דינה שושנה גולדברג
בית דינה שושנה גולדברג – ביאליק 15 נבנה ב 1930. עבר שימור. בחזית הבית ישנו תבליט עם שני אריות, מגן דוד ושמה
בית פלקובסקי
בית פלקובסקי – ביאליק 16 נבנה ב 1932 כתוספת לבית שכבר היה במקום משנת 1926.
בשנת 1944 התמקם בבית מטה האצ"ל תחת מסווה של מחסן צעצועים.
בית פלצמן
בית פלצמן – ביאליק 18 נבנה ב 1936. מרפסות מעוגלות מצד אחד ורבועות בצד השני, וחצר יפהפייה ובה נשתלו צמחים מיוחדים.
בית שרייבמן
בית שרייבמן ביאליק 19 – נבנה ב 1922 על מגרש שהיה בבעלותו של הסופר ש. בן ציון (אביו של נחום גוטמן). על שטח של יותר מדונם, עומד מבנה גדול ומרשים שחנוכייה מתנוססת על גג חזיתו. המבנה עבר מספר ידיים ומאוחר יותר שינה את ייעודו לסנטוריום בשם "בית שרייבמן". בשנת 1931 נרכש על ידי משפחת ישמעאלוף, שטיפחו את החצר והמבנה שימש אותם כבית מגורים. בשנת 1936 הושכר המבנה והפך למרכז חסידות ולביתו של אדמו"ר. גם לאחר מות האדמו"ר המשיכו חסידיו להשתמש במקום וסרבו לפנותו, עד שב 1999 הורה בית משפט לפנותם מהמקום. עברו השנים והמבנה האומלל הוכרז כמבנה מסוכן. בעליו החדשים הגיש בקשה להרסו ולבנות תחתיו בית מגורים חדש, אך הבקשה נדחתה. המבנה מוגדר כמיועד לשימור מחמיר ועד לעצם ימים אלה, ככל הידוע לי, נמשך הסכסוך בין בעליו לבין העיריה על עלות הפיצוי בעבור השימור שאמור להיות על אחריותם. הבית מתפורר והולך ומחזיק את עצמו בשארית כוחותיו. פשע אי השימור.
בית יפה
בית יפה – ביאליק 21 נבנה ב 1935 עבור שלמה יפה שהיה מעורב בהקמת חברת "מסחר ותעשיה", שארגנה את יריד המזרח. בסוף שנות ה 80 נרכש על ידי רון לאודר ששיפץ אותו. המבנה בסגנון הבאוהאוס ועל כן רק הגיוני הוא שבקומתו התחתונה הוא מאכלס כיום את מוזיאון הבאוהאוס. המוזיאון הפרטי והקטן, שוכן בבניין המשופץ ומציג רהיטים וכלים
שעות פתיחה: ד': 11:00-17:00 ו': 10:00-14:00 הכניסה ללא תשלום
בית ביאליק
בית ביאליק – ביאליק 22 בנייתו החלה בשנת 1924. האדריכל יוסף מינור היה המתכנן, אולם ביאליק עצמו גילה מעורבות רבה בתכנון ועיצוב הבית. כתבה נפלאה ומסקרנת על הקשר של ביאליק לאומנות הארצישראלית תוכלו לקרא כאן
עירוב מרהיב של מזרח ומערב הן מבחינת הגוונים בעיצוב הפנים, והן מבחינת המבנה עצמו. קשתות קימורים ומגדל. את הגינה הנפלאה מסביב הבית אומרים שטיפח ביאליק בעצמו. כשאתם מתרחקים מהמבנה שאו עיניים למעלה ושימו לב לכיפה שעליו.
בקומת הכניסה עמודים מצופים אריחי קרמיקת בצלאל עם שמות החודשים העבריים ושניים עשר השבטים וכן אח מצופה באריחי בצלאל אף הוא.
בשנת 1934, עזב ביאליק את תל אביב ועבר לחיות ברמת גן, שם החל לבנות לעצמו בית חדש, אך הוא נפטר עוד טרם סיים לבנות אותו. ארבע שנים מאוחר יותר, העבירה אלמנתו את הבית לרשות עיריית תל אביב, הוקמה "אגודת בית ביאליק" ובתמורה היא קבלה דירת מגורים אחרת. בשנת 1980 עבר הבית שיפוץ, ובעקבותיו עבר לשימוש אגודת הסופרים העבריים. בראשית 2009 הבית עבר פרוייקט שימור מאסיבי שבמהלכו הוא עבר שומרו ושופצו הפרטים כולם עד האחרון בהם.כיום הוא משמש כמוזיאון ובו ארכיון כתבי יד מקוריים, דברי דפוס, ציורים ופסלים של נחום גוטמן, ראובן רובין ועוד. ואל תפספסו את החדר המיוחד לילדים בקומה העליונה.
הערה חשובה:- אסור לצלם בתוך הבית. ביקשתי (התחננתי) ולששוני הגדול, קיבלתי אישור מיוחד לצלם ממדריכת סיורים של בית ביאליק, שהייתה במקום. שמחה מאד לחלוק אתכם את היופי.
פתוח ב'-ה' 09:00-17:00 ימי ו'-ש' 10:00-14:00 ימי א' סגור
בית בלדר
בית בלדר ביאליק 23בית בלדר – ביאליק 23 פינת אידלסון 31. את הצריח היפהפה הזה אי אפשר לפספס.
הבית תוכנן ונבנה בשנת 1923, על ידי שמואל בלדר שהיה מהנדס, עבורו ועבור משפחתו. הוא מועמד לשימור. אין לי מושג למה ממתינים.
בית ריגר
בית ריגר – ביאליק 24. נבנה ב 1922 עבור אליעזר ריגר שהיה המנכ"ל הראשון של משרד החינוך . לבתם קראו חמוטל וביאליק אף הקדיש לה שירים.
המרכז למוזיקה/הספריה המוזיקלית
המרכז למוזיקה/הספריה המוזיקלית – ביאליק 26. המבנה המקורי נבנה בשנת 1931 עבור אריה שנקר. הבית נתרם על ידי המשפחה לעיריית תל אביב והוא שימש במשך שנים רבות (אני ביליתי שם שעות ארוכות) כספרייה המוזיקלית.
בגלל שלא יכול היה להכיל יותר את האוסף ההולך וגדל של הספרייה, הוחלט שעדיף להרוס אותו במקום להעבירו למשכן אחר (פשע) ואכן, הבית המקורי נהרס בשנת 1994 והוא נבנה מחדש בשנת 1997 ובמבנה שולב קטע משוחזר מחזית הבית שנהרס. ונפתח מחדש כ"מרכז למוזיקה על שם פליציה בלומנטל" אני לא זוכרת אותו כתום. אבל לא הצלחתי למצוא תמונה ישנה שלו.
מתברר שישנם אי אילו עניינים נוספים סביב המבנה.
בנין העירייה הישן – בית סקורה
בנין העירייה הישן – בית סקורה – ביאליק 27 נבנה בשנת 1925 בקצה הצפוני של כיכר ביאליק. במקור נבנה כבית מלון, בעליו היו משפחת סקורה, שניהלו את בנק אמריקה פלשתינה.
באותו זמן חיפשו בעיריית תל אביב משכן חדש, מאחר והמשכן הישן הפך צר עבורם והם שכרו את המבנה מייד בתום בנייתו. בשנת 1928 רכשה העירייה את המבנה.
בראשית שנות החמישים הוחל בבניית מבנה חדש לעירייה. בין השנים 1965–1966 כ- 40 שנים אחר כך, העבירה העיריה את משרדיה לכיעור שבכיכר רבין.
המבנה היפהפה הפך מקום משכן ל"מוזיאון לתולדות תל אביב" בשנת 1971 אך ההזנחה החלה לתת בו את אותותיה ותכולתו הועברה למוזיאון א"י בשנת 2002.
רק אחרי שמתחם ביאליק הפך אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו – הגיעו למסקנה שיש לשפצו והוא עבר שיקום ושיפוץ.
בשנת 2009 הוקם במקום מוזיאון ומרכז לתולדות העיר.
המוזיאון משגע. תערוכות קבע מרתקות ותערוכות מתחלפות. תערוכת צילומים מרגשת בקומה הראשונה. בקומה השניה שחזור חדרו של מאיר דיזנגוף נעשה לפרטי פרטים. המבנה יפהפה והשימור נעשה בצורה יפה מכובדת ומכבדת.
פתוח ב'-ה' 09:00-17:00 ימי ו'-ש' 10:00-14:00 ימי א' סגור. אם אתם מגיעים, קנו כרטיס משותף לבית ביאליק ולבית העירייה הישן.
סיימנו לטייל ברחוב ביאליק
אידלסון 30
אידלסון 30 – מבנה מראשית שנות ה 30 מועמד לשימור ובינתיים …
אידלסון 22
אידלסון 22 ופינסקר 10 אוחדואידלסון 22 שנבנה בשנת 1926 על ידי האדריכל שלמה גפשטיין אוחד יחד עם פינסקר 10 שנבנה בשנת 1925 על ידי האדריכל יוסף ברלין למגורים. במשך תקופה מסוימת התגוררו שם בן גוריון והציירת ציונה תג'ר.
שני המבנים גם יחד הוכרזו לשימור עם הגבלות מחמירות. מאחר והם צמודים זה לזה, אוחדו למבנה אחד. במהלך השימור נחשפו ציורי קיר יפהפיים.
בית גולדבלט
בית גולדבלט -פינסקר 5. נבנה בשנת 1934 כבית מגורים בן 3 קומות. עבודות השימור הסתיימו בשנת 2015
בית חנינא קרצ'בסקי
בית חנינא קרצ'בסקי – הס 14 בבית זה חי והתאבד קרצ'בסקי, המלחין הראשון של העיר תל אביב, בדצמבר 1925
בית פרידמן
בית פרידמן – הס 12. נבנה עבור משפחת פרידמן בשנת 1924.
בשנת 1935 בקומת הקרקע של המבנה היה בית הספר המקצועי למסחר, שהמשיך לתפקד שם עד סוף שנות החמישים. הוא מוגדר בניין לשימור בהגבלות מחמירות.
שלט בחזית הבית מספר לעוברים ושבים כי בבית זה חי חיים גליקסברג, צייר וסופר (הסטודיו שלו היה ממוקם בביאליק 11 והיה ידידו הטוב של ביאליק)
בית בדר
בית בדר – הס 1. נבנה בשנת 1923. מועמד וממתין לעדנת השימור
עד כאן סיור ברחוב ביאליק ושות'. ברשומה הבאה שוטטות בשדרות רוטשילד
אתם אוהבים לשוטט בין בתיה הישנים של תל אביב? יש לכם מה להוסיף, אשמח מאד לתגובות.
לפוסט הזה יש 6 תגובות
שלום רב נהנתי מאד מהסיורים סיפורים על הבתים היפים בתא,עיר הולדתי ואהבתי הבלתי נלאית לבתיה שלצערי הרב הייתי עד ה להריסה של רבים מבתיה החד פעמיים. תודה רבה מצחנובר חיה
תודה רבה רבה על תגובתך מחממת הלב? איזה בתים ראית נהרסים? יש לך סיפורים להוסיף לי? אני אשמח.
למידע ממקור ראשון על בנית בית ריגר,ברח' ביאליק 24 ראו את הזכרונות של סבתא שלי (אשת אליעזר ריגר), רבקה ריגר-קפלן, בספרה "אליעזר ריגר – ממעצבי החינוך העברי בישראל", עמודים 48-51, בקישור http://shlomithart.com/rieger.pdf
תודה רבה על התוספת.
מרתק, תודה, יש לך במקרה צילומים משוק עליה רחוב עליה בכלל רחוב חרות. לאחרונה גיליתי שלסבא שלי ז"ל היה בית חרושת לשימורי סרדינים בעליה או העליה 3
תודה
🙂 תודה על המחמאה. על שוק עליה טרם עשיתי רשומה מסודרת מקווה שעוד תגיע.