טיול בעיר רחובות
בית ויצמן והסוד של גבעת הקיבוצים
אנחנו ממשיכים בסיורים עירוניים להכרת הסביבה הקרובה.
ברשומה הקודמת סיירנו בין בתי הראשונים של רחובות.
הסיור שלנו הפעם מספר על בית ויצמן ועל סודה של גבעת הקיבוצים.
הנקודה הראשונה עליה אני רוצה לספר שוכנת בלב אחת הריאות הירוקות הנפלאות ביותר
שיש לנו באזור, אם לא בארץ כולה – בית ויצמן שבמתחם מכון ויצמן למדע.
ראשית כדרכי, קצת היסטוריה. בקטנה נו..
חיים ויצמן
חיים ויצמן נולד בשנת 1874 במוטול שברוסיה. כבר בעת לימודיו בגימנסיה התבלט בלימודי הכימיה וכשסיים את הגימנסיה, בהצטיינות יתרה, החליט להמשיך את לימודיו האקדמאיים במערב.
תוך כדי לימודיו בגרמניה הוא הצטרף לתנועת בת של "חיבת ציון". ב-1898, בקונגרס הציוני השני, פגש לראשונה את בנימין זאב הרצל.
בקונגרס הציוני השישי בשנת 1903 תמך ויצמן בתוכנית אוגנדה הבריטית שהציג הרצל, אך כבר תוך כדי הקונגרס שינה את דעתו, ובאותה שנה נסע ללונדון כדי לבדוק את טיב ההצעה. בהמשך, למרות שלא תמך בתוכנית, היה שותף למשלחת שיצאה לאפריקה כדי לבחון את אפשרות הגשמתה. המשלחת הגיעה למסקנה שהתוכנית אינה ראויה, ובקונגרס היהודי השביעי הוחלט שיש להקים את הבית היהודי רק בארץ ישראל.
ביולי 1904 חזר ויצמן לבריטניה והחל בסדרת מפגשים עם אנשי הפקידות הבכירה בשירות החוץ הבריטי. הוא התמנה לעוזר פרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר והפך להיות חבר הוועד הפועל הציוני. בתקופה זו, במקביל לעבודת המחקר שלו, שהביאה לו הצלחה רבה דווקא בתחום הפקת צבעים ושיפורם, עשה כל שביכולתו על מנת להטיף נגד כל תכנית שמציעה התיישבות יהודית מחוץ לתחומי ארץ ישראל, תוך שהוא נפגש עם בלורד בלפור ומשכנע אותו בצדקתו.
ב 1907 מייד לאחר הקונגרס השמיני הוא הפליג לביקור ראשון בארץ ישראל. פגישתו הראשונה עם הלורד רוטשילד הייתה בשנת 1914. ובאותה שנה נפגש גם עם הרברט סמואל, יהודי חבר הקבינט הבריטי, ויחד הם ניסחו תזכיר שמתייחס לעתידה של ארץ ישראל.
איך סייע המדע להקמת מדינת ישראל
ב-1915, בעקבות עבודתו המדעית על הפקת אצטון, התבקש ויצמן על ידי ממשלת בריטניה להעתיק את מגוריו ממנצ'סטר ללונדון – לטובת המאמץ המלחמתי.
האצטון היה חיוני ליצירת חומר הנפץ שבו השתמשו הכוחות הצבאיים הבריטים. את האצטון הפיקו עד אז ממרבצים, שבתקופת מלחמת העולם הראשונה נשארו בידי הגרמנים. ויצמן הצליח למצוא דרך שונה וזולה לייצור האצטון מחומרי גלם צמחיים ולא מכרייה.
המצאתו זו הביאה לחילוצה של בריטניה ממשבר חימוש קיצוני. (תמלוגים על ההמצאה הזו ועוד כמה, הם שהפכו אותו לאדם אמיד בעל הכנסה כספית שוטפת).
המעבר הזה סייע לו ליצור קשרים קרובים עם פוליטיקאים, פקידי ממשל ועוד. את כל הקשרים הללו ניצל ויצמן בהמשך (1917) על מנת להביא את ההצהרה להכרת ארץ ישראל כבית לאומי לעם היהודי.
לקראת סוף מאי 1918 נסע ויצמן לפגישה עם האמיר פייסל, שעמד בראש הצבא הערבי בעבר הירדן, כדי להבהיר לו שעמדתו גם אחרי הצהרת בלפור היא שיש מקום לשני העמים לחיות יחד. השיחה הייתה טובה וידידותית ובעקבותיה הייתה פגישה נוספת בה נחתם הסכם ויצמן פיסל שקרא לשיתוף פעולה בין הערבים ליהודים לצורך פיתוח המדינה הערבית וארץ ישראל תוך הגנה על זכויות הפלאחים וסיוע כלכלי הדדי. בהסכם הובטחה הכרה ערבית בציונות. ההסכם היפהפה לא זכה למימוש עקב סילוקו של פייסל מסוריה.
לא אלאה אתכם בכל תולדות. רק אוסיף ואספר שבספטמבר 1935, נבחר ויצמן מחדש לנשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ונתמנה לדיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית. המשפחה רכשה קרקע ברחובות ובקיץ 1935 החלה בבניית ביתם.
במאי 1948 מייד לאחר הכרזת העצמאות נבחר וייצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית וטקס השבעתו כנשיא הראשון של מדינת ישראל היה בפברואר 1949
חיים ויצמן נפטר בנובמבר 1952.
על פי בקשתו נקבר בגן ביתו במתחם מכון ויצמן למדע. רעייתו ורה, שנפטרה 14 שנים אחריו, קבורה לצדו.
בית ויצמן
על גבעה, ממנה ניתן להשקיף אל מרחביו הירוקים של מתחם מכון ויצמן ואף החוצה ממנו אל
עבר השפלה, מוקף צמחיה ומדשאות, ניצב מבנה מיוחד במינו. זהו בית ויצמן שנבנה בשנת 1935,
כבית מגורים לחיים וורה ווצמן.
הבית תוכנן על ידי האדריכל היהודי המצליח, אריך מנדלסון, שעם עליית הנאצים לשלטון עזב את גרמניה ועלה לישראל.
את ביתם בארץ-ישראל בחרו בני הזוג וייצמן לבנות בצמידות למכון זיו, שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934,
לזכר בנם של רבקה וישראל זיו מבריטניה. שם המכון שונה ל"מכון ויצמן למדע" בשנת 1949.
בית ויצמן הוא סוג של קסם אדריכלות. פנינה אמתית. תוך שהוא מנצל את המיקום הגבוה ואת השמש תכנן האדריכל מבנה כביכול פשוט, שמנצל את כל טוב האקלים ליצירת מבנה חם ומזמין מצד אחד ומהצד השני ייצוגי להפליא – כראוי לביתו של נשיא, ומדען רב פעלים.
החדרים הרחבים בעלי פתחים נפלאים כשחלקם פונים אל הבריכה שלצדו.
גרם מדרגות פתלתל ויפהפה שמוביל היישר אל הקומה השנייה (והסגורה לקהל הרחב).
בצוואתם תרמו ורה וחיים וייצמן את הבית על תכולתו למדינת ישראל ולאחר שעמד שנים מספר בשיממונו בוצע בבית בשנת 1976 שיפוץ והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב.
בשנת 1999 בוצעו בבית, באוסף ובאחוזה, שימור ושיחזור שהחזירו להם את אופיים כפי שהיה בתקופה שבה חיו בני הזוג ויצמן.
כאמור, הבית מוקף בגן עצום בגודלו, שפע צמחייה ועצים ובהם עצי פרי רבים, גן זה מהווה חלק מהריאה הירוקה יוצאת הדופן שמהווה מכון וייצמן.
עלות ביקור בתיאום מראש 30 ₪ לאדם.
הגעה:- "מכון ויצמן למדע רחובות" בוויז
נגישות:- חניית נכים, כניסה נגישה, שירותי נכים
* במכון ויצמן ישנם סיורים מקסימים, אבל כרגע, לרגל שיפוצים, שיפורים, ואולי גם עקב ביקור הגברת קורי, הם אינם פעילים. אני ממליצה לעקוב אחר ההודעות ובהזדמנות הראשונה להצטרף לסיור שם. נגישות במכון ויצמן
מכון איילון
סיפורו של קיבוץ שעלה לקרקע לתקופה קצרה בת שלוש שנים ותפקידו היה להסתיר סוד גדול
שרחש ורגש מתחת רגלי תושביו.
בשנת 1943 הוקם ביוזמתו של יוסף אבידר, שהיה מראשי "ההגנה" ומנהל תע"ש, מפעל מחתרתי לייצור קליעים לתת מקלע "סטן". המפעל הוקם בשל ההערכה שעם תום המנדט הבריטי, תפרוץ מלחמה בין ערביי הארץ והמדינות השכנות לבין תושביה היהודיים של הארץ.
בתוך כשלושה שבועות, מתחת לאפם של הבריטים, נכרה בור בעומק של שמונה מטרים ובאורך 33 מטרים.הוא בוטן וחוזק ולתוכו הועברו מכונות לייצור קליעים שנרכשו בפולין והוברחו לארץ ישראל דרך ביירות.
כדי להסוות את דבר קיומו של המפעל, הוקמו על גבעה צפונית לרחובות ובסמוך למסילת הברזל מבני מגורים, רפת, פינת חי, מכבסה, מאפייה ועוד. ועל מנת לאכלס את המקום פנו אל חברי גרעין הצופים א', בוגרי הריאלי בחיפה, גימנסיה הרצליה בתל אביב וגרעין עליית הנער מעין גב, ששהו באותה העת בהכשרה בפרדס חנה, לקראת עלייתם להקמת קיבוץ ליד הים.
בפגישה נתנו לחברי הקיבוץ העתידי להבין ולדעת שהם עתידים לסכן את חייהם סכנה ממשית, אך לא מה היא אותה הסכנה.
מפני חלקם הוסתרה הפעילות שנעשתה מתחת לרגליהם ורק 45 מתוכם (ובהמשך עוד אחת), שהועסקו מתחת לאדמה בייצור, ידעו את הסוד ושמרו עליו מכל משמר. בהמשך הצטרפה אל חברי הקיבוץ החדש עוד קבוצה של הכשרת פלמ"ח לצורך עזרה בשמירה.
איך סופק אויר ליושבים מתחת לאדמה? איך הם חמקו מעיני שאר התושבים? איך הוסווה רעש המכונות האדיר? מה היה חלקו של לוח הזמנים של הרכבת?
סיפורים מרתקים רבים יש מסביב לאותו מקום פלאי ונפלא ואני לא אספר לכם אותם כאן, מפני שאני מאד רוצה שתגיעו לשם ותזכו כמונו, להדרכה הנפלאה במקום.
עד מלחמת העצמאות יוצרו במכון כ-5 מיליון כדורי 9 מ"מ, ששימשו את לוחמי ההגנה בראשית מלחמת העצמאות.
קבוצת הצופים א' עברה לאחר הקמת המדינה, להגשמת חלומה להקים קיבוץ ימי והקימו יחד את קיבוץ מעגן מיכאל.
המפעל בגבעת הקיבוצים המשיך להיות בשימושה של תע"ש עד 1963 וננטש.
מכון איילון הוכרז ב 1986 כאתר לאומי והוא מנוהל על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הביקורים במקום הם בהזמנה מראש ואך ורק עם הדרכה. אותנו הדריכה מיכל הנפלאה והיינו מרותקים. הימים ימי קורי, ואנחנו זכינו להיות מודרכים בחברת משפחה שלא הכרנו, עם ארבעה ילדים קטנים בגילאים 12, 10, 7 וחצי ו-5 וחצי, וזו הייתה חוויה מענגת. בעקבות הסדרה החדשה "פלמ"ח" התעוררה בילדים סקרנות רבה ובעקבות אותה סקרנות הביאו אותם הוריהם לסיור.
כל הילדים, מגדול ועד קטון שאלו שאלות ענייניות, ידעו לתת תשובות ואפשר היה לראות שהם מפיקים את מלוא ההנאה מהביקור. מעבר לעונג שהיה לנו להיות בחברתן של בריות מקסימות ומסוקרנות אלה, אני יכולה בזכותם להמליץ בחום לבוא עם ילדים לבקר במקום.
הגעה:- בווייז לרשום מכון איילון רחובות, ולאחר "ההגעה ליעד", להמשיך דרך השער אל החנייה.
עלות:- 30 ₪ לאדם (שווה שווה)
ביקורים בתיאום מראש
לא נגיש כרגע, אבל נעשות עבודות במקום להתאמתו גם לאנשים עם מוגבלויות.
שווה לעקוב אחר היוזמה הברוכה.
כדאי לשים עין על שיטת הנילוס הנדירה, שהועתקה בהצלחה למקום.
