על צילום, פופ ארט, והשפה הוויזואלית
חיבתנו עתיקת היומין של אוריאל ושלי, לאומנות ולמוזיאונים ידועה לקוראיי זה מכבר.
וכך, באופן לא באמת מפתיע, מצאנו את עצמינו השבוע בשתי תערוכות יפהפיות עליהן אני רוצה להמליץ.
האחת תשלח אתכם לאשדוד והאחרת להרצליה. אם יתמזל מזלכם ויהיה היום בו תבקרו נעים וחם, תוכלו לנצל את העובדה הנפלאה והמפתה שלשתיהן יש גם חוף ים, ואחרי הביקור המרתק לקפוץ גם לשם.
אשדוד - רטרוספקטיבה לג'ראר אלון
אחת לכמה זמן, אנחנו קופצים לביקור בעיר הולדתי אשדוד ובמוזיאונים המעולים שבה.
ניצלנו את חול המועד (שניצל אותנו בחזרה ותקע אותנו בפקק אימתני) וקפצנו שוב.
מוזיאון אשדוד לאומנות על חלליו הפתוחים, מאכלס בימים אלה תערוכה יפהפייה,
שאצר ערן ליטוין, מצילומיו של הצלם ג'ראר אלון
ג'ראר אלון
ג'ראר אלון נולד בשנת 1949 בקזבלנקה, ובהיותו בן 7 עבר עם משפחתו לאלג'יר. בשל חוסר היציבות הפוליטית באלג'יר, (עצמאות וההפיכה של בומדיין), היגרה משפחתו לפריז. כבר בהיותו נער באלג'יר החל אלון לצלם, ובצרפת מצא עצמו משמש לתקופה כעוזר במאי בתוכניות טלוויזיה ואף בקולנוע הצרפתי.
הוא עלה לארץ בשנת 1974 והחל עוסק בצילום תיאטרון, תוך שהוא מפרסם מצילומיו בכתבי עת שונים כשהעיקרי שבהם היה מוניטין.
בשנות השמונים היה לאחד הצלמים המבוקשים ביותר של תעשיית המוזיקה והיה אחראי לעטיפות תקליטים של אומנים רבים. לצד עבודתו זו, יצר ויוצר אלון עבודות רבות ובהן סמלים מן היהדות.
התערוכה תנעל ב 27/05 ואני ממליצה בכל פה להגיע, לבלות זמן בין כתליו
של המוזיאון ולעבור בין יצירותיו המופלאות של הצלם המוכשר והמרתק הזה.
כתובת: דרך ארץ 8 אשדוד
שעות פתיחה: א' ג'-ה' 09:00-16:00 ב' 09:00-20:00 שבת 10:30-13:30
הרצליה - קית' הרינג – האוסף המקורי
בשבת האחרונה ביקרנו בתערוכתו הנפלאה של קית הרינג בארנה שבהרצליה. ביקורנו הקודם במקום היה בתערוכה מיצירותיו של סלבדור דאלי
קית' הרינג ידוע בזכות השפה החזותית, הצבעונית והתוססת. אומנותו, המתפרצת בקווים מלאי שמחת חיים, מצליחה לפזר ולבטל מחסומים בלתי נראים ובכל זאת יציבים ואטומים, בין האומנות לחיי הפרט והכלל, ולהורידה ממגדל השן אל המוכר, הידוע והמובן לכל. הוא מוכר ומוגדר כאחד מאמני הפופ-ארט המשפיעים והמפורסמים ביותר, של הפופ-ארט האמריקאי לצד אנדי וורהול.
פופ-ארט
פופ-ארט – "אמנות פופולרית" או אם תרצו "אומנות לעם" ועיקר השראתה ממקורות בתרבות הפופולרית והמסחרית. תנועת אמנות הפופ-ארט החלה להתפתח בשנות החמישים במקביל בארה"ב ובבריטניה והגיעה לשיאה בשנות ה60.
התנועה החלה כמרד נגד הגישה המתנשאת מסורתית, של פטרוני האומנות ה"מוזיאונית", לגבי מה שאמנות "טובה" או "יפה" (כביכול) צריכה להיות ואמורה לייצג.
התחושה של אנשי הפופ-ארט הייתה שאין בין חייהם, סביבתם והתרבות בה הם צומחים, כל קשר לאותה אמנות מוזיאונית אותה צרכו ואותה לימדו אותם בבתי הספר לאומנות.
הם חיפשו אחר אומנות שתייצג אותם ואת דורם ומבחינתם, הדרך הייתה לפנות לאפיקי עיצוב אריזות למוצרים, חוברות קומיקס, מוזיקת הפופ, הכרזות והגרפיטי, מתוך כוונה ליצור בייצור המוני ובעלות נמוכה, אומנות פופולרית שתשתמש בדימויים וסמלים המוכרים ומתאימים לכולם. אם תרצו – תרבות ההמונים.
אחד המאפיינים של הפופ ארט הוא שימוש במוטיבים המוכרים מתרבות היומיום, כשהם נתלשים מהקשרם המקורי ומבודדים – וכתוצאה, משנים או מאבדים את משמעותם המקורית.
יצירות פופ ארט רבות "מורכבות" (כמו קולאז') מצורות ייחודיות או מקוטעות, בסוג של "אי-סדר", תוך שימוש אופייני בצבעי היסוד ובדימויים.
תנועת הפופ-ארט הצליחה (לטעמי) במשימתה לטשטש את הגבולות שבין אומנות "גבוהה" לאומנות "רדודה", פשוט על ידי הגדרה מחודשת של המדדים המסורתיים להגדרת האומנות והאומן.
תנועת הפופ-ארט הגישה והנגישה את האומנות לכלל ונטלה את החזקה על האומנות מן האליטה, בעיקר מאחר והיא שאבה את סגנונה ואת אמירותיה מדמויות ודימויים מוכרים ומזוהים עם חיי היום יום של הכלל ושל הפרט.
מחשבות בעקבות תערוכתו של קית' הרינג
לאורך כל דרכו האומנותית, הקצרה מידי, קית' הרינג נתן ביצירתו קול והכרה לנושאים רבים ומורכבים שחשיבותם אקטואלית גם בעצם ימינו אלה. סביבה, קפיטליזם, התפשטות טכנולוגיות חדשות, פירוק מנשק גרעיני, תנועות אנטי אפרטהייד, ועד לדת, גזע, סמים ומיניות.
כמעט כל עבודותיו של קית' הרינג מבוססות על סמלים ועל ביטחונו המוצדק, שבני האדם כולם ידעו לפענח אותם ולהבין למה כיוון האומן.
קית' הרינג, האומנות הפרה היסטורית והתפתחות השפה
ולא חשוב הסדר😊
כשאני מסתכלת על העבודות של קית' הרינג, אני לא מצליחה להימנע מהמחשבה שהוא ממשיכה הישיר של האומנות הפרהיסטורית.
האמנות הפרהיסטורית נוצרה בעידן בו טרם פותחה כל צורה של שפה כתובה. השימוש באומנות זו בא לשם הבעה ולא לצורך יישום. כך השאירו, האמנים הפרהיסטוריים, שפע מידע שהועבר אלינו באמצעות הציורים והחפצים שנמצאו. חריטות שונות על סלע המתארות אורח חיים, תרחישים שונים החל מציד וכלה בבישול, שייט ודייג, גיוס בעלי החיים לטובת האדם ריקודים, ואפילו יחסי מין בין דמויות אנושיות.
לפעמים דובר בקובץ סמלים, נקודות, קווים, וצורות נוספות ולפעמים הציורים היו מעט ברורים יותר.
ישנם מחקרים המשערים כי בדרך כלל רצף הסמלים תיאר את בעלי החיים, עונות ההזדווגות וההמלטה ואופן גיוס החיות לטובת החיים.
בין אם המחקרים הללו מדויקים או לא, ישנה הסכמה בין כולם כי זו ראשיתה של השפה הכתובה.
הדוגמאות שנמצאו במערות ועל חפצים, מצביעות על חשיבה סמלית (סימבולית) המאפשרת את הרחבת טווח שיתוף וייצוג הרגשות, המחשבות והאירועים שסביב.
החשיבה הסימבולית
החשיבה הסימבולית היא יכולתו של כל אחד ואחת לחשוב בסמלים ולפענחם.
היא מתייחסת לשימוש בסמלים (כולל מילים) המתארים התרחשויות או עצמים, כדי לייצג את העולם או הסביבה. המחשבה הסימבולית היא זו שהביאה להתפתחות השפה, תוך כדי שימור היכולת להבין ולפרש סמלים שונים ולהשתמש בהם.
אם נסתכל על תינוקות ופעוטות, נגלה שהחשיבה הסימבולית מתפתחת אצלם בהדרגה תוך כדי שימוש בדמיון, הפירוש שהם מעניקים לחפצים, ההגייה הראשונית והדרך בה מתחילים לצייר.
מהי שפה
מערכת תקשורת בין בני האדם לבין עצמם.
השפה, המורכבת ממילים המועברות על ידי דיבור, כתיבה או מחוות היא השיטה העיקרית לתקשורת האנושית. השפה, היא שמאפשרת לנו לחלוק עם האחרים רגשות, כוונות, רעיונות, אידיאולוגיות ועוד.
מהי תקשורת לא מילולית
תהליך של יצירת משמעות תוך שימוש בהתנהגויות או סמלים שאינם מילים.
התקשורת הלא מילולית מתייחסת להבנה, כשהיא כוללת לא רק את בני האדם אלא גם את בעלי החיים, בינם לבין עצמם ובינם לבין בני האדם.
לרוב, כשאנחנו חושבים על תקשורת שבין בני האדם, אוטומטית אנחנו מתמקדים בשפה, במילים ובמשפטים וכמובן בהצללה – באינטונציה הנלווית להן. אך במשך שנים רבות, זמן רב לפני שפיתחה לעצמה את היכולת לתקשורת המילולית הסתמכה האנושות על התקשורת הלא מילולית.
שתי המערכות, השפה (המילולית) והתקשורת הלא מילולית פועלות, למרות ההבדלים ביניהן, כחלק מאותה מערכת עצמה.
יכולתו של מח האדם לפשט את מה שלנגד עיניו, מסייעת לו לפענח את הסמלים הלא מילוליים ולתרגמם.
השפה החזותית
במשך דורות רבים פיתחה האנושות מגוון בלתי נדלה של מערכות על מנת להעניק משמעות אופיינית וייחודית לצליל, על מנת ליצור ממנו מילים ומהמילים שפה. רוב השפות העתיקות פיתחו בראשית דרכן את הצורות הכתובות, באמצעות סמלים שונים, על מנת לאפשר תיעוד והבנה של חיי הקהילה, התרבות והמקום וכלליו, בצורה חזותית.
גם השפה החזותית, שאיננה נזקקת לצליל, לקול או לכללי הדקדוק, התפחה וממשיכה להתפתח עם השנים. אחת הדוגמאות היא שפת הסימנים, שחלקים ממנה שונים משפה לשפה והיא איננה סטטית.
השפה החזותית באומנות של קית' הרינג
כאמן, חיפש קית' הרינג את האפשרות להביע את דעתו, גם כשהיא נפיצה ומתייחסת לאמיתות בוטות ואלימות, בדרך שתתקבל על ידי הקהל בהכלה, אך גם תהיה מובנת. הוא סמך, ובצדק רב, על גמישותו של המוח האנושי לפענח את הסמלים שלפניו ולתרגמם.
עבור כל אחת מהאמירות הבלתי מתפשרות שלו אודות אלימות, מין, איידס, גזענות ודת הוא מצא סמלים וסימנים שתיעדו את דעתו ותמיד ניתן למצוא את הקשר בין כל הסמלים כולם.
כמו צופן, כמו קוד שבא לתאר סוגיות חברתיות משמעותיות, מקומיות או כלל עולמיות, השתמש הרינג בסמלים שלו כשפה חזותית, והם, רובם ככולם, פוענחו על ידי הצופים, ונותרו בעלי משמעות עד היום.
קית' הרינג יצר שפה ויזואלית ייחודית עם יצירות האמנות שלו. תוך שימוש בדמויות ובדימויים פשוטים ובצבעי היסוד בלבד.
התערוכה מקיפה ומציגה את המנעד העצום והמרתק של יצירות האמן הדפסים, תקליטים, מוצרי פופ פוסטרים, טכניקות שונות של עבודות כולל ציוריו המוקדמים, גיר על קרטון מתחנות התחתית בניו יורק.
היא כוללת כ- 200 מיצירותיו של הרינג ותציג עד ה-30 ביוני 2023
כתובת:- השונית 2, הרצליה
שעות פתיחה: א-ה – 11:30-21:00
ו' – 09:00-15:00
שבת – 10:00-21:00
לפוסט הזה יש 6 תגובות
מסכימה איתך שעבודותיו של קית' הרינג קומוניקטיביות מאוד וזאת כנראה אחת הסיבות לכך שהן כל כך התחבבו על הצופים. תודה על החשיפה לצלם ג'ראר אלון שלא הכרתי. כיף של רשומה
תודה רבה, תמר. זה חלק משמעותי בהנגשת האומנות לקהל הרחב, בעיני. התקשורתיות. 🌹
איזו הברקה להשוות את הרינג להירוגליפים, ציורי מערות וסלעים! זה מיד עשה לי סדר. אוהבת את הניתוח וההסברים שלך.
🙂 תודה רבה. רק לא "ניתוח" 😉 שמחה ומוחמאת שאהבת.
מאד אוהבת את הפרשנות שלך על התקשורת הבין אישית, על שפת הסימנים של הצייר, על כך שסמך עלינו הצופים שנבין אותו. אני גם חושבת שהוא הניח שגם מי שלא מבין את המשמעות פשוט יהנה מהציורים שלו, מהצבעוניות העזה שלהם ומההרמוניה שנוצרת בתוכם. תודה על השיתוף.
תודה רבה, ציפי. את צודקת, 🌹ואני מאמינה שכל אמן מאמין ומקווה שעבודותיו תגרומנה להנאה ולסקרנות