חתונה נוסח דרום אפריקה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

רשמים מדרום אפריקה 

מגדלור קייפטאון
מגדלור קייפטאון

 

חברתי מירי, ממשיכה להתארח במלון האורחים עם רשומה נוספת על הטיול בדרום אפריקה

כמן שסיפרתי לכם בפוסט הקודם הגענו לאפריקה לרפא את העבר ועל הדרך לחגוג עם סמנתה את נישואיה לטראנס.
קיבלנו חתונה מהסרטים….תשכחו מחתונת ארבע שעות, מנות פתיחה, עיקרית, קינוח, זיקוקים,  להשאיר צ'ק שמן או רזה (תלוי בקרבה) וללכת הביתה.

החתונה של סמנתה הייתה חתונת סוף שבוע, שהתחילה ביום שישי ונמשכה עד ראשון.
כסף זה אאוט, מתנות זה אין ושמלה שחורה זה Big No No – חל איסור להגיע בשחור. מזל שהבאתי ספייר.

לצורך האירוע סגרו שמורת טבע מדהימה Mongeno Game Lodge
כולל מלון, מסעדה וסיורי ספארי ולכל הטוב הזה הגענו. לפנק, לפנק, לפנק.

שולחן בחתונה
הצלחות ישבו על דסקיות מגזע עץ

 

מישל וסמנתה עיצבו את השולחן בסגנון אפריקאי מקורי שלהן

עיצבו את השולחן בסגנון אפריקאי מקורי שלהן
עיצבו את השולחן בסגנון אפריקאי מקורי שלהן

הצלחות ישבו על דסקיות מגזע עץ, אותן חיפשנו באחוזה יומיים לפני החתונה, והמשרתים שייפו והבריקו עם לכה. במרכז כל שולחן עמדה חיית אפריקה מגולפת, עם פרחים תלויים על חישוק, וליד כל צלחת מונחת חיית השולחן מנייר עם שם האורח.

עוגת כלולות
עוגת החתונה המרשימה

את עוגת שלוש הקומות, מישל הכינה יום קודם ואחותה הכינה את הקישוט בבוקר יום החתונה.

במשך כשעה וחצי נפרדנו לאט לאט מכבישיה העמוסים של יוהנסבורג, מהבתים הגדולים והקניונים שבדרך, אל נוף רגוע של צמחיה ירוקה ושבילי כורכר עד שהגענו לשמורה.

שמורת טבע
בשמורת הטבע

קיבלנו בקתה משפחתית דו קומתית.
במרפסת עמדה לה זברה, שהסתכלה עלינו בזווית העין והמשיכה בשלה. החיות בשמורה מטיילות באין מפריע ואנחנו מכבדים את הוראות הבטיחות ולא נגשים אליהן. הן בתמורה, נותנות פוזה למצלמה שלנו ומחכות בסבלנות שנסיים.

חיות
החיות בשמורה מטיילות באין מפריע

בכל מקום אליו הלכנו פגשנו זברות, איילות, קוף שקיפץ וברח, ובכל פעם שראיתי אותם התלהבתי, כאילו עכשיו ראיתי אותם בפעם הראשונה.

אגם
נסענו לאגם

לארוחת הערב עלינו על ג'יפים ונסענו לאגם המקומי, לצפות בשקיעה וליהנות מאוכל משובח.

זו הפעם הראשונה שאני הצמחונית, מקבלת מנה מכובדת ששמי מתנוסס עליה. שלא כמו בארץ, שתמיד מכינים לי רביולי חצי קפוא.

חיות
יום החתונה הגיע. יצאנו לסיור ספארי

יום החתונה הגיע. יצאנו לסיור ספארי. הפעם עם ג'יפ פתוח, נהג וגשש תלוי על כיסא בקדמת הג'יפ.
שאלו אותנו מה בא לנו לראות –  ביקשנו קרנף. טעות חמורה טעינו!
ראינו ג'ירפות בטבע, בלי לחצות גדרות ושערים כמו בספארי הקודם, ראינו ג'מוסים במרחק. חיכינו להיפופוטם שיוציא את אפו מהמים והוא בשלו – מוציא נחיר וצוחק עלינו.

ה"גשש בלש" שלנו מצא גללים של קרנף והתחלנו במסע של שעה ומעלה לאיתורו. מסתבר שמטיל הגללים היה מהיר ומתוחכם יותר מהגשש. השארנו את הגשש לחפש את הקרנף והלכנו לחפש חיות אחרות.
עצרנו למנוחה קלה תוך כדי שאנחנו דואגים לגשש שלא ענה במכשיר הקשר.
הגישו לנו שתייה קלה, בירה ונשנושים ורק כשחזרנו לג'יפ הפתיעו אותנו בהודעה שהמשקה הראשון חינם, אבל השני ואילך הוא בתשלום! ההודעה המאוחרת ממש הכעיסה אותנו, אז הכעסנו אותם בחזרה ושמנו דולר.
אבל צ'יפרנו בטיפ. טיפ עבורכם! וודאו, לפני שאתם יורדים על בקבוקי הבירה, אם זה בתשלום נוסף.

הגשש חזר מבויש והודיע שהקרנף ניצח והוא לא מצא אותו ואנחנו ביקשנו לחזור להתכונן לחתונה.

התאספנו כולנו
התאספנו כולנו

התאספנו כולנו בשעה 11 בכנסיה.
סמנתה, בת לאב יהודי ואם נוצרייה, התחנכה בבתי ספר יהודיים. מישל (אמה) התחילה את תהליך הגיור, אבל הרבנים הקשו עליהם עד שהם ויתרו. ככה "הפסדנו" ארבעה ילדים לטובת הנצרות.

חתן וכלה
לטובת האנטילופות

לאחר הברכות המאוד מצומצמות, בהוראת האב היהודי, יצאנו לרחבה לקול שירת האקונה מטאטה.
עלי כותרת, שמיד נטרפו על ידי האנטילופות, נזרקו באוויר ויצאנו לצילומים ולטקס פריסת העוגה המהממת והטעימה מאוד. התיישבנו סביב השולחנות הפזורים ברחבה, והתחלנו בשתיית אלכוהול שנמשכה עד אחרי חצות הליל.

נגנים
נגני מרומבה מנעימים

להקת מרומבה הנעימה לנו מוזיקה אפריקאית. קחו קסילופון, שהיינו משחקים בו כילדים, תגדילו אותו פי כמה ויש לכם כלי נגינה מדהים.

בערב המשכנו את החגיגות בארוחה נהדרת בברכות מצד אב הכלה השושבין ואחות הכלה.

החלטנו, משפחת בוכמן הישראלית, שחייבים קצת מוזיקה מרוקאית. ביקשנו אישור מהכלה, ורקדנו לקול להקת "שפתיים". "הרמנו" את הקהל שהתלהב מהעינטוזים שלנו.

ביום ראשון אמרנו תודה לכולם ויצאנו לדרכנו לקייפטאון

למשפחה הייתה עוד תכנית אחת עבורנו. התכנית קיצרה את זמן קייפטאון שלנו ולכן הוקצבו לה בקושי יומיים. וחבל.
יש הרבה מה לראות שם ויום נוסף היה בהחלט מספק.

טסנו משדה התעופה הקטן לנסריה שביוהנסבורג לקייפטאון ועד שהתיישבנו, נמתחנו ופתחנו קופסת מסטיקים, כבר היינו צריכים לרדת.
פה לפני הכל, אני חוזרת על ההמלצה מהפוסט הקודם טיסות רכב ומלון להזמין מהארץ!
מרגע שהגשנו את כרטיס האשראי לסוכנות הרכב התחילה חגיגה על הכרטיס שלנו. חגיגה שגילינו רק כשהגענו לארץ. למזלנו הגנבים שילמו לגוגל עם הכרטיס שלנו, וחוקרי וויזה כאל איתרו אותם מיד והחזירו לנו את הכסף תוך מספר ימים.
אז זכרו!  עדיף לרכוש הכל מהארץ באתרים מאובטחים.

 

שכרנו רכב ויצאנו למלון המקסים שלנו מלון דולפין

שקיעה
הגענו סמוך לשקיעה

קיבלנו בית מרווח עם 3 חדרים ומרפסת צופה לים כולל ארוחת בוקר קלילה. הגענו סמוך לשקיעה. חששתי להסתובב בעיר לא מוכרת, בשעות החשיכה באפריקה. ובכל זאת עם רעד בלב, יצאנו לרחוב שמעבר למלון
לקניות בסופר מקומי וארוחה במסעדה מעולה. החיוב הסופי על ארוחה לארבעה היה ממש מצחיק.


בבקר דיויד ואני השכמנו ויצאנו לצעידה בחוף הים. חוף נקי מלכלוך ומאנשים.

בבקר דיויד ואני השכמנו ויצאנו לצעידה בחוף הים
והר השולחן אפוף בעננים – ברקע

היינו אנחנו, הים והר השולחן אפוף בעננים – ברקע.

הר השולחן היה אחד היעדים המומלצים ביותר להגיע אליהם. אבל ההמלצה לוותה בהערה:- אם מעונן לוותר! וכך היה, שינינו את המסלול לאותו יום ויצאנו לקצה אפריקה אל כיף התקווה הטובה.
בדרך עצרנו בעיירה קסומה לראות את הפינגווינים האפריקאים, שלא כמו אחיהם הצפוניים הם דווקא אוהבים חום והם קטנים.

simoncity

הדרך ל African Penguin Colony – Simon's Town יפהפייה.
ההרים גבוהים יותר מיוהנסבורג, השמים יותר נמוכים, לפחות באותו יום עבורנו, והעננים היו ממש קרובים. הבתים בעיר היו ציוריים, עם סמטאות קטנות ויפות. לצערי זמננו היה קצוב. בשמחה הייתי הולכת לאיבוד תוך שיטוט בסמטאות.

מושבת הפינגווינים

 

מושבת הפינגווינים עצמה היא מקום מאוד מסודר ומאורגן, עם שבילים מסודרים לצפייה בפינגווינים. לא ראיתי אף לא אחד שניסה לרדת מהשבילים המוגבהים כדי לגעת בהם. הם מתוקים וחמודים ביותר
בארץ זה בטוח לא היה עובד.

הם מתוקים וחמודים ביותר

סמוך למושבה ישנו שוק קטן עם מוצרים יפים. רכשתי כמה כלי נגינה אפריקאים, ומשם המשכנו לכיף התקווה הטובה

כיף התקווה הטובה

נוף
המשכנו לכיף התקווה הטובה

הכניסה למקום הייתה פקוקה. 40 דקות המתנה עד שנכנסנו. השמורה מחולקת לכמה אטרקציות ואני ממליצה לעבור את כולן ולא לוותר על אף אחת.
קארה ואני החלטנו שאנחנו עולות למעלה! משאירות את הגברים שלנו עם בעיות כפות הרגליים שלהם למטה.
העלייה הייתה מפחידה עבורי.

אני, שבצעירותי הייתי עושה סנפלינג מגבהים של 60 מטר, פוחדת היום להתבונן מחלון בקומה שנייה. לעלות בשביל שהוא צר ותלול, כשרוח חזקה מלווה את הטיפוס, היה מאתגר ומפחיד. מדי פעם עצרנו לצפות באוטו שלנו, ההולך וקטן ולשאוב אומץ כדי להגיע לפסגה.

cape of good hope

הגענו לפסגה מלאות גאווה.
האוויר היה קריר ונעים והנוף מרהיב. הצטלמנו ומהרנו לרדת, לפני שהפחד ישתלט על שאריות האומץ שעוד נותרו בי. החלטנו שאם נרד בשירה רמה, נתעודד ונרד מהר. אז שרנו את אותן שתי שורות ראשונות של השיר המשפחתי שלנו, לפעמים את לא קולטת שאני איתך ואין אחרת. ככה ירדנו כשאנחנו מפזמות לנו את השיר עד למטה.

 

viewpoint

משם המשכנו כולנו יחד לנקודת תצפית נחמדה. ירדנו, הצטלמנו והמשכנו למגדלור.

נוף
תצפית מהמגדלור

שם התפנקנו ועלינו ברכבל. אמנם יש אפשרות ללכת ברגל, אבל מפאת קוצר הזמן עלינו ברכבל. הייתי שמחה ללכת את הדרך. אני יכולה להתפעל מהנוף שעות. מהכחול של הים מחיבור האוקיינוסים, מהמבט מעל. ליהנות מהכל!
הצטלמנו וירדנו. מיהרנו לחזור למלון לפני רדת החשיכה. עדיין פחדנית. עוד יציאה למסעדה מרשימה במחיר מצחיק.
בבקר שכנעתי את קארה לבוא איתי לצעידה בים. אין די מילים שתתארנה את הרוגע שהים נוסך בי, את העונג להתהלך יחפה ולטעון את עצמי מאדמת החוף.

זמננו קצר היום. הטיסה בשלוש והחלטנו לוותר על מקומות נוספים שהמליצו לנו עליהם,
סיור ביקבים המרובים שיש למקום – כולל טעימות ונסיעה בכביש Chapman's Peak

 

הגנים הבוטניים בקייפטאון

הגנים הבוטנים בקייפטאון
הגנים הבוטנים בקייפטאון

החלטנו שהגן הבוטני Kirstenbosch National Botanical Garden יהיה מעניין יותר ומתאים בדיוק למרחק והזמן שיש לנו עוד בעיר.

בגנים הבוטניים בקייפטאון
בגנים הבוטניים בקייפטאון

הגן מקסים. צמחיה מגוונת, הרבה ירוק, שדרת עצים מרהיבה הלכנו אותו די במהירות כשאפשר בהחלט להעביר שם שעתיים בנחת.
נכנסנו לתערוכה מקומית – ורכשתי לי ציור שאהבתי במיוחד
נשארה לנו שעה בערך. חיפשנו ברשת לאן ללכת, מצאתי שוק שנראה מעניין. נסענו לשוק ומסתבר שאין שוק וזה רק קניון מקומי. אכלנו ונסענו לשדה התעופה. הצטערנו שלא הספקנו לראות את Chapman’s Peak

לקייפטאון יש הרבה מה להציע והיא דורשת יותר מהיומיים שהקצבנו לה

 

שמי מירי בוכמן ואני נשואה לדיויד ואמא לארבעה מופלאים.
שניים שבגרו ופרחו למוכר והאהוב עליהם –  לארצות הברית ותאומים בכיתה יא.
גרנו 9 שנים בארצות הברית בנפלס פלורידה המדהימה.
עובדת כגרפיקאית מזה כמה עשורים, איירתי ספר ילדים עם ניני אי שם בשנות ה 90
בשנים האחרונות עולם הרוח מסקרן אותי, למדתי מכל הבא ליד

הגיאומטריה המקודשת הקסימה אותי והתעמקתי יותר בתחום,

פתחתי לי אתר  בבנייה – שמוכר את האומנות שלי עם הצורות המקודשותמוזמנים לבקר ולהתרשם
מירי

 

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

יצא לכם לטייל ביעד של הכתבה? דרגו אותו בשביל גולשים נוספים:

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)

Loading…

תגובות

חפשו יעד באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
Booking.com

תוכן שעשוי לעניין אותך

חמושה גם בפייסבוק:

רוצים עדכונים למייל?

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

סגירת תפריט

רוצים לקבל עדכונים למייל?

לאחר שליחת המייל, יש לאשר את קבלת הדיוורים בדוא"ל שיישלח אוטומטית. שליחת המייל ואישרורו הינם הסכמה למדיניות האתר.