אטרקציות בורונה – לעירם של רומיאו ויוליה יש עוד כמה דברים להציע
החו"ל הזוגי שלנו התחיל מאוחר. בגיל 50.
בשלוש הפעמים הראשונות המראנו אל שתי משאות הנפש הגדולות:- אמסטרדם פעמיים ופראג בין שתיהן. כל אחת מהן, כמובן זכתה לרשומה/רשומות משל עצמה ומאז חזרנו גם לזו וגם לזו.
הפעם הרביעית הגיעה בהפתעה בשלהי אוגוסט 2012 וזה הלך ככה:-
אני :- "אל תשכח להתקשר לאחיך ולהזמין לארוחת צהריים בשבת"
אוריאל (חושב שניה) :- " נראה לי לא הגיוני, בהתחשב בזה שנהיה בורונה"
כל שידענו על ורונה הוא שהיא אי שם בצפון איטליה ושממנה קל להגיח אל אגם גרדה ואל וונציה, אליה לא היו עדין טיסות ישירות. הזמן הקצר לא אפשר מחקר ותכנון מעמיקים, ואנחנו עדיין היינו, על אף גילנו המתקדם – טיילים בחיתולים.
המלון שהוצע בעסקה, שייך לרשת איביס אותה זכרנו לטובה עוד מפראג.
שם, בורונה הוא לימד אותנו שיעור חשוב לגבי תכנוני הטיולים הבאים שלנו:- חובה לבדוק, גם בזמן קצר שכזה, את מיקום המלון וסביבתו.
מיקומו של המלון היה מאכזב בהיותו שוכן באזור תעשייתי למהדרין של ורונה. לא תואר לו ולא הדר ואפילו בית קפה קטן לרפואה, או עדיף לספל קפה חם, לא היה בו. מרוחק עד מאד מן העיר העתיקה, כך שאנחנו, שנוהגים לתת לרגליים ללכת בעקבות העיניים, תלויים היינו לחלוטין בתחבורה הציבורית שהתבררה עד מהרה, כלא יעילה (בלשון המעטה ונימוס) באותו אזור.
החל בקשיי התקשורת המילולית, יען כי תושבי ורונה בהם נתקלנו, למרות רצונם הכן והידידותי להגיש עזרה לא דברו אנגלית כמעט לחלוטין.
כלה במספרי האוטובוסים, כיוון ושעות נסיעתם הרשומים בתחנות, שלא תאמו את המציאות (נכון ל 2012).
היו לנו אי אילו המתנות בסופן גילינו, שלמרות הצהרת התחנה שהיא היא זו ממנה יוצא האוטובוס לכיוון העיר העתיקה, התחנה הנכונה הסתתרה לה חרישית ברחוב אחר.
נוסיף על כל אלה את העובדה המצערת, שקו האוטובוס (היחיד) לאזור המלון הפסיק את שירותיו הצולעים כבר בשעה 20:00 – והרי לכם הוכחה נוספת למה תכנון מוקדם הוא אבן דרך, לפני שיוצאים אליה.
טיפטיול 1
כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית כדאי לרכוש בחנויות הטבק, שם מחירם זול יותר ושם, גם אם אין מטבעות בארנקכם, תזכו לעודף.
על האוטובוס שתי מכונות:- האחת צהובה – שכל תפקידה לנקב את הכרטיס שכבר רכשתם, והאחרת ירקרקה, אליה יש לשלשל את הסכום המדויק! זאת לדעת, המכונה הירקרקה עצלה ומפונקת. היא לא מקבלת שטרות ולא נותנת עודף.
לכן, נסו לדאוג להזין את ארנקכם במטבעות של שני יורו, יורו וחצי יורו. זה יקל עליכם. ועוד דבר שחשוב לציין הירקרקה לא תיתן כרטיס. היא מנפיקה קבלה. שימרו על הקבלה הזו עד תום הנסיעה, כעל בבת עיניכם.
ביומנו הראשון, לכשמצאנו לבסוף את האוטובוס הנכון, התאמץ נהגו לתקשר אתנו למרות העדר שפה משותפת וסימן לנו היכן לרדת, בהגיענו סוף סוף לאזור העיר העתיקה.
טיפטיול 2
יש כרטיס עיר המאפשר כניסה חד פעמית ל -16 אטרקציות בורונה. שלא כמו באמסטרדם (עליה כתבתי כאן) הוא לא כלל תחבורה ציבורית, וחבל.
אטרקציה אחת מהרשימה הייתה סגורה לרגל שיפוצים ומקומות נוספים היו מעט מאכזבים. אילו היה לנו הזמן לחקור את העיר טרם צאתנו את הארץ, ייתכן ולא היינו בוחרים לבקר בהם. למרות שבגדול הוא עזר לנו, אפשר (ואולי אף רצוי) גם בלעדיו.
רכשנו אותו במוזיאון ה Castelvecchio, הנמצא מול הכניסה לעיר העתיקה.
מתברר שהמקום בו אתם רוכשים את הכרטיס ורגע הרכישה, הם שמתקפים את הכרטיס. כלומר, קנית? – נכנסת! לא נכנסת? בעיה שלך! הכרטיס נקנה ועליו ניקוב שמעיד שביקרת במקום בו רכשת. וכל כניסה – חד פעמית היא.
אבל אתם כבר יודעים שאנחנו נמנים על עדת חובבי המוזיאונים, ועל כן, שמחים וטובי לב פסענו אל תוכו של המוזיאון.
Castelvecchio
המוזיאון עצמו היה לנו מעט לא נעים, הייתה בו אווירה כבדה שהועצמה בגלל העדר אוויר לנשימה. מוצר נחוץ לכל הדעות.
אנחנו לא בטוחים שיש שם מערכת למיזוג אויר, אבל אם יש כזו לא הופעלה. בצמוד לכל שומר/ת היה, במקרה הטוב, מאוורר זעיר. עקב מחסור חמור בחומר לנשימה מצאנו עצמנו מדלגים מחלון אל חלון צופים אל הנהר,
שואפים אוויר מלא ריאותינו, שיאפשר לנו להמשיך לנדוד ולהציץ בתצוגות.
השומרים הביטו בנו בתרעומת בדלגנו במהירות מישו למריה ולחלון הסמוך, תוך שאנו מסמנים מסלול שונה במעט מהמוצע בפרוספקט שהם מעניקים. לפלא היה בעינינו איך הם עצמם, שורדים את השעות שם.
המוזיאון יושב במבצר עתיק ויפהפה והסיור בחלקי המבצר האחרים היה מהנה הרבה יותר. אפשר תצפיות נאות ומרשימות על ורונה בתוספת שאיפות אויר – ראויות לא פחות.
לסיכום:- מבחוץ מדובר על מקום יפהפה ומסקרן שללא ספק ראוי לביקור, המוזיאון על חללי תצוגותיו, היה פחות מוצלח לטעמינו וגם לא נעים לשהות.
כתובת:- Corso Castelvecchio, 2, 37121 פתוח 08:30-18:45 למעט יום ב' מ- 13:30
האטרקציה הבאה בורונה אליה צעדנו קוממיות הייתה הארנה.
רגע לפני המסלול אגלה לכם משהו חשוב. באיטליה, רמזורים על אורותיהם השונים, הם בגדר המלצה בלבד. הדרך הטובה ביותר לחצות כביש (מניסיון) היא להיצמד לקבוצת אנשים וכשהם חוצים – לחצות אתם יחד.
הם כבר יודעים מתי ואיזו המלצה לקבל.
מסלול רגלי:- יוצאים מהקסטלוויקיו, פונים שמאלה חוצים את Corso Castelvecchio וממשיכים עם Via Roma אתם מגיעים אל
הארנה
האמפיתיאטרון הרומאי השלישי בגודלו בעולם, נבנה בשנת 30 לספירה לקרבות גלדיאטורים.
לששוני טעמם התרבותי של בני האדם עבר שינוי קל (לפחות למראית עין) ועל כן כיום, על שום האקוסטיקה המשובחת שבו, משמש האמפיתיאטרון הענק לכל סוגי ההופעות בכלל ולאופרות בפרט.
אל תגלו לשומיש, אנחנו לא מחובבי הז'אנר, אבל נהנינו לצפות ברחבה שלפניו שם יש תצוגה מרשימה ויפה של תפאורות מאופרות שונות המוצגות במקום.
הכניסה לארנה הייתה קצרה ולא מעניינת. לטעמינו, אם לא לצרכי מופע, אין סיבה לטרוח. כעובדה – הדבר שנחרט בזיכרוני מהמקום הוא ששירותי הנשים היו נעולים, בניגוד לשירותי הגברים.
כדי לתכנן נכון את שעות הביקור שלכם, כדאי שתבדקו באתר הארנה, אם ביום בו אתם מבקרים מתקיים במקום אירוע זה או אחר, כי אם כן, הרי שהוא נסגר למבקרים בשעה 15:00.
כתובת:- Piazza Bra, 1, 37121
הפיאצה בארה בה שוכנת הארנה. משופעת בבתי קפה ומסעדות, מזרקה, גינון מרשים ומבנים יפים ומרשימים סביב.
אחד הבניינים בפיאצה פלאצו ברביירי
PALAZZO BARBIERI
בצידה הצפוני של הכיכר, מבנה ניאו קלאסי גדול ומרשים שנבנה בהשראת המקדשים הרומיים. לא הצלחנו לבקר בו מאחר והיה סגור, אם נשוב לורונה – בהחלט נשמח לבדוק גם את פנים הבניין
בפיאצה ברה שכן אתר נוסף שהיה כלול בכרטיס
מדובר במוזיאון פתוח בחצר קטנה למדי עמוסה בעמודים, מצבות וכתובות מתחילת ימי הנצרות, ללא כל שילוט הסבר באנגלית. בחצר גם בנין מרהיב ביופיו ומסקרן מאד, אליו לא הייתה כניסה. וזהו.
וזה חבל, כי אילו היה האוסף המרתק הזה מסודר בצורה שניתן היה להבין ממנו את התהליכים ואת השנים, אפשר היה בקלות להמליץ עליו בחום רב.
כתובת:- Piazza Bra, 28, 37121 פתוח רביעי עד ראשון 08:30-13:15 סגור בימי ב'
הידסנו במדרחוב הקניות היפה והיקר למדי ובעזרת השילוט הגענו, כדי להעיף מבט ולעשות את סימון הוי הנדרש והנדוש, אל "גולת הכותרת" ה- אטרקציה מספר אחת של ורונה
המרפסת של יוליה
Casa dei Giulietta
לא צריך להסתכל במפה, רואים נחיל אנשים מתרגש לכיוון המקום. פשוט היצמדו אליהם 🙂
ואם בכל זאת רוצים מסלול: – אז לכו ב Via Giuseppe Mazzini (מדרחוב קניות יפה להפליא) עד הסוף ופנו ימינה קיר מקושקש ומסטיקים מודבקים עליו – כבר יספרו לכם שהגעתם.
ראינו את הכתובות על הקיר, צפינו בהשתאות באנשים המתרגשים סביב הפסל ועומדים בתור רק כדי להניח יד על הציץ מביא המזל, ואת המרפסת ה"עתיקה" שנבנתה ב 1936.
כמעט לכל עיר יש את הסמל שלה, וכמעט בכל עיר חדשה אליה מגיעים יש את המקומות האלה שחשים צורך עז לסמן ב V ה V של וורונה – באנו, ראינו – הלכנו. ומעכשיו אראה לכם ש:-
ורונה – היא לא רק המרפסת של יוליה
כתובת:- Via Cappello, 23, 37121 פתוח 08:30-18:45 ביום ב' – נפתח ב 13:30
יוצאים מחצרה של יוליה חזרה אל הרחוב – פונים ימינה אל Vicolo Crocioni וממשיכים אתו עד שזה
הופך ל Piazza Erbe
Piazza Erbe
כיכר יפהפייה ושוקקת חיים. מסביבה מבנים מרשימים,
דוכני שוק נהדרים עם מזון ומלאכת יד, ובמרכזה והכי חשוב לטעמינו ה Torre dei Lamberti
Torre dei Lamberti
מגדל פעמונים בגובה 84 מטרים אליו ניתן לעלות במדרגות או במעלית (בתוספת תשלום ועד חצי הדרך בלבד). חסנו על רגלנו ועלינו במעלית לתצפית יפהפייה על העיר. במגדל שני פעמונים עצומים בגודלם ומשהתקרב מועד הפעלתם מהרנו לברוח כדי לא להיות קרובים מידי למוקד הרעש.
כתובת:-Via della Costa, 1, 37121 פתוח ב- עד ו' מ 10:00-17:00 ובימי ש' וא' 11:00-17:00
מרחק דקת הליכה אחת דרך Via della Costa תמצאו את
Piazza dei Signori
כיכר רבועית וסביבה ארמונות יפים, שנקראת גם piazza Dante בגלל הפסל של Dante Alighieri במרכזה.
הקתדרלה של ורונה(או הדואומו של ורונה)
שוכנת במה שנראה על פניו כמגרש חניה, החלה את דרכה במאה ה 12 והיא הכנסייה הראשית בעיר. בכניסה אליה שני פסלי אריות יפהפיים בתוכה עוגב מדהים ושפע ציורים יפים מתקופת הרנסאנס ואפילו אחד של טיציאן.
בניית מגדל הפעמונים היפהפה של הדואומו הושלמה רק במאה ה 20. ואליו לא הצלחנו להיכנס. מקום יפהפה
כתובת:- Piazza Vescovado, 37121
בורונה עוד שפע כנסיות יפהפיות לרובן לא הספקנו כמובן להגיע. היו כאלה שלא מצאנו, והיו כאלה שעשו לנו טובה ופשוט נקרו על דרכנו.
כנסייה גותית שנבנתה על גבי שתיים אחרות היא נקראת על שם אחת מהן. היא הוקמה בין המאה ה 13 למאה ה 15 והיו בה שפע פסלים וציורי קיר מרשימים. ואפילו זכינו לשמוע נגינת עוגב.
כתובת:- Via Don Bassi, 2, 37121
pietro martire
ממוקמת משמאלה של סנט אנסטסיה נבנתה בשנת 1283 ומאחר וזה מבנה קטן יחסית שצמוד לאנסטסיה קשה להבחין בה או להבדיל ביניהן
Chiesa di San Fermo
מקום מדהים שמשלב בין כנסייה ישנה מהמאה השמינית ל"חדשה" שנבנתה באזור 1350, במקום שילוב של גותי ורומנסקי, שפע ציורי קיר, גם על העמודים.
לא להחמיץ את הכנסייה התחתונה העתיקה יותר.
כשיצאנו את הכנסייה ראה לנכון אישי להחליק ממרום מדרגותיה אל המדרכה שלמטה, מעשה נואל לכל הדעות. ועל כן על החלק האחרון וותרו.
כתובת:- Stradone S. Fermo, 37121 Verona
אתם כבר מכירים את המשפטים הקבועים שלי "- לתת לעיניים להוליך את הרגליים" ו – "ללכת לאיבוד בעיר זרה. ככה, ביום האחרון שלנו כשהחלטנו פשוט ללכת מצאנו את:-
המנזר הפרנצ'סקני של סן ברנארדיני
המנזר הוקם לראשונה ב 1452 ובמהלך השנים שימש לא רק כמנזר אלא גם כבית חולים, בית קברות ואפילו מחסן, עבר מיד ליד צרפתים, אוסטרים ועוד.
כיום מתפקד כמנזר ובו 20 נזירים. המקום יפה לתפארה. גם הכנסייה שלו וגם החצר מטופחים ויפים ולא מנקרי עיניים. מומלץ
כתובת:- Stradone Antonio Provolo, 28 שעות פתיחה ב' – ו' 08:00-12:30 ו 15:00-18:15 סגור בשבת
קתדרלה נוספת הראויה לציון ונמצאת מחוץ לעיר העתיקה היא
Chiesa di s. zeno
אותה הספקנו לצערנו לראות רק מבחוץ מאחר והגענו עשר דקות לפני סגירתה ביומנו האחרון בורונה, שהיה גשום וסוער.
לאיחור הייתה סיבה משעשעת משהו:- עד אליה עברנו שלוש כנסיות אחרות העונות לאותו השם ממש.
אבל היו נוספות שנקרו על דרכינו והצצנו בהן בשמחה וסקרנות אחת מהן היא:-
Piccola Fraternita
כנסייה מתוקה שהייתה לנו בדרך. היא פצפונת. באמת. אבל יפהפייה. ומשהו בה ובחצר שלה שבה את לבי. התברר שמדובר בכנסייה שבשנת 1981 החלה את תפקידה כאגודה למען אנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.
מאפשרת להם פעילויות יום שונות. לא סתם נגעה אל לבי.
כתובת:- Stradone Provolo Antonio
שני אתרים נוספים בהם ביקרנו בעיר:-
לראשון הגענו בעקבות שלטי חוצות בכל ורונה שסיפרו על תערוכת צילומים של צלם העיתונות המפורסם רוברט קאפה. בעקבות השלטים הגענו ל
C.I.F.Scavi Sscaligeri
שהתברר כאתר חפירות ארכיאולוגי תת קרקעי שאת חלליו הממוזגים ניצלו לתצוגת צילומים נפלאה. השילוב בין הצילומים המרתקים והממצאים הארכיאולוגים, בין חדש לישן, היה מרתק וייחודי.
התערוכה הייתה כמובן זמנית והיא נודדת בכל העולם (מוזיאון תל אביב למשל) ואני ממליצים על צילומיו של רוברט קאפה לכל חובב צילום והיסטוריה של המאה ה – 20.
*החל מ -11 במאי 2015 הושעו פעילויות המרכז בגלל עבודות שיקום של מלון הנמצא בסמוך. אם אתם מתכננים ביקור שם – בדקו קודם אם חזר לפעילות.
האתר השני נמצא מצדו השני של הנהר והוא
Teatro Romano
המבנה העתיק ביותר בורונה מתקופתו של אוגוסטוס – קיסר רומא. האתר כולל אמפיתיאטרון שבחלקו המשופץ מוצגים עד היום מופעי מוזיקה, תיאטרון ובלט. ובמפלסים שבמעלה הגבעה, שרידים ארכיאולוגיים נוספים, שרידי מקדש ומוזיאונים קטנים. העלייה במדרגות מפרכת, אבל שווה את המאמץ הן בזכות המוצגים בשטח, והן בשל התצפית הנפלאה על הנהר והעיר. בדרכנו למטה, מצאנו במקרה מעלית קטנה שמשרתת את עובדי המקום והם לקחו אותנו טרמפ למטה.
מקום חובה, שאלמלא כרטיס ורונה, לא יודעים היינו על קיומו.
כתובת:- Rigaste Redentore, 2, 37129 Verona פתוח יום יום בין השעות 08:30-18:30 למעט יום שני שנפתח בשעה 13:30
Missionari Comboniani
מתיאטרון רומנו הייתה לנו תכנית להגיע למוזיאון האפריקאי שעורר בנו סקרנות
הגענו לדלתות סגורות. אבל מולנו הייתה חצר יפהפייה של מיסיון וכמובן שנכנסנו כדי לשטוף את העיניים. המקום הזה, יחד עם תיאטרון רומנו, הם פנינים שחבל להחמיץ בוורונה, אם אתם כבר בסביבה.
מסלול מתאטרון רומנו דרך המוזיאון (אולי לכבודכם יהיה פתוח?) אל חצר המסיון:-
יורדים מהרומנו ל Via Redentore פונים שמאלה ל Vicolo Borgo Tascherio ימינה ל Via S. Giovanni in Valle להמשיך עד שהופך ל Vicolo Pozzo ושם המוזיאון. אם תמשיכו עם הרחוב – לא תפספסו את המסיון והגן שלו.
ורגע לפני תום הרשומה הערה חשובה:- לא מעט אתרים וחנויות בורונה, מתחילים ביום שני את פעילותם רק בשעות הצהריים.
ולסיכום:- ורונה יפה. אין מה לדבר. ויש בה הרבה יותר מהמרפסת של יוליה. כמו בכל עיר ואם על פני הגלובוס, יש בה מקומות יפים יותר ויפים פחות, לדעתנו מספיקים יומיים כדי למצות את השהות בה.
הייתם בורונה? מצאתם שם אתרים מיוחדים ומסקרנים? יש להם המלצות נוספות? אני יותר משמחה לתגובות ותוספות.
ברשומות הבאות – סערה בסרמיונה ו טיול בונציה
יש לכם המלצות על טיול בורונה? יש אטרקציות בורנה שאתם רוצים לספר עליהן? אשמח לשמוע בתגובות!
בנוסף, מוזמנים לבקר במדור טיולים בחו"ל להמלצות נוספות.
