טיול זוגי בחיפה - מוזיאונים והפתעות
ברשומות הקודמות סיפרתי על האתרים בהם ביקרנו בגיחה האחרונה שלנו לחיפה.
לזו, אוסיף גם מקומות בהם ביקרנו בעבר. אבל אתחיל במוזיאון חדש, שנפתח רק השנה
מוזיאון המיניאטורות ע"ש גריף
בינואר השנה. נפתח בחיפה מוזיאון מיניאטורות חדש.
המוזיאון מציג את ההתפתחות הטכנולוגית בעולם בשיט, רכב, טיס, כיבוש החלל, וההיסטוריה הצבאית, עם דגש על זו של המאה ה-20.
את המוזיאון, של אדם אחד ואלפי פריטים, הקים דורון דרור. איש בעל סקרנות בלתי נגמרת וסבלנות חסרת גבולות. כל הדגמים שמוצגים בו הורכבו על ידו במהלך השנים והוא עדיין מוסיף ובונה עוד ועוד דגמים. את הדגם הראשון (שמוצג אף הוא במוזיאון) בנה בשנת 1962 בדירה הקטנה, בית ילדותו, בה הקים את המוזיאון המקסים. את סיפורו הנוגע ללב של הדגם, ועוד סיפורים מרתקים, אשאיר לכם לשמוע ישירות מפיו – כשתבקרו במקום.
במקור אמור היה המוזיאון להיפתח בארה"ב, אבל דברים השתנו ונכון לעכשיו, הוא בחיפה.
לדורון יש כוונות לפתח אותו ואולי אף להעבירו, ביום מן הימים, אל מעבר לים.
נגישות:- אין. מדובר בדירת מגורים בשכונת נווה שאנן.
כתובת:- אדם הכהן 25 חיפה
עלות:- 30 ₪ במזומן בלבד.
הביקור (שווה שווה) בתיאום מראש בטלפון:- 054-451284
גם הפעם, טיילנו טיול קצרצר ב מושבה הגרמנית. הצפיפות העצומה שם, למרות הגבלות הקורונה, הייתה מטרידה ולכן לא התעכבנו יותר מידי ולא אספר עליה בזאת הפעם, אלא אך ורק על מוזיאון אחד בתוכה.
למרות שהיא אולי השכונה המתוירת ביותר בעיר, כשביקרנו במוזיאון עליו אספר, לא היו בו כמעט אנשים, וחבל. הוא פשוט משגע.
מוזיאון העיר חיפה
מוזיאון העיר חיפה, נפתח בנובמבר 2000.
הוא ממוקם בשני מבנים טמפלריים שנמצאים ממש בקצה המושבה הגרמנית:-
בית העם – נבנה בשנת 1865 היה המבנה הטמפלרי הראשון בארץ, ושימש כמרכז הקהילה בארץ. הוא נבנה כבית תפילה, מרכז אספות וקומתו השנייה שמשה כבית ספר ומקום מגוריו של המורה ומשפחתו. ועל גגו מגדל פעמונים שהזמין את אנשי הקהילה לכינוסים ולתפילות. בשנת 1890, עם התרחבות הקהילה, המבנה עבר הרחבה וצורתו הפכה מעט דומה יותר לכנסייה.
בית הספר – נבנה בחצר בית העם בשנת 1902 בעקבות גידול האוכלוסייה הטמפלרית בחיפה. גם לאחר גירוש הטמפלרים מהארץ שימש המבנה כבית ספר – עד שנות ה-50 של המאה הקודמת.
כדרכם של מבנים בארץ הזו, עם השנים הם ננטשו והוזנחו, אך לקראת סוף המאה הקודמת משהוחלט בעיריית חיפה לשקם ולשמר את המושבה הגרמנית הוחלט להשתמש בשני המבנים להקמת מוזיאון העיר חיפה. בבית הספר תערוכות מתחלפות ובבית העם – תערוכת הקבע.
שני המבנים עברו שיפוץ בשנת 2004
המוזיאון, שהוא חלק ממוזיאוני חיפה עוסק במרקם האורבני, התרבותי וההיסטורי של האוכלוסיות השונות בעיר. מטרתו למצוא ולהראות הן את הייחודיות של כל אחת מהן והן את המאחד של כולן לכלל מרקם אחד.
תערוכת הקבע במקום נקראת "בין ההר לים" ומציגה על ציר הזמן, את סיפורה של העיר דרך שלוש תקופות עיקריות. תערוכה יפהפייה.
* לא הצלחתי להבין מדוע הכיתוב על הקיר שונה משם התערוכה כפי שהוא מופיע באתר המוזיאון
אין ספק שהמבנים בהם שוכן המוזיאון מוסיפים תחושה מיוחדת למבקר בהם. אני ממליצה בחום
נגישות
נגישות:-
חניות נכים סמוך למוזיאון
קופה נגישה
קומת הקרקע נגישה ונוחה למעבר
שירותי נכים בקומת הקרקע
ציוד הנגשה לכיבדי שמיעהמבנה מוזיאון העיר הוא בניין לשימור ללא מעלית ועל כן רק קומת הקרקע נגישה. החברה משקיעה מאמצים רבים לקידום הנגשה מלאה של המוזיאון ועד להשלמה כאמור, ביקור ביתר קומות המוזיאון כרוך בתיאום מראש (מוזיאון העיר חיפה)
כתובת:- שדרות בן גוריון 11
בגלל הקורונה משתנות שעות הפתיחה אני ממליצה להתקשר 04-9115944 ולברר.
עלויות תוכלו למצוא כאן והן תקפות גם לגבי המוזיאון הבא עליו אספר.
מוזיאון חיפה לאומנות
בזכותו של מארק שגאל ותערוכה גדולה מעבודותיו בשנת 1951, החליטה עיריית חיפה לייסד את "מוזיאון חיפה לאומנות", שבראשית דרכו שכן באחד מאגפיו של מבנה בית העירייה.
בשנת 1977 הוחלט להעבירו למבנה הנוכחי ושנה מאוחר יותר, לאחר עבודות נרחבות לשיפוץ שימור והכשרת חללי תצוגה, הוא נפתח לקהל.
המבנה בואדי ניסנס, בו שוכן כיום המוזיאון, נבנה בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת כבית ספר אנגליקני לבנות. בהמשך שימש כבית עולים, כבית ספר תיכון פרטי ואפילו כסניף של בית הספר האקסטרני "משלב".
מוזיאון חיפה מתמקד באמנות עכשווית, ישראלית ובינלאומית והוא חלק ממוזיאוני חיפה.
אנחנו ביקרנו שם מספר פעמים בעבר כשהאחרונה הייתה בדצמבר 2018.
באחת מהתערוכות "סחורה מקודשת", שהציגה את השפעות הגלובליזציה על המאמינים ועל הדתות, הוצגה עבודתו של יאני לינולן דמות "מק ישו". התערוכה והיצירה עמדו חודשים ספורים ללא מפריע עד שבינואר 2019 פרצו מהומות סביב התערוכה בכלל, וסביב דמותו של "מק ישו" בפרט, שבסופן דרש האמן עצמו להסיר את עבודתו מהתערוכה ואף הצהיר בגאווה שהוא מצטרף ל BDS. יש לי כמובן צילומים מאותה התערוכה, כדי לא לעורר כעסו של אי מי, ובמיוחד מפני שאין לי עניין לפרסם תמונות של מי שמחרים אותי – אני נמנעת.
נגישות
*חניות נכים בקרבת הכניסה למוזיאון
*גישה נוחה באמצעות מעליות
*קופות נגישות
*שירותים נגישים בכל קומה
*מעברים רחבים
*מקומות נגישים לנכים באודיטוריום המוזיאון.
*מערכות עזר לכבדי ראיה וכבדי שמיעה.
כתובת:- שבתאי לוי 26, חיפה
בית הגפן
בונים חברה משותפת זו כותרתו של מרכז תרבות זה – שנמצא בואדי ניסנס – מול מוזיאון חיפה לאומנות. במבנה מסוף המאה ה – 19. בתקופתו הספיק להיות בית מלון, להיות מוחרם על ידי השלטון העותו'מאני במלחמת העולם הראשונה, ולהיות בית ספר עד שנות החמישים המוקדמות. בראשית שנות ה 60, בתמיכתו של מי שהיה אז ראש העיר, הפך למרכז יהודי ערבי לקידום סובלנות ודו קיום בין הדתות.
במקום מתקיימים חוגים, מופעי תיאטרון וכנסים. יש בו גם גלריה לאומנות והחצר שלו מיוחדת במינה.
לא נגיש "בונים חברה משותפת", אך עדיין לא נמצאה דרך להנגיש את המקום וחבל.
כתובת:- הגפן 2
מי לא שמע על הגנים הבהאיים? מי לא ראה אותם כשעלה במעלה השכונה הגרמנית והסימטריה המופלאה שלהם מלווה אותו, כשהם וכיפת המסגד שבהם משקיפה על ההלך?
אז לא, אני לא הולכת לספר לכם עכשיו על יופיים, אלא על מקום שנמצא לא הרחק משם.
היסטוריה, בקטנה נו....😉
הדת הבהאית, בעלת המסרים האוניברסליים, מטיפה להתנהגות מוסרית, התקדמות ערכית ומדעית ושלום כלל עולמי. זו דת מונותאיסטית צעירה, שנוצרה בפרס ב 1844. למרות ששורשיה בזרם השיעי של האיסלאם, בחלק ממדינות האיסלאם ה"קשה" מאמיניה נרדפים ונחשבים לכופרים. מאז ראשית המאה ה -20, חיפה נחשבת למרכז העולמי של הבהאים. (המרכז בעכו, שם קבור מייסד הדת הבהא אללה, נחשב לקדוש יותר מבחינה דתית). כשישה מיליוני מאמיניה פזורים ברחבי העולם ובין היתר – בקנדה.
שם, מתחיל סיפורה של מרי מקסוול, בתו של ויליאם מקסוול, שתכנן את כיפת המקדש הבהאי בחיפה.
מרי מקסוול
מרי סאת'רלנד מקסוול נולדה בשנת 1910 במונטריאול קנדה, לזוג הורים מבני האמונה הבהאית. היא זכתה לחינוך פלורליסטי וליברלי בעיקר בבית, על ידי מורים פרטיים שהוריה סיפקו.
בשנת 1937 סיפרה אמו של שומר הדת הבהאית שוגי אפנדי לאמא של מרי, שבנה רוצה לשאת את מרי לאישה.
לפי מכתבים, שכתבה מרי לאחר נישואיה למשפחתה, נראה שלמרות שנאלצת הייתה להיפרד מהם ולעבור לגור עם משפחת בעלה, היא אהבה אותו וזכתה ממנו להערכה רבה. הוא מינה אותה להיות אחת מ"ידי אמונת האל" – קבוצה בת 50 אנשים שמונו למשך כל חייהם, להפיץ את האמונה הבהאית. כיום התואר לא מוענק יותר וסמכויות ותפקידי אנשי "יד האמונה" הועברו לבית הצדק העולמי.
מרי מקסוול, ששמה שונה לרוחיה חאנום עם נישואיה, לא היססה ולקחה על עצמה עוד תפקידים רבים במשך שנות חייה. לאחר מותו של בעלה בשנת 1957 שקעה לתקופת אבל ולאחריה יצאה למסעות ברחבי העולם כדי לחזק את אנשי האמונה הבהאית. במהלך שנותיה הספיקה לבקר, ביותר מ 185 ארצות ברחבי העולם. כש- 154 מהן החל משנת 1964.
סרט על מסעות מרי מקסוול
מרי מקסוול – רוחיה ח'אנום נפטרה בחיפה בשנת 2000.
מי שמבקש לקרוא מעט יותר אודותיה:-
מאמר המחווה המרתק A tribute to Amatu’l-Bahá Ruhiyyih Khanum
קבר מרי מקסוול
בגן נפלא, לא רחוק מהגנים הבהאים והמושבה הגרמנית, קבורה מרי מקסוול. הגנים היו נעולים אבל פניתי לבחורה שהייתה בפנים והיא הסבירה לי שבשל הקורונה הגנים הבהאים סגורים, וגם הגן הזה בתוכם, ובכל מקרה כדי לבקר בגן עצמו, יש צורך לתאם כניסה במיוחד.
הצילומים צולמו מבעד לסורגי הגדר שמקיפה את הגן. אז אם אתם כבר בסביבה, שווה אפילו להציץ דרך הסורגים.
כתובת:- הפרסים פינת איראן
לפוסט הזה יש 7 תגובות
אפילו חיפה לא יודעת שהיא כזו מעניינת ועשירה במכמני תרבות, היסטוריה ויופי. סדרה משובחת. נהניתי מאוד מאוד והכי כייף: קרוב!
🙂 תודה רבה מלי.
תודה על עוד רשומה מרשימה ומעשירה??
🙂 תודה רבה, על עוד תגובה מחמיאה
כמה דברים מעניינים שאת מוצאת בכל מקום! תודה על השיתופים!
מחמם את הלב ומשמח שסוף סוף חיפה היפיפיה עולה על המפה
חיפה באמת יפהפייה ומלאת אתרים מרשימים. שמחה שאהבת ותודה שהגבת 🙂