מי יבנה בית בתל אביב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

"העתיד הוא מאה אלף חוטים, אך העבר הוא אריג שאי אפשר לטוותו שוב"


ברשומה נחלה בדרך למנוחה, טיילנו במתחם נחלת בנימין. הפעם נטייל מאלנבי מערבה.
בסיור בולטת בהעדרה – גימנסיה הרצליה.

גימנסיה הרצליה גלויה
גימנסיה הרצליה. גלויה בהוצאת משה ארדמן מהאוסף הפרטי שלי

"הגימנסיה העברית הראשונה" החלה דרכה בבית פרטי, בדירת שני חדרים ביפו ליד כיכר השעון וזמן מה לאחר מכן עברה לרחוב אילת. בשנת 1909, עברה הגימנסיה מיפו לרחוב הרצל וקיבלה את שמה "גימנסיה הרצליה", על שם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.
על ראש גבעה, לא מאד גבוהה, בקצהו הצפוני של רחוב הרצל, היה היה מבנה שהיה בנוי בסגנון הארץ הישראלי. כזה שניסה לשלב אלמנטים מהבניה האירופאית לבנייה המזרח תיכונית.  המבנה תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברסקי ,ובוריס ש"ץ מבצלאל.

השנים חלפו, האוכלוסייה בעיר גדלה ואיתה מספר תלמידי הגימנסיה וצריך היה למצוא למוסד משכן אחר וב- 1958 המוסד עבר למשכנו החדש. עד כאן הכל בסדר. אבל אז גם הוחלט, לקיים החלטת עירייה נואלת משנת 1940 להרוס את המבנה "על מנת לאפשר לרחוב הרצל להמשיך עד הים…."

וכך במקום לשפץ, לשקם ולשמר את המבנה ההיסטורי, ביולי 1959 הפגישו את האומלל עם הבולדוזרים והוא פינה את מקומו למגדל שלום.

מגדל שלום
מגדל שלום מאיר במקום גימנסיה הרצליה
גימנסיה הרצליה
בלפור מגיע לגימנסיה גלויה בהוצאת משה ארדמן מאוסף הגלויות הפרטי שלי
בכיה לדורות
מצא את ההבדלים
מגדל שלום וגימנסיה הרצליה
הגימניה והמגדל – מי יפה יותר

 

הגימנסיה נפלה חלל עוד טרם בקעו צליליו של חוק העתיקות  משנת 1978 שלא הגן על אתרים ומבנים היסטוריים מאחר והוא כלל רק:-
נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו. נכס, שנעשה בידי אדם החל בשנת 1700 לספירה הכללית, והוא בעל ערך היסטורי והשר הכריז שהוא עתיקה
על פי ההגדרות הללו, כל מה שקם ונבנה אחרי 1700 אינו מוגן, אלא אם כן נשא חן בעיניו של כבוד השר. אבל מאחר ועוד לא היה החוק, הרי שלא היה לה סיכוי גם בלעדיו.

 שימור מבנים

מה הוא בעצם שימור מבנים – קודם כל ולפני הכל, מטרתו לאפשר למבנה המשך קיום תקין ושלם. כזה שלא ימטיר חלקיו על העוברים והשבים, ויאפשר לו להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מהסביבה בה הוא נבנה. סביבה, שגם לשכבת העבר יש בה מקום של כבוד.
כזו שיחד עם צמיחת השכבות הבאות שומרת על זהותו וצביונו של המקום מראשיתו.
העבר הוא אריג שאי אפשר לטוותו שוב – אבל כן ניתן לשמרו.

לא אכנס כאן לסוגי הגישות בשימור. עזבו תרבות, היסטוריה, ערך העבר, מרקם חברתי או גאווה מקומית.
ברוח הציניות הקרה השוררת במדינה הזו, נדבר כסף. כי הרי ידוע שכסף מטמטם ת'עולם.
עניינה של עיר לקדם את מקומה על מפת התיירות וכך להגדיל את הכנסותיה. הלא כן? בכל עיר אליה נוהרים תיירים, בדרך כלל המקום היותר מתוייר, יהיה "העיר העתיקה". הגאווה המקומית גדלה, קמים בתי מלון, בתי קפה, סיורים עירוניים ועוד ועוד. קופות העיר והמדינה – מרוויחות.

בשנות השמונים, זמן רב לאחר הרס מבנה הגימנסיה, אבל כן כתוצאה ישירה ממנו, הוקמה המועצה לשימור אתרים.
גם לאחר הקמת המועצה עדין עומדים מבנים רבים ברחבי המדינה הצעירה הזו, כואבים ועלובים, ומחכים לגאולת השימור.

כל מה שמכונה "העיר הלבנה" הוכרז על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת לאומית, (סה"כ 661 מבנים).
אתרים שזכו להכרה זו, זוכים למימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית.
איך ייתכן שרוב רחוב אלנבי, רצוף המבנים הנפלאים, ושכלול בתחומי העיר הלבנה, עומד בעליבותו, כשיש לו את היכולת לקום ולהיות אחד היפים בארץ
ולא רק כתעלת מים בסרט נפלא של קישון?

בואו נמשיך לטייל בתל אביב  מרחוב אלנבי וממערב לו

מלון נורדאו 

מלון נורדאו
מלון נורדאו תל אביב
מלון נורדאו
מלון נורדאו תל אביב

מלון נורדאו – נחלת בנימין 27 (יהודה מגידוביץ) נבנה ב 1925 עבר שימור ושיפוץ שהסתיים בשנת 2016 ובין היתר נוסף לו אגף שהיה בתכנון המקורי אך לא בוצע עד השיפוץ. מיום בנייתו ועד היום הוא משמש כמלון ונחשב לאחד המלונות הוותיקים ביותר בארץ.

בית קטינסקי

בית קטינסקי נחלת בנימין
בית קטינסקי נחלת בנימין 41

בית קטינסקי – נחלת בנימין 41 נבנה בשנת 1928 (יעקב אורנשטין) לצרכי מגורים ומסחר. ממוקם בתחום שמוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית. הבעלים של המבנה היה מבוני שכונת נחלת בנימין וחבר הנהלה. המבנה המקורי נהרס ושוחזר בראשית שנות ה 90 ובמהלך 2016 נוספה לו קומה וסיימו את השימור.

השעון בנחלת בנימין 39

בית יואל משה סולומון

בית יואל משה סולומון
בית יואל משה סולומון

בית יואל משה סולומון – נחלת בנימין 66 אשר בו נמצאת היום מסעדת אריא, הוא מבנה היסטורי שהיה שייך למשפחתו של יואל משה סלומון

בית פולאק – הרצל 1

בית פולאק הרצל 1
בית פולאק הרצל 1

בית פולק – מהבתים הראשונים של אחוזת בית. המגרש נרכש על ידי שני בני משפחה. כשבקומה הראשונה גר פולאק אחד ממייסדי אחוזת בית.
זמן קצר לאחר בנית הבית הוא נפטר והוריש אותו לאחיו. הבית נמכר בשנת 1936 אך המשפחה המשיכה להתגורר בו עד מחצית שנות ה 50. במשך תקופה מסוימת הייתה במקום ספריית גימנסיית הרצליה.

בית וייס הרצל 2 פינת אחד העם

בית וויס תל אביב
בית וויס תל אביב הרצל 2 פינת אחד העם תל אביב

 

בית וייס הרצל תל אביב
בית וייס הרצל תל אביב הרצל 2 פינת אחד העם תל אביב

בית וייס – מבנה שהוקם ב- 1909 והיה שייך למי שהיה היו"ר הראשון של אחוזת בית. המבנה נבנה תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי.
המבנה תוכנן על ידי וייס עצמו ועד שנת 1963 התגוררה במבנה בתו של וייס.
נראה היה שהמבנה עבר שינויים במהלך השנים ושחלק מהעיטורים הוסרו, אולם משהחלו עבודות השימור והשחזור, נחשף הקיר המקורי שרק חופה על ידי מעטפת "מודרנית" יותר.

בית יוסף ופרחה שלוש הרצל 5

בית יוסף אליהו ופרחה שלוש
בית יוסף אליהו ופרחה שלוש הרצל 5 תל אביב

יוסף אליהו שימש לעיתים קרובות כמגשר והנושא ונותן בשם תושבי "אחוזת בית" עם שכניהם והיה נציג וועד תל אביב במועצת העיר יפו.

פסג' פנסק  הרצל 16

פסג' פנסק הרצל 16 ת"א
פסג' פנסק הרצל 16 תל אביב

פסז' פֶּנְסְק  – הרצל 16 – נבנה בשנת 1925 (מגידוביץ') עבור מרדכי פנסק, והיה בעצם ה"קניון" הראשון בתל אביב, הוא גם היה המבנה המסחרי הראשון בו הותקנה מעלית.

פיר מעלית
היה המבנה המסחרי הראשון בו הותקנה מעלית
שלט
למעליה – וכיפת המעלית
פנים פסג' פנסק היפהפה
חלונות מחדר המדרגות בפסג' פנסק

 

פנים פסג' פנסק היפהפה
ריצוף ופרזול שובי לב בפסג' פנסק

בנוי סביב חצר פנימית יפהפייה שהיום יש בה מסעדה ומתוך החצר פעלה המעלית.על חזית המבנה, משני צדדיו הכתובת פסג' פנסק בעברית ובאנגלית.בעבר, מעבר להיותו בניין למסחר, שכנו בו מערכות עיתונים כמו "ידיעות אחרונות" ו"הצופה".

 

משני צדדיו כותרת עם שם הפסג

 

בית מאני – יהודה הלוי 36

בית מאני יהודה הלוי 36
בית מאני יהודה הלוי 36 תל אביב

בית מאני – נבנה לצרכי מגורים בין השנים 1910-1915. על קירו ישנה רשימה ובה מוזכרים שמות שבע המשפחות שהקימו את אחוזת בית וכתובותיהם.

בית מאני תל אביב
רשימה ובה מוזכרים שמות שבע המשפחות שהקימו את אחוזת בית 

כ-10 שנים לאחר שנסתיימה בנייתו הוא נמכר לבנק אנגלו פלסטינה ושש שנים מאוחר יותר לשופט מאני שהתגורר במקום שלוש שנים בלבד ולמרות זאת הבית נקרא על שמו.
בסוף שנות ה 70 של המאה הקודמת, נמכר הבית על ידי יורשיו של מאני לבנק לאומי שהתכוון להרוס את המבנה ולבנות במקומו בנין משרדים.
בסוף שנות ה 90 התעורר מאבק ציבורי, נגד הריסת הבית. המאבק צלח, ובעקבותיו הוכרז המבנה כבניין לשימור בהגבלות מחמירות.

בית מאני יהודה הלוי 36
בית מאני יהודה הלוי 36 תל אביב

כיום ניצב בחלקו האחורי של בית מאני מבנה משרדים חדיש אך חזיתו היפהפייה נשארה והוא משמש כמרכז מבקרים של הבנק.

בית מרדכי בן יעקב גרבוב אחד העם 21

בית מרדכי בן יעקב גרבוב – אחד העם 21
בית מרדכי בן יעקב גרבוב – אחד העם 21 תל אביב

בית מרדכי בן יעקב גרבוב הוקם בשנת 1925 כפי שמעיד שלט אריחי בצלאל יפהפה במרומי המבנה,

שלט אריחי בצלאל יפהפה במרומי המבנה
שלט אריחי בצלאל יפהפה במרומי המבנה

הוא נועד לשמש כבית דירות להשכרה. בסוף שנות התשעים שופץ הבית והפך לבית משרדים, כפי שמעיד הכיתוב, עבור בנק ירושלים

בית ליטוינסקי אחד העם 22

בית ליטוינסקי אחד העם 22
בית ליטוינסקי אחד העם 22 תל אביב

 בית ליטוינסקי – נבנה בשנת 1909 עד ידי יעקב ליטוינסקי שהיה המבוגר מבין מייסדי תל אביב ואחד מחמישה הראשונים שהקימו בה את ביתם.
הוא הלך לעולמו בשנת 1916 ואת הבית ירש בנו שלימים שימש קונסול כבוד של אסטוניה בארץ ישראל ומשרדי הקונסוליה האסטונית היו בקומה השנייה של הבית.

בית ליטוינסקי אחד העם 22
בית ליטוינסקי בזמן עבודות השחזור אחד העם 22 תל אביב

במחצית שנות ה 30 ביקש מוריס ליטוינסקי להרוס את הבית כדי לבנות מבנה חדש, אך התוכניות שהגיש לא התקבלו.

בית ליטוינסקי אחד העם 22
בית ליטוינסקי לצד מבנה הזכוכית אחד העם 22 מצידו השני בית אדלר

בזמן הליך השחזור והשימור נחשפו אריחים מצוירים, עמודים עם כותרות מיוחדות וציורי קיר. על שימור ציורי הקיר תוכלו לראות בסרטון שלפניכם.

בית אדלר – אחד העם 26

בית אדלר – אחד העם 26
בית אדלר – אחד העם 26 תל אביב

בית אדלר – הוקם בשנת 1910 על מגרש מהגרלת המגרשים לאחוזת בית שנערכה ב 1909. עד שנת 1943 היה הבית בחזקת המשפחה ואז הם מכרו אותו. לאחר מכירתו קומת הקרקע החלה משמשת למטרות מסחר שונות.
במהלך שנות ה 90 של המאה הקודמת הוא נרכש יחד עם הבתים הסמוכים לו (בית ליטוינסקי ביניהם) במטרה לבנות גורד שחקים לצרכי מגורים.
מבצע הצלה יפהפה וייחודי יצא לדרך ובמסגרתו המבנה פורק לגורמים ואופסן. ורק אז החלו החפירות לפרוייקט מגדל המגורים.
על מבצע השימור תוכלו לקרא בכתבה של עופר אדרת בהארץ ולראות בסרטון המצורף

מלון פלטין אחד העם 28

מלון פלטין – אחד העם 28
מלון פלטין – אחד העם 28 תל אביב

מלון פלטין – נבנה בשנות ה 20 של המאה הקודמת ונפתח כבית מלון מפואר בשנת 1926. בין היתר היה בו אולם קונצרטים. עסקיו של מפעילו הראשון כשלו והמלון החליף ידיים.
משנת 1933 נוהל על ידי הוריה של לאה רבין, משפחת שלוסברג אולם במאורעות 1938 הוא נסגר והפך לבניין משרדים.

מלון פלטין – אחד העם 28
חזיתות שונות של מלון פלטין – אחד העם 28 תל אביב

עוד מספר גלגולים כבית הארחה ושוב כבית משרדים עבר המבנה האומלל עד שבראשית שנות ה 90 של המאה הקודמת עבר המבנה שיפוץ ושימור תוך הקפדה על שחזור מדוייק למצבו הראשוני. כיום הוא משמש כבניין משרדים לחברות פיננסיות שונות.

בית רוזנבליט  אחד העם 32

בית רוזנבליט – אחד העם 32
בית רוזנבליט – אחד העם 32 תל אביב
בית רוזנבליט – אחד העם 32
בית רוזנבליט – אחד העם 32 תל אביב

בית רוזנבליט – נבנה כבית מגורים בשנת 1924 בית סימטרי ויפהפה עבר שימור ושיפוץ ב 2012

בית הכנסת הגדול – אלנבי 110

בית הכנסת הגדול תל אביב
צידו הצפוני של בית הכנסת הגדול בתל אביב

 

בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול – השלמת בניה 1925 פתיחה 1926 והוא נחשב לבית התפילה השלישי בגודלו במדינה

בית שלום אש – אלנבי 114

בית שלום אש – אלנבי 114
בית שלום אש – אלנבי 114

בית שלום אש – אלנבי 114 נבנה ב 1925 כבית מגורים. במהלך השנים עבר שינויים שונים וחלק ניכר ממנו הופנה לצרכי מסחר.  עבר שיפוץ יפהפה בשנת 2013.

בדרכנו לרחוב ביאליק, שיזכה לרשומה נפרדת, פגשנו את השלישייה הבאה. אותה אני בוחרת לכנות:-

שלישיית אלכסנדר לוי

בית נורוק ואידלזקאלנבי 54 (הבנין משמאל) נבנה בשנת 1921 במהלך השנים שימש כבית ספר עירוני לבנות, כבית מלון בשם "ויקטוריה", ובסוף שנות השלושים בקומת הקרקע שלו קבע את משכנו בית הקפה המפורסם "עטרה".

בית שלוסברגאלנבי 52 (הבנין מימין) נבנה כנראה בין בהשנים 1922-1923. במחלקת השימור של עיריית תל אביב קיימות עד היום תוכניות, אבל אין עליהן תאריך או חתימת האדריכל. מאחר ועל פי הרישומים כן ניתן לדעת מי היה הבעלים של שני המגרשים, של 54 ו 52 (שלוסברג) מניחים כי תוכנן על ידי אותו אדריכל – אלכסנדר לוי באותן השנים.

אלנבי 54 ואלנבי 52
משמאל בית נורוק ואידלזק מימין בית שלוסברג

שני המבנים עוברים עכשיו יחד, שיפוץ ושימור אשר ישחזר את חזיתותיהם ויחזירן למצבן הראשוני בראשית שנות ה 20. עם תום השימור/שיפוץ ישמשו למגורים להשכרה כשקומת הקרקע תשמש למסחר. בגבם נבנה אגף חדש נוסף.

בית ליפשיץגאולה 44 פינת אלנבי  – בית ליפשיץ תוכנן אף הוא על ידי אותו אדריכל. (אלכסנדר לוי)

גאולה 44 תל אביב
מימין – עזוב וממתין לתורו בית ליפשיץ

ברשומה הזו הולכתי אתכם במסלול טיול בין בתים מיוחדים מאלנבי ומערבה. מקווה שנהנתם המשך יבוא..
ברשומה הבאה – נשימה הולכותינו מזרחה.

*התמונות של הגימנסיה שאני מביאה כאן, הן גלויות מראשית שנות השלושים, בהוצאת משה ארדמן.
זו סריקה מאוסף הגלויות הפרטי שלי. אני נולדתי בשנה בה המבנה נהרס.

*המשפט בראש הרשומה של א.ס.קארד מתוך ספר המדע הבדיוני "קסנוסייד".

רשומות נוספות על תל אביב:-

נחלה בדרך למנוחה

מי יבנה בית בתל אביב

בכל זאת יש בה משהו

תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד

אוהבים את בתיה הישנים של תל אביב? אם יש לכם פרטים נוספים ואתם מעוניינים להוסיף מבנים או עלילות, אתם מוזמנים לשתף אותי בתגובות.

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

יצא לכם לטייל ביעד של הכתבה? דרגו אותו בשביל גולשים נוספים:

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (2 votes, average: 3.00 out of 5)

Loading…

תגובות

חפשו יעד באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
Booking.com

תוכן שעשוי לעניין אותך

חמושה גם בפייסבוק:

רוצים עדכונים למייל?

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

סגירת תפריט

רוצים לקבל עדכונים למייל?

לאחר שליחת המייל, יש לאשר את קבלת הדיוורים בדוא"ל שיישלח אוטומטית. שליחת המייל ואישרורו הינם הסכמה למדיניות האתר.