רחובות בתי הראשונים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

סיור בין הבתים הראשונים של רחובות

בית משה סמילנסקי - שלט הסבר
כאן עמד...

רחובות

ממשיכים לטייל בערי ישראל והפעם ברחובות, שממוקמת בשפלה הפנימית מדרום לנס ציונה, הוקמה כמושבה והיום היא עיר ואם בישראל.

אחרי שסיפרתי לכם על ראשון לציון, נס ציונה, מזכרת בתיה וגדרה הגיעה תורה של רחובות.
במקור התכנון היה לכתוב רשומה אחת בלבד על העיר, אבל אז זכינו לבקר במרכז למורשת יהדות תימן, והיה ברור שמגיעה לו רשומה משל עצמו  שתגיע בהמשך.

מתחילים בהתחלה - היסטוריה (בקטנה)

"כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"

רחובות הוקמה על אדמת תל דוראן, שטח עזוב  שהיה שייך לערבי נוצרי מיפו, בין נס ציונה לעקרון, על ידי עולים מתנועת "חובבי ציון" (עליהם כבר סיפרתי ברשומות אחרות). רחובות הייתה אחת מאותן מושבות, שהתעקשו על עצמאות נטולת תמיכה מצדו של הברון רוטשילד, אך כן נאלצה לבנות בעזרתו מערכת יחסי גומלין כלכלית.

חברת כרמל

כאשר התחילו הגפנים להעניק תנובתם, ביקשו תושבי רחובות למכור את פרי הגפן ליקב שבראשון לציון, שנכון לאותה התקופה היה היקב היחיד בארץ. היקב כזכור, הוקם על ידי הברון רוטשילד ונוהל על ידי פקידיו הקשוחים שלא מיהרו להיענות לבקשת אנשי המושבה העצמאית.
בשנת 1896 נסעו שניים מראשי "מנוחה ונחלה", זאב גלוסקין ולוין אפשטיין לפריז, לפגישה חשובה עם הברון. בפגישה זו סוכם בין הברון לבינם שהוא יקנה את ענבי רחובות ובתמורה הם יקימו חברה שתפקידה יהיה לשווק את יינות היקב בעולם. וזו הייתה ראשיתה של חברת "כרמל".

פרי הגפן
פרי הגפן

באופן הטבעי ביותר בחרו אנשי "מנוחה ונחלה" להקים חברת מניות למכירת היינות במקום שלא היה זר להם – באודסה, ומשם להמשיך ולשלוח זרועות לשאר העולם. בהמשך סייעה חברת כרמל לתושבים להקים ולבנות את בית העם, בית הספר הראשון ועוד.

מחיבת ציון למנוחה ונחלה

ראשית רחובות - גלויה מאוסף פרטי

אהרן אייזנברג היה פעיל מצעירותו בתנועת חיבת ציון, ובשנת 1886 עלה לארץ ועסק בסתתות ביפו ובראשון לציון כפועל שכיר.
רצונו להפוך לעצמאי הביא להחלטתו  לעבור לוואדי חנין  – נס ציונה  לנחלת ראובן לרר. ובהמשך התעורר בו חלום להקים על אדמת תל דוראן הסמוכה, התיישבות יהודית.
לצורך הגשמת החלום,חבר אל יצחק זאב אלטשולר, אליהו זאב לוין אפשטיין, יעקב יוסף ברוידא, אברהם זאב גורדון ו בתיה מקוב מתנועות הבת של חיבת ציון, "מנוחה ונחלה" (שהוקמה בוורשה לצורך הקמת המושבה), והם גייסו לעזרתם את יהושע חנקין, שרכש עבורם את אדמת תל דוראן.

רוב חברי "מנוחה ונחלה" המשיכו לחיות את חייהם בוורשה, כשכוונתם לעלות לארץ פחות או יותר אל "המניב והפורה". על פי החוק העות'מאני, ליהודים שאינם תושבי הארץ אסור היה לרכוש קרקעות, ועל כן נרשמה האדמה לרשותם בשלמותה כיחידה אחת, על שם כל המייסדים גם יחד. כדי להבטיח את חלוקת השטח כולו למגרשים אישיים, חתמו המייסדים בספר ברית על אופן פירוט חלוקת האדמה לנחלות. וב 1890 עלו על הקרקע. אהרן אייזנברג מונה מטעם מנוחה ונחלה להיות מנהל העבודה של המושבה וביוזמתו בשנת 1901 נרכשו עוד כ 300 דונם בגבולה הצפוני של המושבה, והיא החלה להתרחב.
בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים מצפון תימן אבל עליהם ארחיב ברשומה נפרדת.
לא אלאה אתכם בכל תולדות, רק אספר שבשנת 1923 הפכה המושבה למועצה מקומית ובשנת 1950 זכתה לקבל מעמד של עיר.

סיור ברחובות רחובות

אנחנו התחלנו את הסיור הרגלי שלנו דווקא ברחוב מנוחה ונחלה.
מאחר ורח' יעקב היה הרחוב הראשון ברחובות ונקרא ע"ש יעקב ברוידא, אני בוחרת להתחיל בו.

בית העם - יעקב 48

מבנה ציבור
בית העם
בית העם רחובות
בית העם רחובות

בית העם ממוקם על מפגש הרחובות מנוחה ונחלה ורחוב יעקב.
הוא נבנה ב-1912מול בית הכנסת "אהל שרה" שנבנה כעשר שנים קודם לכן. בזמנו הוא נחשב לאחד מבתי העם היותר מפוארים ומרשימים מקרב בתי העם במושבות הצעירות שבארץ. הוא שימש לדיונים, לאירועים חגיגיים ועוד. ושם גם שוכנו פועלים שהגיעו מחוץ לרחובות על מנת לעבוד בעת הבציר.

בראשית דרכו הוא לא זכה להצלחה מרשימה בקרב צעירי רחובות, והחרדים שבעיר אף גינו את עצם הקמתו, אך עם השנים הוא החל זוכה לעדנה, ובמיוחד כשהחלו מקרינים בו סרטים.

ב-1935 הורחב ושופץ בית העם וב 2014 לאחר שעבר עבודות הרחבה ושיפוץ נוספים, הוא נפתח לקהל הרחב וכיום משמש בין היתר כהיכל התרבות העירוני.

בית הכנסת אהל שרה - בנימין 45

בית הכנסת אהל שרה רחובות
בית הכנסת אהל שרה

יושב על מפגש הרחובות מנוחה ונחלה ובנימין. נבנה בשנת 1903 על קרקע שתרמו ראשוני המושבה סימה ויעקב ברוידא והוא על שם אמה של סימה ברוידא. במהלך השנים עבר שינויים, הרחבות ושיפוצים, וגם עכשיו הוא עובר אחד מאלה. אתם כבר מכירים אותי ולכן מבינים שלא נכנסנו פנימה.

בית הכנסת אהל שרה
בית הכנסת אהל שרה
בית הכנסת אהל שרה

בית האסמים

בית האסמים
שלט הסבר בית האסמים
בית האסמים רחובות
בית האסמים

נבנה בשנת 1910 בפינת הרחובות מנוחה ונחלה ויעקב, על ידי בנה של בתיה מקוב, מרדכי.
הוא שימש גם כמחסן תבואות, גם מחסן לשקדים ושיכן בתוכו גם את החנויות הראשונות במושבה.
בשנים הראשונות אף שימש כמגורים לדר צבי מוסקוביץ שהיה רופא המושבה.

בית בתיה מקוב - יעקב 11

בית מקוב רחובות
בית מקוב
בית מקוב רחובות

בתיה מקוב, האישה היחידה שהייתה בעלת נחלה משל עצמה. בחצר הבית היה טאבון ששימש את נשות המושבה לאפיית לחם ובמרתף הבית יקב. במהלך השנים עבר המבנה שינויים ותוספות.

בית יוספזון לייב – רחוב יעקב 20

בית יוספזון לייב רחובות
בית יוספזון לייב רחובות
בית יוספזון לייב רחובות
בית יוספזון לייב רחובות

בית המגורים הראשון במושבה.
יהודה לייב יוספזון, רכש מחברת מנוחה ונחלה שטח של כ 100 דונם מאדמת דוראן והיה הראשון שבנה בה בית מגורים ב-.1890  בבית זה התקיימה האסיפה הכללית הראשונה, בה נבחר הוועד הכללי הראשון של המושבה.  תפקידו של הוועד היה טיפול בכל ענייני הציבור ובניהם תכנון מיקומם של המבנים, תחבורה, חינוך, ניקיון, שמירה על כללי ההתנהגות שבין אדם לחברו ועוד.
כמובן שגם כגוף המקשר בין המתיישבים לבין חברי "חובבי ציון" והרשות העו'תמאנית.  
הבית מועמד לשימור שאני מקווה שיבוא במהרה.

בית עובד בן אהרן אייזנברג - רחוב יעקב 21

בית עובד בן אהרן אייזנברג רחובות
בית עובד בן אהרן אייזנברג

נבנה ברחובות בשנת 1922 עבור עובד אייזנברג שהיה בכורו של אהרן אייזנברג, ממייסדי המושבה. מבנה יפהפה, עם מרפסות רחבות ותריסים ועמודים צבועים באדום, בולט במרחב, לא תוכלו ולא תרצו לפספס.

על מבנה ברחוב יעקב 17 שלט שמספר שפעם, לפני שנהרס, היה פה
מקום משכנה של הנהלת "מנוחה ונחלה".

יעקב 17
היו היה פעם

בית דונדיקוב – יעקב 32

בית דונדיקוב – יעקב 32
בית דודינקוב

הבית השלישי שנבנה במושבה בשנת 1891, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות.
לצדו ניצב פעמון המושבה, שתפקידו היה להתריע מפני שריפות, להודיע על שמחות, לכנס את התושבים לאספות וכן על ראשית ותום העבודה בפרדסים, כשלכל אחת מההתראות הללו היה מספר צלצולים משלה.

גבעת הפעמון רחובות
פעמון המושבה רחובות
גבעת הפעמון רחובות
פעמון המושבה

בית חביבי - יעקב 36

בית חביבי - יעקב 36
בית חביבי

יחזקאל חביבי נולד באירן והגיע לרחובות כפועל. הוא היה בין הנוטעים הראשונים של כרמי
"מנוחה ונחלה" ושימש כמנהל העבודה בכרם. גם אחרי שהגפנים חלו ונאלצים היו לעקור את כולם ולטעת שקדים הוא המשיך לתפקד במקום
כשלוש שנים מאוחר יותר רכשו הוא ורעייתו נחלה ברחוב יעקב ובנו לעצמם בית ושטח למטע שקדים. לאחר שמחלה תקפה גם את עצי השקד וגם אותם נאלצים היו לעקוב, הם נטעו עצי הדר.
זו הייתה ראשיתה של הפרדסנות כענף העיקרי לפרנסת המושבה.

נחמד היה לראות שיש מספרה במבנה. מאחר ואחד מבניו של יחזקאל חביבי היה הספר הראשון של רחובות. אין לי מושג אם יש או אין קשר משפחתי, אבל חביב עלי בהחלט הקשר ההיסטורי.

ארכיון רחובות – גן חסידה – יעקב 44 פינת חביבי

ארכיון רחובות – גן חסידה

נמצא מאז 2007 באחת מכתות גן חסידה, שהיה גן הילדים הראשון שנבנה במושבה רחובות.

בית זקס - מנוחה ונחלה 54

בית זקס- מנוחה ונחלה 54
בית זקס

נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס. מבנה אקלקטי עם קשתות יפות ועמודים, שילוב נאה לעין של מזרח ומערב ומובילה אליו שדרת דקלי וושינגטוניה. הבית, שהיה הגדול והמפואר מבין בתי המושבה, שימש לקבלות פנים לאורחים חשובים שביקרו במושבה.
את אפרים זקס אזכיר שוב ברשומה על בית מורשת יהדות תימן הנפלא. הוא ה-איש שקם וסייע לעולי תימן והקים עבורם את שכונת שעריים.

לא מזמן ראיתי כתבה שהבית מוצע למכירה. כולי תקווה שיד יזמים זדונה לא תגדע את היופי הזה, אלא תבחר לשפצו ולשמרו ודוגמאות נאות יוכלו בוודאי למצוא בקלות בתל אביב הלא כל כך רחוקה.

בית ברוידא - מנוחה ונחלה 56

בית יעקב ברוידה רחובות

הבית היפהפה שנחבא אל העצים הוקם ב-1908 על ידי ראש אגודת מנוחה ונחלה יעקב ברוידא, למשך תקופת מה התגוררה בבית המשוררת רחל יחד עם שתיים מאחיותיה. 

ברחוב יעקב 7 ישנה חנות יין בשם "ברוידא" לא מצאתי כלום על ההיסטוריה של המבנה, אבל אולי על שום השם שבחרו לתת למקום ישנו שלט על המבנה שמספר על פועלו של האיש.

בית סלוצקין – מנוחה ונחלה 58

בית סלוצקין רחובות
בית סלוצקין

נבנה ב1908 והוא שמש את משפחת סלוצקין, עד מלחמת העולם הראשונה. אז השתלטו העות'מנים על הארץ, ובמבנה התגוררו קצינים טורקים והוא שימש גם כמפקדה.  כאשר החל המנדט הבריטי התגורר בבית הגנרל הבריטי שובל. המבנה שימש גם כבית תצפית במאורעות תרפ"א כיום הוא מתפקד כבנין המנהלה בבית בקריית החינוך דה שליט.

בית סלוצקין
בית סלוצקין
בית סלוצקין

בית גורפינקל - אייזנברג 2 פינת הרצל (אחוזת מרגו)

בית גורפינקל

נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, כבית הקיצוני בכניסה הצפונית למושבה, ואחד המפוארים שבה. בתקופת המאורעות הייתה עמדת הגנה על גג הבית.
במלחמת העולם השנייה הופקע הבית ושימש כמפקדה של הצבא הבריטי. ולאחר המלחמה שימש כמועדון קצינים בריטי.
לימים הפך המקום ל"אחוזת מרגו" מסעדת יוקרה שגם ארחה אירועים שונים, ביניהם חתונתם של אחותי וגיסי.
לאחרונה המקום הוקף גדרות וגונבה שמועה לאוזנינו שהוא מיועד להריסה. כולי תקווה שהגדרות הן לשיפוץ ושימור ולא לשם הקמת בית מגדלים נוסף.

עד כאן סיור בין בתי הראשונים ברחובות.
ייתכן ופה ושם פספסתי מבנה זה או אחר, אתם כמובן מוזמנים להאיר את עיני בתגובות.
ברשומה הבאה על גנים ומוזיאונים ברחובות ובזו שאחריה על מרכז מורשת יהדות תימן.

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

חדש! מטיילים בעקבות חמושה

פונים אלי לעתים לשאול אם אני מארגנת טיולים מהרשומות שלי בבלוג.

אני שמחה ונרגשת להשיק סיורים רגליים עם מדריכים מקצועיים בעקבות הטיולים שלי

תגובות

כתיבת תגובה

תגובות פייסבוק

חפשו יעד באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

חדש: הכירו את BeeTravel

סיור עצמאי מותאם לתקופת הקורונה עם מדריך טיולים ישירות מהנייד.

מגוון סיורים זמינים עבורכם ב-BeeTravel להורדה לנייד מהאתר.

להעשרת כל טיול עצמאי ובמחירים שמותאמים לתקופה:

פרסמו את העסק בחמושה!

תוכן שעשוי לעניין אותך

חמושה גם בפייסבוק:

רוצים עדכונים למייל?

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים