לטייל בניו זילנד

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

וולינדטון

על טיול בניו-זילנד. המשך רשמיה של אורחת מלון האורחים – עדי אדלר.

ניו-זילנד - אטרקציות

האטרקציה העיקרית של ניו זילנד היא הטבע. יש במדינה כמה ערים, אבל הן קטנות ולא מרשימות. כך שאם אתם חובבי טיול בערים – ניו זילנד כנראה פחות מתאימה לכם.

אוקלנד

אוקלנד היא העיר הגדולה של ניו זילנד (למרות שהיא לא הבירה), ובה יש מגדל שממנו אפשר לתצפת על כל האיזור. שימו לב לזה שרוב הבתים סביב המגדל הם נמוכים מחשש לרעידות אדמה.

צילום:- עדי אדלר

וואיהיקי

צילום:- עדי אדלר

ליד אוקלנד יש אי בשם וואיהיקי Waiheke שיש בו כמה חופים יפים. נחמד לטייל בו, רק צריך לשים לב שלא תגיעו בטעות לחוף נודיסטים בלי לשים לב…

יש על האי גם כמה עיירות קטנות (ישנם לא מעט אנשים שגרים באי על בסיס קבוע, ומשמשים בתפקידי תיירות באי או שעובדים באוקלנד), שבהן יש חנויות חמודות (רבות מהן למזכרות), וגם כמה כרמים ויקבים בהם אפשר להרשם לטעימות יין וקנייה של יין, שניו זילנד ידועה בו.

לחובבי הטרקים

יש בניו זילנד לא מעט טרקים ידועים. בטיול המאורגן המקומי שבו השתתפתי אפשר היה לצאת לשניים מהם: אחד מהם הוא טרק חד יומי בין הרי געש בשם "מעבר טונגרירו" (והיינו אמורים להקדיש לו יום מהטיול), והשני הוא טרק של שלושה ימים בשם "רוטברן" שהיה אופציונלי ובעצם חפף לכמה ימים של נהיגה ושהות בעיר קווינסטאון.

צילום:- עדי אדלר

כתבתי ש"היינו אמורים להקדיש" יום לטרק בטונגרירו, מכיוון שההליכה בטרק תלויה בתנאי מזג האוויר בגלל שמדובר על עליה למיקום די גבוה בהרים, וביום שבו הגענו לאיזור תנאי מזג האוויר נחשבו למסוכנים ולכן המסלול היה סגור. והיו כמה נשים שבחרו לצעוד ברוטברן, אבל איכשהו הימים של המסלול נפלו על ימים גשומים, מה שהפך את הטרק לאתגר יותר מאשר טיול שבו אפשר להנות מהנוף. לכן למי שמעוניין בטרקים – האופציה של טיול מאורגן פחות רלוונטית מכיוון שלא פעם צריך איזושהי גמישות בבחירת היום שבו אפשר להתחיל אותו.

צילום:- עדי אדלר

גם בלי טרקים, זכינו לטייל לא מעט בטבע בנקודות שונות באי. ראוי לציין נקודה עקרונית:
ניו זילנד היא מדינה הררית, וזה משפיע על אופן הגדרתם את המסלולים השונים. זיכרו  שגם מסלולים שנחשבים לקלים ויחסית מישוריים, יכולים לכלול עליות וירידות די תלולות.

אייבל טאסמן

צילום:- עדי אדלר

אחד מהפארקים הידועים בניו זילנד הוא פארק בשם "אייבל טאסמן" Abel Tasman, שנמצא בקצה הצפוני של האי הדרומי. הוא נקרא על שם חוקר הימים ההולנדי שגילה את איי ניו זילנד באמצע המאה השבע עשרה. מדובר על פארק לאומי שבו יש מסלול של בערך 50 ק"מ לאורך חוף הים, שממנו אפשר לרדת ללא מעט חופים יפים עם חול זהוב.

צילום:- עדי אדלר

רבים הולכים לכל אורכו בתור אתגר, אבל אפשר ללכת רק בחלקים ממנו. יש "מוניות מים" (water taxis), שבהזמנה מראש ניתן לבקש איסוף והורדה בכל נקודה לאורך המסלול.

אנחנו נשארנו בפארק למשך יומיים וחצי, בין השאר כדי לאפשר למטיילים להשתתף בהרבה מאוד מהפעילויות שזמינות בו – שייט בקיאקים, שיט בסירות מפרץ, או מסלולי ספורט אתגרי שונים שכוללים בין השאר פעילויות כמו סנפלינג.

צילום:- עדי אדלר

דונדיין

אחת הערים באי הדרומי היא עיר בשם דונדיין Dunedin שהיא עיר סטודנטיאלית וצעירה, שממנה יוצאים סיורים לצפיה בציפורים סביב החופים שלה.

יש בעיר רחוב בשם רחוב בולדווין Baldwin Street שנחשב בעבר באופן רשמי לרחוב הכי תלול בעולם, עד שלפני כמה שנים רחוב בוויילס החליף אותו בתור "הכי תלול". רבים עולים במעלה הרחוב כדי להצטלם בכל מיני פוזות מעניינות – ובמקביל יש מי שכותב שירה על המדרגות שמובילות במעלה הרחוב…

צילום:- עדי אדלר

מיצר קוק

בין שני האיים קיים מיצר בשם מיצר קוק Cook Strait על שם קפטן ג'יימס קוק הבריטי שהיה האדם הלבן הראשון שחצה את המיצר.

רבים בוחרים לטוס בין האיים, אבל הנסיעה במעבורת בין עיר הבירה וולינגטון באי הצפוני לבין העיירה פיקטון באי הדרומי היא חוויה שלוקחת בערך שלוש שעות.

צילום:- עדי אדלר

פיקטון

צילום:- עדי אדלר

פיקטון היא עיר בצפון האי הדרומי, ואליה מגיעות המעבורות שמגיעות כל כמה שעות מהאי הצפוני. אנחנו נשארנו בעיר ללילה, בין השאר כדי לאפשר למדריך שלנו לאסוף את האוטובוס ששימש אותנו באי הדרומי, ולכן היו לנו כמה שעות בבוקר כדי לטייל.

ישנם כמה מסלולים באיזור העיר, ואני בחרתי במסלול ל"מפרץ של בוב" Bob’s Bay – מסלול שנחשב ליחסית קל והוביל לחוף חביב. בדרך חזרה אני ומטיילת נוספת שבחרה לטייל במסלול נתקלנו בשוק חביב שנפתח ליד החוף וקנינו בו כמה מזכרות.

וולינגטון

צילום:- עדי אדלר

בצידו השני של המיצר יושבת העיר וולינגטון Wellington שהיא עיר הבירה של ניו זילנד, ובה מתגורר גם הבמאי פיטר ג'קסון שהפיק וביים את סרטי "שר הטבעות", "ההוביט" ולא מעט סרטים אחרים. בזכותו הוקמו בעיר לא מעט אולפנים שעסקו בהפקה, בפעלולים, ובפעלולים דיגיטליים – ויש אפשרות לסייר בהם לחובבי סרטיו של ג'קסון או סרטים באופן כללי.

העיר גם ידועה כעיר שבה רוחות מאוד חזקות, כאלו שאפילו מפריעות ללכת ברחוב.

חצי האי קורומנדל

צילום:- עדי אדלר

חצי האי קורומנדל Coromandel Peninsula הוא חצי אי יפה באי הצפוני. המסלול הידוע בו הוא ל"מפרץ הקתדראלה" Cathedral Cove – וזה מסלול שעשינו.

מדובר על מסלול שבו יורדים ממצוקים לעבר חוף יפה עם הרבה קשתות וסלעים שנמצאים בחוף, וניתן לבצע בו גם טיול קיאקים. המסלול לא קשה, אבל כולל כמה עליות וירידות תלולות כך ששווה לקחת את הזמן כדי לעשות את המסלול בלי לחץ.

אנחנו היינו במסלול בשעות הצהרים המאוחרות, מה שהפך את ההליכה לחמה יחסית – אבל שווה לבצע את המסלול בבוקר או בערב כדי לראות את החוף באור הזריחה והשקיעה. בנוסף, יש באזור חוף שבו יש מעיין חם שזורם תת קרקעית לכיוון הים – ואפשר בשעות השפל לחפור "בריכה" קטנה בחול וליהנות מהמעיין החם.

צילום:- עדי אדלר

מפלי הוקה

צילום:- עדי אדלר

מפלי הוקה Huka Falls הם מפלים מאוד מרשימים שמנקזים מימי נהר מאוד גועש שכולל מים בצבע מיוחד. מהמפלים יש גם מסלול ביער שעובר ליד הנהר, ומסתיים במקום שבו אפשר להתרחץ במים. מעבר לנקודה הזו יש גם פארק נאה שמוביל לעיר. מהפארק היתה לנו גם הליכה נוספת שדי חצתה את העיר הקרובה, עד שהגענו לנקודה שבה יכולנו סוף סוף לאכול ארוחת צהרים ולעלות לאוטובוס. אחת המטיילות שאיתה טיילנו לא היתה מסוגלת להחליט איפה בא לה לאכול, אז אני בשלב מסוים פשוט פרשתי מהקבוצה והלכתי לאכול לבד.

צילום:- עדי אדלר

פיורדלנד

צילום:- עדי אדלר

הפארק הלאומי "פיורדלנד" Fiordland הוא פארק לאומי נוסף באי הדרומי, באזור מיוער ליד כמה פיורדים. לא טיילנו בו ממש, אלא עברנו בו בדרכנו ל"מפרץ מילפורד" Milford Sound, אבל עצרנו בכמה נקודות לתמונות יפות שכוללות את רכס ההרים שנקרא "האלפים הדרומיים", שבין השאר כיכבו בסרטי "שר הטבעות".

חשוב לדעת  שהפארק נמצא בחוף המערבי של האי הדרומי,  וכאן נמצאת "חיית הבר" הכי מעצבנת של ניו זילנד: זבובי החול, או באנגלית Sand Flies. מדובר על מה שנראה כמו יתושים קטנים שהעקיצה שלהם לא מורגשת כקשה, אבל בערך 24 שעות אחרי העקיצה מתחילה לגרד בטירוף. מומלץ להביא חומר נגד יתושים כדי להימנע מהעקיצות מלכתחילה.

מפרץ מילפורד

צילום:- עדי אדלר

מפרץ מילפורד Milford Sound הוא מפרץ בחוף המערבי של האי הדרומי של ניו זילנד, ויעד מאוד נחשב לשייט. כשמזג האוויר שמשי ושקט, אפשר לראות את השתקפות ההרים והמצוקים שסובבים אותו במים. ביום בו אנחנו שטנו ירד גשם שוטף, כך שפספסנו את ההשתקפויות, אבל זכינו לראות לא מעט מפלים שנפלו מהמצוקים למים.

כששוחחתי עם קולגה שלי שטייל לפני בניו זילנד, הוא קינא בי על כך שראיתי את המפלים, ואני קינאתי בו על זה שהוא זכה לראות את המפרץ בשמש עם ההשתקפויות…

צילום:- עדי אדלר

karangahake gorge

karangahake gorge הוא ערוץ נהר באי הצפוני של ניו זילנד.
בעבר חצבו בו זהב והייתה בו גם תשתית לרכבות. יש בו לא מעט מסלולים להליכה ורכיבת אופניים. ביום בו טיילנו בערוץ, היה מרוץ ריצה לטובתו פינינו כל כמה דקות את הדרך, לרצים בגילאים שונים.

בערוץ יש כמה מסלולים, שגם כך מאוד קל להתבלבל ביניהם. הרצים במסלול הגבירו את הבלבול. יצאתי למסלול כחלק מקבוצה, שבשלב מסוים התפצלה לשתיים וחלק מהאנשים החלו להתקדם בקצב מהיר יחסית. למזלי, הקבוצה בה הייתי הבינה די מהר שאנחנו מתקדמות עמוק מידי אל תוך המסלול, תיקנו את עצמנו וחזרנו לנקודת היציאה בזמן. הקבוצה השנייה, שלא הבינה שהיא הולכת לאיבוד, התקדמה כמה ק"מ מעבר לרצוי וכמובן שלא חזרו בזמן.
בעידן הטלפונים הסלולריים, הצלחנו ליצור איתם קשר כדי להבין איפה הם, ולהתחיל לנסוע לכיוונם, אלא שהם לקחו יוזמה ותפסו טרמפ כדי לחזור לחניה שבה חנינו במקור.. אז חזרנו לשם.
חשוב מאוד לקחת מפה. ומניסיון אישי, כדאי שלכל אדם תהיה מפה משלו למקרה שהקבוצה מתפצלת. אני סמכתי על חבריי לקבוצה, והלכתי בלי לחשוב ובלי להבין מה המסלול, וזו הייתה טעות.

צילום:- עדי אדלר

מסלול עמק הוקר

צילום:- עדי אדלר

מסלול עמק הוקר Hooker Valley Track הוא מסלול יפה מאוד ולמרות אורכו (5 ק"מ לכל כיוון) קל יחסית מבחינת עליות וירידות. ביום בו טיילנו היו במסלול לא מעט תיירים מבוגרים שהלכו בקצב יחסית איטי.

בגלל מגבלת זמן (בין השאר כי צילמתי המון), לא הגעתי לסוף המסלול. זה בהחלט אחד המסלולים שארצה לבקר בו שוב.
גם אם לא תהיו מעוניינים ללכת במסלול עד סופו, מומלץ מאוד ללכת עד הגשר השני שחוצה את הנהר. דקות ספורות אחרי חציית הגשר רואים את האלפים הדרומיים ובראשם הר קוק, ההר הכי גבוה בניו זילנד, והנוף מאוד מרשים.

ספורט אתגרי

קווינסטאון

קווינסטאון Queenstown היא עיר באי הדרומי וסביבה לא מעט טרקים למעוניינים. עיקר המשיכה שלה היא בכך, שהיא נחשבת ל"בירת ההרפתקאות של העולם".
יש סביבה כל מה שחובב ספורט אתגרי יכול רק לחלום עליו:-
דאייה בדאונים, צניחה חופשית, התנדנדות בנדנדה ארוכה מעל עמקים, קפיצות באנג'י, ושיט בכל מיני כלים קופצניים על האגם, שהעיר נמצאת לחופיו.
ליד העיר כמה אתרי צילום של סרטי "שר הטבעות", ויש סיור יסודי בן כמה שעות, שלוקח את המעריצים בין האתרים, כולל ליער ששימש לצילומים של "לותלוריין" בסרט.
הנה קישור לטיול שבו אנחנו השתתפנו, והיינו מאוד מרוצים ממנו.

שהינו בעיר כדי לאפשר לחובבי ההרפתקאות הנ"ל ליהנות מהן בצורה מלאה. רובנו, ובמיוחד אני שהזמנתי חדר פרטי, שמחנו לישון קצת בחדרים ובמיטות מסודרות. מי שלא רצה לצאת לפעילויות טייל לרוב באזור העיר, מה שכלל עליה וירידה מגבעות.

ליד קווינסטאון יש הר בשם Ben Lomond על שם הר בסקוטלנד (ארץ המוצא של רבים מהתושבים באזור). ההר תלול והעליה קשה, אבל ישנה אפשרות לעלות עליו ברכבל, כדי לטייל במסלולים שבראשו או לרדת ברגל.

גבעת קווינסטאון

צילום:- עדי אדלר

מצד שני, ישנו הר בשם "גבעת קווינסטאון"  Queenstown Hill שהעלייה עליו אמורה להיות קלה יותר, לפחות באופן יחסי. כדי להגיע לתחילת המסלול, יש כמה רחובות תלולים מאוד שצריך לעבור. רוב המטיילים עושים אותם ברכב, אבל אנחנו, כחלק מטיול מאורגן שבו טיילנו עצמאית, היינו צריכים לעלות ברגל.
גם המסלול עצמו הוא בעליה די רציפה, עד נקודת תצפית מאוד יפה על העיר ואגם קטן. משם אפשר להמשיך לעלות בעוד עליה תלולה של בערך חצי ק"מ לראש ההר. וויתרתי על זה, והחלק הכי כיפי בטיול היה לרדת מההר, ולענות לאלו שעלו אחרי שכן, נקודת התצפית קרובה ששווה את המאמץ בעליה.

כמדינת אי, יש לניו זילנד לא מעט חופים, רובם מדהימים אתן לתמונות לדבר בשם עצמן

חלק גדול מהמשיכה של האיים היא חיות הפרא, שכוללות למשל כלבי ים

צילום:- עדי אדלר

וואי או טפו

צילום:- עדי אדלר

וואי או טפו Wai-O-Tapu שבאי הצפוני של ניו זילנד, הוא אזור עם פעילות גיאותרמית, שבו יש בריכות ושאר תופעות גיאותרמיות שטוענים שהן מזכירות את יילוסטון שבארה"ב.
כמי שביקרה ביילוסטון פעמיים, האזור היה קצת מאכזב והבריכה היחידה שהרשימה אותי הייתה בריכה צהובה זרחנית לקראת סוף המסלול שבאמת הייתה מיוחדת.

קרחון פרנץ ג'וזף

צילום:- עדי אדלר

קרחון פראנץ ג'וסף Franz Josef Glacier הוא קרחון מאוד נגיש בהליכה ובמסלול יחסית קל, אלא אם כן הוא מוצף בגלל גשמים, בגלל שבמהלך ההליכה צריך לחצות כמה נחלים שעולים על גדותיהם בגשם. וזה בדיוק מה שקרה ביום בו אנחנו ביקרנו בו, ויכולנו ללכת רק בחלק הראשוני של המסלול עד נקודה מסוימת, וגם אז לא ראינו את הקרחון בגלל ערפל.

אפשר להתרשם מכמויות המים בתמונה שבה אפילו הצמחים באזור הפכו למפלים…

מגורל גשום דומה סבלנו כשביקרנו, כמה שעות אחר כך, ב"סלעי הפנקייק" Pancake Rocks. אי אפשר לראות בתמונות, אבל הגשם ירד באופן די רציף לכל אורך הטיול שלנו, והוא היה עד כדי כך חזק ועיקש, שבאותו לילה המדריכים שלנו התעקשו לשכנע אותנו לישון בחדרים ולא באוהלים, למרות שלרוב הם ניסו להסביר לנו, שזה לא נורא לישון באוהל כשיורד קצת גשם.

אגם מאת'סון

צילום:- עדי אדלר

מסלול גשום נוסף היה סביב אגם בשם אגם מאת'סון Matheson Lake.
מדובר על אגם שבו לרוב אפשר לראות השתקפויות של הצמחייה במי האגם, אבל כמובן עם המזל שלנו היינו בו בגשם ולכן לא ראינו שום השתקפות…בתמונה השנייה ניתן לראות את הצמחייה האופיינית לניו זילנד – הרבה מאוד שרכים, אפילו כאלו שהפכו להיות עצים ולא "סתם" העציצים הצנועים שאנחנו מכירים מישראל…

לא "סתם" עצים צילום:- עדי אדלר

אגם טקאפו

צילום:- עדי אדלר

אגם טקאפו Lake Tekapo באי הדרומי של ניו זילנד. האגם הוא תוצאה של הפשרת קרחונים, ולכן יש לו צבע טורקיז מיוחד, ובנוסף יש סביבו פריחה של תורמוסים במגוון צבעים -מין פולש לניו זילנד שכנראה הגיע מבריטניה.

מפלי הארורו

המסלול האחרון שבו צעדנו היה מסלול בשם מפלי הארורו Haruru Falls. התחלנו את ההליכה במפלים עצמם, ומשם היינו אמורים להמשיך להליכה של חמישה ק"מ ליד הנהר שמוביל למפלים, ועוד שני ק"מ מהכניסה למסלול אל אתר הקמפינג שלנו באותו ערב.

כמו בלא מעט מהמסלולים  בניו זילנד, מדובר היה על הליכה בעוד חורשה. בהתחלה זה מלהיב, כי אין לנו בארץ כאלו חורשות ויערות יפים, אבל אחרי כמה שבועות ומסלולים, מעייף קצת לצעוד שוב בעוד יער. מה שהפך את ההליכה הזו למעניינת קצת יותר היו שתי נקודות:

  • בחלק קטן מההליכה עברנו דרך מטע של עצי מנגרוב Mangrove שגדלו בתוך מים.
  • לאורך המסלול היו מלכודות לבעלי חיים קטנים. המלכודות האלו חשובות כי לא מעט בעלי חיים פולשים הגיעו עם האדם לניו זילנד, והם מעמידים בסכנה את בעלי החיים המקומיים, ברובם ציפורים, שלא רגילות לנוכחות של טורפים (שהם ברובם יונקים) ולכן אין להן אמצעי הגנה מפניהם.
צילום:- עדי אדלר

לסיכום:-  בטיול ראינו לא מעט אתרים, אבל הזמן שהיה לנו ברובם היה מוגבל למדי, אלא אם היו באזור אטרקציות נוספות שגררו הישארות במקום אחד, גם אם לא כולם היו מעוניינים באותן אטרקציות.

חוויית הטיול שמובאת כאן לפניכם היא כזו, שבהרבה מובנים טוב לקרא כדי ללמוד מה אתם אוהבים, כדי לדעת לתכנן את הטיול הבא שלכם בניו זילנד.
ברשומה הבאה והאחרונה, אספר לכם עוד מעט על דברים שכדאי לדעת לפני טיול בניו זילנד

מלון האורחים פתוח לכותבים, שאין להם בהכרח בלוג או אתר, אבל היו רוצים לשתף קוראים בחוויותיהם והמלצותיהם

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

חדש! מטיילים בעקבות חמושה

פונים אלי לעתים לשאול אם אני מארגנת טיולים מהרשומות שלי בבלוג.

אני שמחה ונרגשת להשיק סיורים רגליים עם מדריכים מקצועיים בעקבות הטיולים שלי

תגובות

כתיבת תגובה

תגובות פייסבוק

חפשו יעד באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

חדש: הכירו את BeeTravel

סיור עצמאי מותאם לתקופת הקורונה עם מדריך טיולים ישירות מהנייד.

מגוון סיורים זמינים עבורכם ב-BeeTravel להורדה לנייד מהאתר.

להעשרת כל טיול עצמאי ובמחירים שמותאמים לתקופה:

פרסמו את העסק בחמושה!

תוכן שעשוי לעניין אותך

חמושה גם בפייסבוק:

רוצים עדכונים למייל?

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים