טיול זוגי בירושלים נחלת שבעה ועוד קצת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
פרסום בחמושה

טיול יומי בעיר הבירה

נחלת שבעה ירושלים
ככה זה כשיש שניים ?

בראשית

הטיול הזה, פחות או יותר, תוכנן במקור להתקיים ביום ג' ה- 11 במאי. מוזמנים היינו לאירוע לכבוד אביו של אוריאל בשעות הערב, בירושלים.
החלטנו להקדים את הגעתנו לירושלים בכמה שעות חביבות, ולתכנן לעצמנו יום של "תיירים בירושלים". חקרנו את הסביבה היחסית קרובה למקום ההתכנסות החגיגית, הזמנו כרטיסים למוזיאון המוזיקה, וריירנו במחשבה על מנת פלאפל חמה וריחנית על ספסל ברחוב.
כבר בחודש אפריל התחילו להתרחש מהומות בעיר. אבל, אתם יודעים שמעולם לא שקטה ירושלים, לכן לא חשבתי שהמהומות הללו תהפוכנה קיצוניות עד כדי כך שנהיה נאלצים לשנות את התוכניות.
למען הדיוק ההיסטורי אציין – שאוריאל דווקא כן.
המהומות הלכו והקצינו עד שב 10 במאי "יום ירושלים" החליט החמאס, להצטרף לחגיגות.
בראשית שיגר אולטימטום ובהמשך שיגר טילים.
לאירוע לכבוד יודה כבר לא נסענו. מבצע שומר החומות החל והוחלט לאפסן את תכנית "תיירים בירושלים" עד יעבור זעם, וטרם יתעורר הבא אחריו.

ויהי ערב ויהי בוקר יום חדש

כרטיסים  למוזיאון המוזיקה העברי כבר היו לנו. החלטנו לצרף אליו את מוזיאון יהדות איטליה, את בית טיכו ולהדס תחת מטריות נחלת שבעה ועוד קצת בסביבה הקרובה.
עשינו טעות רבתי ובחרנו לחנות ב"חניון מוזיאון הסובלנות". את מחירה תוכלו לראות בצילום המצורף, ולהחליט אם גם לכם מתחשק לחזור על אותה הטעות.
מבחינתי, אפס סובלנות לגזלנות.

נעלנה לירושלים

הקורונה, שהחליטה כבר בראשית דרכה באה"ק להכתיב לנו אופנה וכללי נימוסים והליכות, ממשיכה להכתיב לנו גם מועדי ביקור במוזיאונים. החלטנו להזמין מקום למוזיאון המוזיקה העברי, לשעה עשר בבוקר, שעת הפתיחה.

נחלת שבעה ירושליים
הרחוב עדיין היה שקט

כשהגענו לרחוב יואל משה סלומון שבנחלת שבעה, הרחוב עדיין היה שקט וחלק מדלתות העסקים במקום עדין חתומות.
אנ'לא יודעת איך אתם אבל אני, כשאני יורדת מהאוטו אחרי נהיגה, על אחת כמה וכמה כזו שהיא בת יותר מרבע שעה (גג), נזקקת לכוס קפה מעודדת. לששוני, ממש בצמוד למוזיאון, מצאנו מגדנייה חביבה לתפארת. (מה ת'שו לי? אני אוהבת עברית וזה הבלוג שלי) וכשאני אומרת "צמוד", כוונתי שדלת אחת שלו נפתחת היישר אל דלפק הקבלה של מוזיאון המוזיקה העברי.

Napoleon Patisserie

נחלת שבעה ירושלים פטיסרי
Napoleon Patisserie

"נפוליאון"  הוא בית קפה מקסים, שמקבל את אורחיו בחיוך שובה לב. כאנשים שבלונים ראויים לשמם, הזמנו "קפה ומאפה". אני לא מבקרת מזון ובטח לא של מתוקים למיניהם, אבל כל העסק היה לנו טעים.
לחיך ולעיניים (בלי ויכוחים, אוכלים גם עם העיניים) ולכן אני ממליצה.
כתובת:-  יואל משה סלומון 10

מוזיאון המוזיקה העברי

נחלת שבעה ירושלים
במוזיאון המוזיקה העברי

"מוזיאון המוזיקה העברי" מציג מסע אינטראקטיבי מקשר ומגשר בין התרבויות השונות, שנוקזו לארץ ישראל, באמצעות הצגת שפע כלי נגינה, שחלקם תרמו את תרומתם לעיצוב המוזיקה העברית.
המעבר בין החדרים השונים, המציגים כלים מהתפוצות האנדלוסית, האירופאית, המזרח תיכונית, ועוד, מרתק ומרגש.

התרשמתי מאד מאופן עיצוב החדרים, כולל ארונות התצוגה וצבעי הקירות שהותאמו ל"כותרות" החדרים השונים. על ההיסטוריה של המוזיאון תוכלו לקרא כאן

מורה דרך אישי

עם כניסתכם תוכלו, בתמורה להפקדת תעודה מזהה, לקבל לידיכם טאבלט שמאפשר להכיר את המוצגים, ולהקשיב לצלילי כלי הנגינה, מבלי שתהיו נאלצים להצטרף לקבוצה זו או אחרת, ולהרגיש חופשיים במרחב.

♦ המוזיאון נגיש ♦

זה איננו המוזיאון הראשון למוזיקה וכלים עתיקים בו אנחנו מבקרים. ביקרנו במוזיאון לכלי נגינה בפראג, בהמבורג היה אגף יפהפה לכלי נגינה עתיקים, ומוזיאון זערורי באתונה. מוזיאון המוזיקה העברי הנפלא, לא נופל מאף אחד מהם.
במחירי הכניסה המוגזמים (לטעמי) הוא מנצח אותם בגדול.
כתובת:- יואל משה סלומון 10
פתוח:- א'-ה'  10:00-19:00  ו' 14:00- 10:00

מוזיאון יהדות איטליה

מוזיאון יהדות איטליה
מוזיאון יהדות איטליה

"מוזיאון יהדות איטליה" ממוקם במבנה שנבנה ב 1897 כמוסד גרמני קתולי שישמש גם כדי להפיץ את הקתוליות בפלסטין וגם כהוספיס לעולי רגל גרמנים. לצדו נבנו כנסייה ובית ספר.
בקומת הקרקע של המבנה, ששימש כחדר האוכל של ההוספיס, ציורי קיר שעברו שימור וכיום מתקיימים במקום מידי פעם הרצאות וקונצרטים.

בראשית המאה ה-20 עברו שוכני המבנה למקום גדול שהתאים יותר לצרכיהם והמבנה ננטש. בשנות ה 40 של המאה הקודמת קיבלה הקהילה האיטלקית יהודית אישור להתפלל במקום ומשהועלה בית הכנסת לארץ הוחלט על הקמת המוזיאון במקום.

מוזיאון יהדות איטליה

המוזיאון נפתח לקהל בשנת 1983 והוא מוקדש כולו להנצחת מורשת הקהילות היהודיות באיטליה. זהו המוזיאון היחיד מסוגו המציג אוסף מכלל הקהילות היהודיות שם.
בין היתר תוכלו לראות במקום, תשמישי קדושה ותעודות היסטוריות מתקופת הרנסאנס ועד ימינו.

ארון בגדים, שהיווה מסתור והסוואה לארון קודש, כשנאלצים היו היהודים להסתיר את פעילותם הדתית הוא אחד הממצאים המרגשים במקום וכנראה שהוא אחד הארונות העתיקים ביותר מתקופת הרנסנס  שנשארו כמעט כשהיו, והוא מספר סיפור שלם.

מוזיאון יהדות איטליה
ארון בגדים שומר סוד שימש כארון קודש
מוזיאון יהדות איטליה
ארון קודש ייחודי שנוצר ב 1543 בית הכנסת הגדול במנטובה

גולת הכותרת של המוזיאון הוא כמובן בית הכנסת קונליאנו ונטו
שהובא לישראל בראשית שנות החמישים.

בית הכנסת קונליאנו ונטו

מוזיאון יהדות איטליה
בית הכנסת קונליאנו ונטו

בית הכנסת קונליאנו ונטו הינו בית הכנסת המקורי של קונליאנו ונטו, הנמצאת צפונית לוונציה. יהודים חיו בקונליאנו החל מהמאה השש-עשרה והתפללו בבית הכנסת שבו ארון הקודש המעוטר. בית הכנסת שימש את הקהילה עד למלחמת העולם הראשונה. התפילה האחרונה התקיימה בבית הכנסת ביום כיפור בשנת 1918 ומאז ועד אחרי מלחמת העולם השנייה, עמד נטוש. את סיפור הבאת בית הכנסת לארץ תוכלו לקרא כאן.
בסידור המקורי של בית הכנסת, הייתה הבימה ממוקמת נגדית לארון הקודש. בשל אילוצי חלל החדר אליו הועבר בית הכנסת, מוקמה הבימה במרכזו ולא כפי שהייתה במקור.

 

בית הכנסת קונליאנו ונטו מוזיאון יהדות איטליה
בית הכנסת קונליאנו ונטו
מוזיאון יהדות איטליה
הבמה - בית הכנסת קונליאנו ונטו

בשנת 1989 שוחזר החלק של עזרת הנשים. מאחר ונותרו רק ארבע שבכות מקוריות, שנפתחות ומאפשרות צפייה אל המתפללים שלמטה, שוחזרו שבכות נוספות זהות למקוריות.לשמחתינו, פתחו לנו את עזרת הנשים כדי שנוכל להתרשם מבית הכנסת גם דרכה.

♦ המקום עבר הנגשה ♦

כתובת:- רחוב הלל 25
פתוח:- א', ג', ד' ה' 10:30-16:30 

בית טיכו

בית טיכו ירושלים
בית טיכו

לבית טיכו, הבית עם החצר הקסומה, סיפור מרתק משל עצמו, עוד טרם הפך לבית החולים לרפואת עיניים של הדוקטור טיכו.

בית טיכו נבנה בשנת 1864 והיה אחד הבתים הראשונים שנבנו מחוץ לחומות. הקבלן שנשכר על ידי בעל הבית המקורי, השתמש בשאריות חומרי הבניה שנותרו לו מבניה קודמת שביצע של הקונסוליה הרוסית.

הבית נרכש על ידי סוחר עתיקות מצליח ועתיר ממון בשם משה וילהלם שפירא.
לאחר שמומחים בריטים שבדקו מגילות שהציע למוזיאון בריטי טענו כי הן מזויפות, נפגע שמו הטוב, הוא ירד מנכסיו ברח מהארץ והתאבד.
שנים אחר כך העריכו לא מעט חוקרים כי המומחים הבריטיים הם שטעו בהערכתם ועד היום לא ברור מה עלה בגורלם של אותם כתבים אבודים.

עוד התגוררו בבית במהלך השנים  גנרל רוסי, שייח ובנו, משפחת בנקאים, ורופאת שיניים בשם ד”ר וייצמן, שהייתה אחותו של נשיא המדינה הראשון.
בשנת 1924 רכשו את המבנה רופא עיניים וזוגתו האומנית, אנה ואברהם טיכו.

דר' טיכו נודע כרופא בעל ידע רב וביחסו ההוגן והשווה לכל מטופליו, שהעריכו וכיבדו אותו על כך. ואנה טיכו, הציירת המוכשרת, שהייתה אחות במקצועה עבדה אתו ולצדו.

בית טיכו ירושלים

מאחר ולא היו לאנה ודר' אברהם טיכו ילדים משל עצמם (אולי כי היו בני דודים והם חששו), החליטה אנה, לאחר מות בעלה, לתרום את ביתה ובו אוספי אומנות שונים, לעיריית ירושלים בתנאי שהבית ימשיך לשאת את שמם.
בית טיכו מנוהל כיום על ידי מוזיאון ישראל כגלריה לאומנות. בזמנים של טרום הקורונה, הייתה במקום מסעדה, שהלכה וכבשה חלקים נרחבים משטח הבית. במקום נעשו שיפוצים והמסעדה נשלחה אחר כבוד לקומה השנייה והקומה הראשונה הוסבה לחללי תצוגה לתערוכות מתחלפות ותצוגת קבע אחת לאוספי בני הזוג.

בית טיכו ירושלים
תצוגה מאוסף טיכו

פסגת היומיום - תערוכה

ענבל הופמן בית טיכו
עבודה של ענבל הופמן

במקום מוצגת בימים אלה (עד ה 30 באוקטובר 2021) תערוכתה  של ענבל הופמן "פסגות היומיום".

ענבל הופמן בית טיכו
ענבל הופמן בבית טיכו

לצערנו, בגלל הקורונה (או שאולי נשאו את שמה לשווא, אך זה מה שנאמר לנו)  לקומה העליונה של המבנה לא ניתן היה לעלות. המסעדה אינה פועלת בימים אלה.
עשו לעצמכם טובה, לפני שאתם נכנסים ואחרי שאתם יוצאים מבית אנה טיכו, קחו לעצמכם כמה דקות של שלווה בצל עצי החצר היפה והמזמינה, ואל תשכחו לתת ליטוף לטריקולורית הידידותית שתקבל את פניכם.
הכניסה ללא תשלום
פתוח:- ד' ה' 12:00-20:00 וש' 12:00-14:00
כתובת:- רחוב הרב אג"ן 10

שמחנו להכיר ולחוות בנחלת שבעה גם את...

מתנות משמחות

חנות קטנה ומטריפה עם שפע של רעיונות עליזים ל מתנות משמחות באמת, בכל פינה תפגשו משהו שיגרום לכם לחייך.
כתובת:- יואל משה סלומון 19

ארטמוספירה

ארטמוספירה היא גלריה מרהיבה ביופיה, מתוך רשת של גלריות לאמנות, תכשיטים ויודאיקה. בגלריה שפע של עבודות אמנות נהדרות, שרובן פרי עבודתם של אומנים ישראליים. שוטטנו בה זמן ארוך ולא היינו שבעים.
שי, שמה לב להתלהבות שלנו מהמקום וסיפרה לנו שהמקום שופץ. שפעם היה במרכזו משרד שהיה סוג של חוצץ בין שני חלקי הגלריה. ואז באה קורי, חיבלה את החבלות שהיא יודעת לעשות ורק לאחרונה המקום חזר לעבוד.
מאחר ואנחנו באמת חגגנו שם כל פינה ופינה ועינינו לא שבעו, אני ממליצה בחום לבקר ואל תשכחו למסור ד"ש לשי.
כתובת:- יואל משה סלומון 10

גילדה של קרמיקאים

גלריה יפה, שמקבלת במאור פנים את המבקרים. ולא לפספס את המרצפות המיוחדות בהשראת אריחי דלפט.

רחוב יואל משה סולומון שלקח את השראתו מרחוב המטריות המרחפות שבפורטוגל

ושאר צילומי הרחוב, שתמיד מספרים את סיפור המקום טוב יותר מכל מילה כתובה.

הערה לסדר

מאחורי דלפק הקבלה של מוזיאון המוזיקה העברי – לא חבשו מסיכות.
גם חלק מהממתינים לפניו – לא.
כשביקשנו מהאנשים שלפנינו לחבוש מסיכות, הם תהו מדוע אנחנו לא מעירים גם לעובדי המוזיאון
שמאחורי הדלפק. הערנו.
תגובת העובדים להערה…
הם גלגלו עיניהם  השמימה ובאיטיות משוועת פתחו מגירה ממנה שלפו מסיכות, אותן חבשו על הסנטר בלבד, וצרפו נזיפה משלהם:-
"את לא חייבת לכעוס כל כך"
צודקים!
אני – באמת לא חייבת לכעוס. לא עם  "כל כך" ולא בלי "כל כך",
אבל הם כן חייבים בחבישת מסיכה.

צאו לטייל!
בלו ברחובות, בפארקים באולמות המופעים ובמוזיאונים.
תיהנו.
התחשבו וחבשו מסיכות,
שמרו על הניקיון אחריכם,
היו טובים איש לרעהו ואיש למקום
אני מבטיחה לכם שהבילוי יעשה יותר נוח.

המלצות נוספות לטיולים בירושלים

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

חדש! מטיילים בעקבות חמושה

פונים אלי לעתים לשאול אם אני מארגנת טיולים מהרשומות שלי בבלוג.

אני שמחה ונרגשת להשיק סיורים רגליים עם מדריכים מקצועיים בעקבות הטיולים שלי

תגובות

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. תמרית

    מדהים כמה דברים מעניינים הצלחת למצוא בשטח כל כך קטן. הסקרנות שלך ללא גבולות? וגם הסיפורים המרתקים והלא ידועים מאחורי המקומות הידועים. כשחושבים מה כבר יש לחדש את מוצאת את הדבר הנוסף הזה…

    1. ניני אטלס

      🙂 תודה רבה, תמר כיף לחשוב שאני מצליחה לחדש ?

  2. ציפי

    פוסט מעולה עם המלצות טובות, תודה על כך. אני אוהבת לטייל בירושלים בנחת, אני עושה את זה אבל לא מספיק. אני אחכה שמעט יתקרר וההמלצות שלך ילקחו בחשבו 🙂 תודה על שיתוף ההמלצות שלי 🙂

    1. ניני אטלס

      ?תודה ציפי. שיתפתי בשמחה. אין ספק שלעת סתיו השיטוט נעשה יותר נוח 🙂

  3. רונית רוזנשיין

    ממש נהנתי לקרוא. את כותבת נפלא, מעניין בשפה מתגלגלת ומחוייכת ואת לא חוששת לכתוב גם ביקורת, שתגן על הקורא מפני פורענויות קטנות ומטרידות. לא הכרתי חלק מהמקומות. תודה!

    1. ניני אטלס

      🙂 תודה רבה, על המחמאות ועל התגובה ?

כתיבת תגובה

תגובות פייסבוק

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים