חגיגת שבועות בקיבוץ שובל
קוראי הנאמנים בוודאי יודעים שאני איני חוגגת את חג הביכורים/שבועות.
אבל, לפני שקורי החליטה לשים את כף רגלה הדורסנית על פדחתנו ולהשאיר את כולנו בין כתלי ביתנו, ביקרנו בשמורת פורה ובקיבוץ שובל שם פגשנו במקרה, את מיקי עין גדי.
לשמחתי ולהפתעתי, זכינו לקבל ממנה הזמנה מרגשת, להגיע לקיבוץ שובל ולחזות בחגיגת חג השבועות בקיבוץ. להזמנה שכזו נענים בשמחה.
בדרכינו אל מקום החגיגות עצרנו בפינת חמד, מעשה ידי אמן פסיפס תושב הקיבוץ. בית קטון וקירותיו החיצוניים מעוטרים בשלל סיפורי ילדים.
לפניכם רשומה שרוב רובה צילומים ממסיבת שבועות קיבוצית נהדרת, שכללה גם גדוד של משוריינים חקלאיים מרשימים. גדוד זה כולל את הטרקטור שנחשב לגדול במזרח התיכון.
הקומביין שמכריז על פתיחת החגיגות
והימים ימי קורונה
הוראות השעה מכתיבות ריחוק חברתי ולכן התבקשו תושבי קיבוץ שובל לוותר הפעם על אלף הכיסאות, שמחכים היו להם בכל חגיגת שבועות, לטובת מחצלות.
כל משפחה על מחצלת משל עצמה, ומסביב ניצבת חטיבת קלנועיות מרשימה, נהוגה בידי ותיקי הקיבוץ.
שירים ומחולות
החגיגה היא פחות או יותר קבועה ומוסדרת, כשמתחלפים בה רק השחקנים.
העוללים שהוצגו השנה כביכורים – כשיהיו בגן ישתתפו בריקוד אחד ובכיתה א' בריקוד אחר.
ילדות מפזזות עם אמהות ריקוד תופים וריקוד צינורות, הקשבנו לשירים וראינו את בני הקיבוץ החיילים, מפריחים לשמים יונים.
ולסיום עורכים צוות הכלים החקלאיים תצוגה מרשימה ויוצאים בדרכם חזרה למשימתם. כשהילדים מצטרפים לנסיעה.
ועוד קצת תמונות כדי לחוות את האווירה
זו הייתה לנו הפעם הראשונה לחזות בשמחת חג הביכורים בקיבוץ, ואני מודה ומתוודה שהתרגשתי ונהניתי הנאה גדולה. לשמחתי – כבר הוזמנו לחגיגה גם בשנה הבאה.
