טיול לגליל התחתון
לינה ואירוח בכפר הבדואי טבאש
בבוקר בהיר אחד, בעיצומה של הקורונה, שעיקר עיסוקה בכליאת אנשים בבתים, הוזמנתי לסיור בלוגריות בכפרים בדואים בצפון. את הסיור ארגנה וליוותה אירית גוריון, שהיא ובעלה יזהר מתגוררים שנים רבות בכפר טבאש, ומנהלים מתחם אירוח מקסים, נאמן לסביבתו ומזמין שבט אחים שמו, אודותיו ארחיב בהמשך.
הצפון הוא לא מדבר, ובדמיוני כל הבדואים כולם, חיים במדבריות העולם בתוך צהוב אין סופי.
הבדואים (בקטנה, נו)
בערבית "באדיה" – פירושו מדבר. הכינוי "בדואים" נגזר ממנה ומשמעותו "אנשי המדבר".
שם כולל לשבטים הנודדים במדבר.
זהותם של הבדואים קשורה לשבט אליו נולדו, והם מכנים או כינו את עצמם "תושבי האוהלים".
עיקר פרנסתם על גידול עדרי צאן ובקר. שטחי המרעה, שנעלמים עם בוא השמש הקופחת של הקיץ, מעוררים את הבדואים לנדוד בחיפוש אחר שטחים פוריים אחרים ואחר מים.
ילדי הבדואים הם אלה שרעו את הצאן מגיל צעיר מאד, ולמדו להכיר ולזהות סימנים שונים כמו עקבות טורפים, מקומות מרעה טובים סימני מים ועוד. בעזרת הידע הזה ידעו לאתר עז שיצאה לשוח או לרעות בשדות זרים, ולא חזרה אל המאהל.
ניסיונם זה הביא אותם לזכות בצדק בתואר "הגששים הטובים ביותר".
ברבות השנים, נוצרו מסלולים קבועים לכל שבט שהיה נודד מנקודה אחת לאחרת, בהתאם למיקומם של שטחי המרעה ובורות המים, שכבר זכרו והכירו. בתום המסלול ולפי העונה, חזרו תמיד אל אותה הנקודה בה החלו את המסלול.
לכל שבט מסלול ידוע וקבוע מראש ולא אחת התחוללו קרבות בין השבטים, על טריטוריה ומקורות מחייה.
בישראל, החלו הבדואים נוטשים את חיי הנדודים במחצית הראשונה של המאה ה – 20, והפכו ליושבי קבע, בין היתר עקב עלייה במספר חברי השבט, והמחנה הבדואי הפך לכפר.
אנשי המדבר, מה להם ולירוק הגלילי?
אל הנגב, הגיעו הבדואים מערב הסעודית תוך כדי חיפוש אחר אדמות המרעה ושטחי מחייה.
לגליל העליון והתחתון, הגיעו רוב הבדואים בתקופה העות'ומאנית מהמדבר הסורי, מאותה הסיבה. הם התיישבו בעיקר בעמק יזרעאל, בעמק החולה ובעמק בית שאן.
התיישבות ספונטנית ושבטית, כשבראשיתה התגוררו באוהלים ופחונים ובהמשך החלו בונים בתי קבע מאבן. חלק מהישובים הללו זכו להכרה והם זוכים לתשתית סבירה ולשירותים שונים, ובהמשך אף הוקמו ישובים חדשים מתוכננים על ידי המדינה.
טבאש והשומרים – רצח, נקמה וסולחה
אלכסנדר זייד – השומר האחרון
אלכסנדר זייד נולד בסיביר בשנת 1886 ובראשית 1900 עבר עם משפחתו לוילנה, שם הצטרף לקבוצת הנוער של "פועלי ציון". בקבוצה פגש את מיכאל הלפרין, אודותיו כבר סיפרתי ברשומה "טיול בנס ציונה". חלומו של הלפרין היה הקמת מדינה יהודית ולה צבא יהודי. הלפרין עודד את הנערים לקום ולעלות לארץ ואף גייס כמה נערים והחל מאמן אותם ביערות. בין היתר כדי ליצור מערך הגנה על יהודי העיר למקרה וגם בה יפרוץ פוגרום, כמו זה שפרץ בקישינב. וכהכנה לאותו צבא אותו תכנן להקים לכשיגיע לארץ.
כשהוא נער בן 17 בלבד, עלה זייד לארץ ובראשית דרכו בה, נדד בעקבות הפרנסה. בנדודיו פגש שותפים נוספים לחזונו של הלפרין להקמת ארגון הגנה בארץ. בסוף 1907, לאחר ישיבה סודית אותה יזמו, הוחלט להקים את ארגון "בר גיורא" שמטרתו העיקרית הקמת כוח יהודי לוחם להגנת הישוב היהודי. זמן קצר לאחר מכן הפך לארגון "השומר".
לא עבר זמן רב ואנשי השומר החלו נשלחים למשימות שמירה בכל רחבי הישוב היהודי.
לא מעט עימותים, תלאות ונדודים חווה אלכסנדר זייד במהלך חייו, ונדודיו לא פסקו עד שהוזמן, על ידי חברי "קבוצת הרועה" להתיישב לצדם על אדמות שייך אבריק, שם נשאר גם אחרי שהם עזבו אותה, ושימש כשומר קרקעות מטעם הקרן הקיימת.
מספר שנים לאחר מאורעות תרפ"ט בעקבות ההסלמה בהתנכלויות הערבים והבדואים לרכוש היהודי, כשבתיהם נבזזו, יבולים נשרפו, וגניבות ציוד וצאן היו לעניין של יום ביומו, התארגנה חבורת צעירים, בעידודו של זייד שהפך לדמות מפתח באזור העמק, כדי להקים קבוצת רועים שתסייע לו בשמירה על אדמות העמק.
בעידודו, ובזכות קסמו האישי והלהט בו דיבר, הוא שכנע את חברי תנועת הנוער העובד והלומד להקים קיבוץ רועים – וכך הוקם קיבוץ אלונים
בשנת 1938 – נורה ונרצח על ידי קאסם חמיד טבאש.
למרות שבחייו זייד התנגד נחרצות למנהג נקמת הדם, חמש שנים לאחר הירצחו נקמו אנשי הפלמ"ח בהוראת יגאל אלון את דמו של זייד והרגו את רוצחו.
היה זה גיורא זייד, בנו של השומר האחרון, שלאחר קום המדינה קיבל אחריות על יישובי הבדואים בצפון מטעם שירותי הביטחון.
הוא טרח והגיע אל מוכתר הכפר (אביו של המוכתר הנוכחי) והודיע שאין להם סיבה לחשוש מפניו ובמקום נעשתה סולחה.
זו הייתה ראשיתה של ידידות ושכנות טובה, בין תושבי טבאש לבין האוכלוסייה היהודית שבעמק.
והייתה זו פגישה חצי מקרית, שנים רבות אחר כך, בין יזהר ואירית לבין מוכתר הכפר, שהביאה אותם להחלטה לעבור ולגור בו.
שבט אחים
רוצים חופשה שקטה ומיוחדת, או סדנא באזור עם ייחוד? זה המקום!
ערוגת ירק וצמד עזים, שמחלבן מכינה אירית בעונה גבינות מדהימות, (אחרי המלטה אפשר לחלוב עז רק עד חודשיים לפני ההמלטה הבאה, במשך כשנה וחצי) שתי העזים של אירית בהריון. וזיתים מדהימים שקשה להפסיק לנשנש מהם.
החאן הלבן
במתחם תמצאו מבנה מרכזי, "החאן הלבן" בו ניתן לארח עד 25 אורחים. הוא ממוזג ויש בו אח עצים לחורף חמים ומטבחון מאובזר לנוחות מירבית. אפשר לערוך בו סדנאות שונות, שחלקן יכולות להתקיים בפנים וחלקן בפינת הישיבה המוצלת שנמצאת ממש לצידו. אפשר גם ללון שם, כשבאים עם קבוצה גדולה, הומוגנית ומאוחדת. זו תהייה חוויה מיוחדת במינה.
גם ילדים יכולים ליהנות הנאה גדולה מהחופש שמקנה המתחם, לפגוש את העזים ובעונה – לצפות בחליבה.
הקרון הבריטי
מי יודע, אולי אפילו אגתה כריסטי ישבה בו בזמן מן הזמנים. הקרון הבריטי משנת 1937 עבר שחזור ושימור יפהפיים והפך לצימר רומנטי ומתוק במיוחד.
הצימר המשפחתי
דמיינו לעצמכם טיול כוכב משפחתי בגליל התחתון ובעמק. מפגש עם חברים בצל עצים, או באחת מפינות הישיבה הקסומות – והנוף!
דמיינו את היופי הזה באמצע השבוע, כשלא כל בית ישראל מטיילים, והרי לכם חלום שהתגשם.
אוהל הטיפי
טיפ, טיפ טיפה של אושר זוגי בחייק הטבע, ובכל זאת מוגן בתחומי המתחם. מה עוד צריך רומנטיקן? האוהל מתאים גם ליחידים שמחפשים אחר מעט שקט ושלווה.
בכל היחידות כולל האירוח ארוחת בוקר למעט הטיפי. בכל היחידות יש אינטרנט חינם.
ופרטים נוספים כמובן תוכלו למצוא באתר
לאורחי המתחם מזומנת חוויה של רוגע אל מול נוף עוצר נשימה.
ניתן לצאת ממנו אל טיולי כוכב באזור ולשמוע מבני המשפחה על חייהם בקרב הבדואים. ו/או לחוות עם אירית את הסיורים השונים שהיא מארגנת.
על כל הסיורים של אירית תוכלו לקרא באתר של "שבט אחים". תוכלו לבקש מאירית לבצע בהם שינויים שונים, אירית גמישה ופתוחה להצעות (עם גבולות, כן?)
לפרטים נוספים:-
יזהר: 052-6941188
אירית: 052-6941141
על הסיור להכרת אורח החיים בכפר הבדואי טבאש והסביבה
מעיין הסוסים "עין יבקע"
אחד מבין שלושה מעיינות שמזינים את נחל ציפורי.
הוא נובע אל תוך בריכת מים גדולה ונחשב לאחד המעיינות היפים ביותר. בחלק מהבריכה אליה הוא נובע חומת אבן, שריד מהתקופה הרומית. אין מה לדבר, מדובר על פינת חמד קסומה אבל, אחרי שהתקרקשנו (אז מה אם אין מילה כזו במילון – זה בדיוק מה שקרה לנו) עם הרכבים שלנו בירידה אל המעיין, אני חשה צורך להמליץ לעשות את הירידה הזו רק עם רכב גבוה במיוחד או עם רכב 4X4.
באשר לטבילה – נחל ציפורי ומעיין הסוסים מתוחזקים על ידי רשות ניקוז ונחלים. אם זה מבטיח שהם נקיים ובטוחים – יחליט כל איש לעצמו.
המשכנו והידסנו קצרות וקלילות לאורך גדתו של נחל ציפורי.
♦ כמה שבועות מאוחר יותר, באחת הפעמים בהן נפתחו שערי סגר, והותר לעם היושב בציון לצאת את כתלי ביתו ולשוח בפינות החמד של ארצו, יצאנו לטיול חורפי וסלול, שכלל גם הידוס קליל בין הכפר ראס עלי ועד לטחנת הנזירים, טיול סלול ונוח, על גדת הנחל.
לא נגיש בעליל!
ניסיון ליצור מסלול נגיש בנחל ציפורי בקטע שבין כפר ראס עלי לטחנת הנזירים כנראה לא ממש צלח כפי שתוכלו לקרא כאן.
עאראיס באוהל של חמודי
אחרי הטיול הקליל לצד נחל ציפורי והמעיין – נסענו לאכול עאראיס באוהל של חמודי את עלאא.
תשמעו, אני לא אוהבת בשר בקר בכלל. אבל זה היה טעים ברמות שקשה לתאר.
חמודי עלם חייכן ומסביר פנים, אירח אותנו כיד המלך ולא הסתפק בערמות מכובדות של עאראיס אלה הוסיף גם צ'יפס וסלטים משובחים וטחינה שאין דומה לה. החצר היפהפייה נעימה להפליא והאירוח – מחוייך ונעים.
♦ תודה לחברותיי מלי אברמוביץ "הטוריסטית" ותמר גרינברג "החיים סילאן?" על צילומי האוכל שתרמו לי.
אתם באזור, יצאתם לטייל או בדרככם לטיול?
התקשרו והוא יכין לכם את החבילה הטעימה לדרך. אפשר אפילו, בימים כתיקונם לעשות אצלו אירועים קטנים.
*התשלום במזומן בלבד.
חמודי את עלאא
כפר טבאש
טלפון 052-7288112
עומאר - קבלן עבודות עפר עם ידי זהב
חצר משפחתו של עומאר מלאה פסלים מעשה ידיו, שכולם עשויים מחלקים שונים של מכונות, פרסות סוסים ועוד. על כנפי דמיונו ובעזרת ידי הזהב אשר לו, הוא מאחד אותם לכדי חגיגת אומנות נהדרת. עומאר מספר שהוא חולם את יצירותיו בלילות ובבקרים מממש את חלומותיו בסדנא שלו.
ביתו משקיף אל נוף נהדר והחצר הנפלאה, שחלקה המרוצף מארח זיתים שהשאיר להשתזף טרם כבישה שובת לב ומזמינה.
לאחרונה, לאחר מספר פניות, החל עומאר מעביר סדנאות קצרות לפיסול תוך שהוא מלמד את השימוש בכלים ליצירת עבודותיו. הסדנאות מיועדות לבני 13 ומעלה בלבד (בטיחות)
עומאר סיפר לנו שהוא עוסק גם בעיצוב גינות ואחרי שהוא מסיים לעצב הוא מעניק כשי ללקוחותיו אחת או יותר מעבודותיו. אם אתם מחפשים מעצב גינה עם ערך מוסף, רוצים לבקר בחצרו של עומאר, או ללמוד ממנו את מעשי אומנותו, אתם מוזמנים להתקשר:-
052-8771182 או 054-9347313
פגישה עם מוסטפא מוכתר הכפר
מוכתר הכפר חילף-טבאש עבר לפני כ 12 שנים אירוע מוחי, שהותיר אותו בכיסא גלגלים ממונע.
פגשנו אותו בחצר ביתו, שבה גם מיני מוזיאון לכלי עבודה ותיקים
שיחה בה הפליג בזיכרונות מעברו כגשש בצבא וכשומר אדמות באזור. וכן מעוללות אנשי השבט בעבר הרחוק. איש רב פעלים, שאמונתו בדו הקיום שכנעה משפחות יהודיות לבוא ולחיות בכפרו.
למרות רצונו לשתף אותנו בזיכרונותיו, ניכרות היו על פניו ובקולו העייפות והחולשה.
אני מביאה כאן את סיפור הפגישה עם מוסטאפא טבאש שהתקיימה במסגרת המרכז למחוננים של מכללת אורנים
את היום סיימנו, (איך לא), בארוחה בזרזיר
פאטמה – מסעדה בדואית
סיפורו של איציק ג'ואמיס מרתק. לאחר הצבא נסע למספר שנים לאיטליה שם עסק בענייני אבטחה, אך אהבתו לבישול הביאה אותו לעבוד גם במסעדות שונות. עם שובו לארץ החליט, יחד עם אמו ז"ל ואחד מאחיו לפתוח מסעדה בדואית – טאבון פאטמה
המסעדה, ממוקמת מתחת לבית מגוריו, שלא להתרחק ממשפחתו ולהיות יחד גם כשהוא עובד.
בחצר האחורית של המסעדה, תחת סככה טמונות באדמה חביות ענק שבתחתיתן מבעירים אש ומעליהן על רשתות ברזל מניחים עופות מתובלים, בשר כבש, עגל עם ירקות וכולם ןנחים בחברותא כארבע שעות ובשעה 12 מפציעים לאוויר העולם, לרווחתם של רעבים רבים, שמגיעים לשם מקצווי ארץ.
אכלנו שם ארוחה צמחונית שכללה שפע רב של סלטים נהדרים, סוגים שונים של חצילים וחומוס וטחינה ממולאים ועוד ועוד, בחיי שקשה לי לזכור את כולם.
מעבר לתוצרת המטמון שבחצר האחורית, יש בהחלט גם לצמחונים מה לאכול אצל פאטמה
טאבון פאטמה. כביש ראשי, זרזיר. 050-9494969 או 04-6771165
אוהל יעקב אוהל השלום
לאיציק, שחלם על מסעדה היה חלום נוסף:-
הקמת אוהל בדואי גדול שיהיה פתוח מסביב לשעון בכל עונות השנה. אפשר לבוא למרבצים היפהפיים לשתות תה, לקנות במאפיה הסמוכה איזה דבר מתיקה לנוח וליהנות.
בין אם אתם לפני ארוחה בטאבון של פאטמה ובין אם אתם אחרי הארוחה וחשים את העייפות והעצלות הנינוחה שאחריה.
אין חובה מכל סוג וזן לקשור בין ביקור במסעדה לבין שהות באוהל היפהפה.
מטרתו להוות בית פתוח לכל.
על חוויותיהן של חברותי מהסיור:-
תמר גרינברג בעלת הבלוג החיים סילאן? מספרת על:-
עמק יזרעאל מהכפר הבדואי טבאש ועד נצרת
מלי אברמוביץ' בעלת הבלוג הטוריסטית מספרת על:-
הבדואים הצפונים של הגליל התחתון
זיוה רענן בעלת הבלוג שמתי לב מספרת על:-
אצל שמשון בחצר שבט אחים גם יחד
לפוסט הזה יש 8 תגובות
וואו ניני, כמה היטבת לתאר את החיים שלנו. נראה מעולה ואני ממש שמחה. אלף שוקראן אומרים בערבית???
תודה רבה, אירית, על תגובה מחממת לב ?
כתושבת העמק המקסים שלנו למדתי על עוד מקומות מקסימים שאינני מכירה.וכדרכך בתיאורים המופלאים אדאג להגיע לשם..
אהובתי, בוודאי שעוד נגיע לשם – אפילו יחד 🙂
פוסט מקסים על יום של טיול מוצלח!
למרות שביקרנו שם ביחד גיליתי כאן זוויות חדשות ומידע נוסף על המקומות והרקע ההיסטורי
🙂 איזה כיף זה, ענבל. כל זוג עיניים מרוויח זוית. תודה שהגבת
את מחוללת קסמים עם המילים עם משחקי המילים והתיאורים שלך וקסם עם התמונות. הלכתי להתעלף.
? לא, אל תתעלפי 🙂 מצד שני – אני הלכתי להסמיק. תודה, מלי.