טיול בין גינות המקלט של פרחי הבר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

מצילים את פרחי הבר

כבר יצא לי לספר לכם על התיירות האקולוגית, על החקלאות האקולוגית, ואת דבר אהבתי לפרחי הבר, מן הסתם גיליתם בין רשומותיי לא אחת. הפעם אני רוצה לשלוח אתכם לטייל בין כמה יוזמות קהילתיות יפהפיות ומעוררות קנאה, שמטרתן אחת – שמירה על פרחי הבר. אילו ידעתי קודם את מה שאני יודעת היום, אולי מצליחה הייתי להימנע פה ושם משברונות לב, על אובדנן של שכיות טבע בלב עיר ולהצילן.

עליהם וגם עלינו

כל המערכות האקולוגיות כולן תלויות ומתבססות על מגוון הצמחים שבעולם.
המערכות האקולוגיות מצדן, דואגות לספק מערכות תמיכה בסיסיות בהם תלויים החיים כולם. לדוגמא :-
ויסות אקלים, מחזור תזונה והאבקה.
הצמחים מספקים לנו חמצן, מזון, אנחנו מפיקים מהם תרופות, בגדים, קורת גג, ועוד שפע בלתי נתפס של חומרי גלם לסיפוק אינסוף צרכים שונים. תיקצר היריעה מלפרט את תלותם של כל בעלי החיים על פני כדור הארץ באותם צמחים (חיות רבות כידוע, נמצאות בסכנת הכחדה).
במילים אחרות, הצמחים כולם הכרחיים לקיום החיים, ולכן מן הראוי ששימורם וההגנה עליהם יהיו בראש מעיינינו – לטובת המאמץ לשימור המגוון הביולוגי.

שימור צמחים

קצב ההתפתחות המואץ של החברה האנושית הביא להרס ואובדן כמות עצומה של בתי גידול וגרם לכך שכ- 30% ממיני הצמחים הידועים בעולם (כ 500,000 ספורים), נמצאים כרגע בסכנת הכחדה.
כתוצאה מכריתת יתר של עצים, קטיפה מאסיבית של צמחים שונים, שימוש במוצרי הדברה שהביאו לפחות האבקה וכמובן שינויי אקלים, מינים שונים של צמחים נעלמו לחלוטין מהעולם.

ישנם מספר אמצעים בהם נוקטים על מנת לעצור, או לפחות לצמצם, את הפגיעה במגוון הצמחים ובמערכות הביולוגיות.
השימור המשולב
שימור צמחים משולב משלב שתי גישות שימור:-
שימור בבית הגידול הוא שמירה על מגוון המינים בתוך בתי גידול ומערכות אקולוגיות רגילות וטבעיות.
שימור מחוץ לבית הגידול מתמקד באיסוף זרעים, פקעות או שתילים חיים, ושתילתם מחוץ למקום גידולם המקורי. שימור שכזה כולל ייעוד אזורים או חלקות מוגנות תוך שיתוף הקהילה בצורה מתוכננת. כזו, שתקשר את הקהילה אל הקרקע ותדע לתת תמיכה לצמחים, להרחיק מהם פגיעה כמו מצמחים פולשים, גדיעה, קטיפה ועוד.
גני המקלט הם מקום מוסדר אליו מועברים צמחים שונים בסכנת הכחדה, כדי לגדלם בתנאים מבוקרים.

חינוך

ידוע שיש לנו, בני האדם, את היכולת המרבית להשפיע על מרחב המחייה כולל השטחים הפתוחים, על החי והצומח שבהם. וההוכחה הטובה ביותר לכך הוא מסע ההסברה המוצלח שנעשה בשנות השישים להצלת פרחי הבר. כלומר, החינוך מהגיל הרך והלאה לשימור ערכי הטבע תוך מעורבות קהילתית, הכרת והבנת השותפות הבלתי נגמרת בינו לבין האדם.

לגנים הבוטניים בעולם תרומה עצומה בשימור המשולב מפני שהם שומרים אצלם זרעים, פקעות, נבטים ועוד, שערכם למאמצי השימור באתרים השונים לא יסולא בפז. בין הגנים הבוטניים ברחבי העולם (יש כאלה בני מאות שנים), קיימת ברית עולמית ושמה "הברית לשיקום אקולוגי של הגנים הבוטניים" (ERA). חברי הברית שמו לעצמם למטרה לשקם 15 אחוז מהמערכות האקולוגיות המושפעות בעולם.
לגן הבוטני בירושלים מיזם הצלה יפהפה "משיבים את הטבע לגינות
גם זרעים מציון עוסקים בהצלה, מחקר וריבוי צמחי הבר. ועוד מספר משתלות.

" מזה 40 שנה הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים מטפח ומגדל זרעי פרחי בר לגינות. מאות אלפי זרעים נאספים, מנוקים ונארזים בכל שנה על ידי אנשים מקהילות מגוונות, המשותף לכולם הוא אהבת הטבע והאדם. השותפים בפרויקט הינם ידידי הגן הבוטני, חברי קהילת הגן, מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים, צעירים בשירות לאומי וצוות הגן הבוטני"

הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים

הקהילה, האקולוגיה ופרחי הבר

באר יעקב שוכנת לא רחוק מצריפין, רמלה, נס ציונה וראשל"צ. היא נבנתה על קרקע שרכש מאיר דיזנגוף בשנת 1906 מאנשי מושבת הגרמנים חוות שפון.
מאחר והנושא שלנו הוא גינות ההצלה, אמנע מלהמשיך ולספר לכם את ההיסטוריה של היישוב, כן אציין שעבר לא מעט גלגולים, במהלך השנים.
המקום אודותיו אספר, שכונת חוטר, שימש תקופה כמחנה צבאי בריטי. על חלקו הוקם בית החולים שמואל הרופא ועל חלקו הוקמה מעברה. חלק מתושבי המעברה סרבו לפנותה במהלך השנים ובשנות השמונים של המאה הקודמת, הייתה זו המעברה האחרונה שנותרה בארץ והיא פונתה רק לאחר שתושביה הגיעו להסכמים מהסכמים שונים עם היזם דוד אפל, שבעידוד המדינה הרס אותה ובנה שם שכונה חדשה.
החל מראשית המאה ה 21 עובר היישוב, ששוכן על עורקי תנועה ראשיים, תנופת בניה חסרת תקדים בהיקפה. תנופת הבינוי הזו איימה על שלוותם ואיכות חייהם של תושביה החדשים ישנים של שכונת חוטר שיצאו למלחמה להצלתה.
נלחמו וניצחו!

האחו הפורח

שלט באחו הפורח בבאר יעקב

למרגלות בתי התושבים בלב שכונת חוטר (המעברה לשעבר), נח לו במשך שנים ארוכות מגרש נטוש ועמוס אשפה לעייפה. בין הנלחמים על איכות החיים בשכונה הייתה קבוצת נשים, אשר החליטה שמגיע לו ולהם משהו אחר. בעזרת המועצה המקומית והקהילה, הפכו את המגרש העצוב לשכיית חמדה, המנוהלת על פי עקרונות הקיימות והפיחו בו חיים חדשים.

פורח וזורח

לאחר שנוקה המגרש, נשתלו בו פקעות ובצלים של חצבים, נרקיסים, חבצלות, רקפות, בן חצב יקינתוני ועוד. פקעות של כלניות חולצו משטחי בנייה, ואליהן הצטרפו עוד שלל פרחים.
על מנת להפוך אותו לגינת הצלה לשימור זנים בסכנת הכחדה, השיבו אליו את פרחי הבר האופייניים לאזור. בהמשך נשתלו בו שיחים כמו צבר, פטל ועוד, ונסללו בו גם שבילים עדינים.

כל העבודות כולן בוצעו על ידי מתנדבים מתוך הקהילה, מהשכונה וסביבתה, כשהם זוכים לליווי מקצועי של מומחה להשבת פרחי בר.  הם יצרו פנינה קסומה שמתאימה לכל גיל, לכל מבקר ולכל עובר אורח.

עדעד ואורח באחו הפורח

ספריית רחוב, שולחן לוח גיר לצייר עליו, שביל חושים בשם "שביל הרגליים היחפות" ופינת מדיטציה קסומה. כולם יחד עם הפריחות שובות הלב יצרו את האחו הפורח.
כתובת:- הבנים 40, באר יעקב.

גן היובל הרצליה

גינת היובל - גינת הפרחים

גבעת החמרה ועליה מגוון ביולוגי עשיר, הכולל מיני צמחים נדירים וחרקים מיוחדים, הביא את ראש העיר יחד עם קבוצת תושבים, לכדי החלטה להציל גבעה בלב העיר בשכונה המתחדשת, שנקראה בפי התושבים במשך עשרות שנים, "גבעת הפרחים".
שימרו את אזור הבתה שבלבה של הגבעה והקיפו אותה בשביל שמצדו השני זרעו מחדש זרעים שלוקטו מהגבעה, שתלו שתילים אופייניים לאזור והחיו מחדש את העונות, כפי שזכרו אותן התושבים מימים ימימה.

צבעוני בגבעת היובל

כך נוצרה גינה, שמהווה שמורת טבע ייחודית בלב שכונת מגורים, הכוללת מגוון עצים ארצישראליים ופרחי בר. כשלצד השבילים ניתן לראות הסברים על עולם החרקים והחיים שבגבעה המטופחת. בין היתר תוכלו לחזות שם בפריחתו של התורמוס הצהוב בעונתו, צבעוני השרון, תלתן הארגמן, מצילות החוף ועוד.
בווייז לכתוב "גן היובל" הרצליה.

מערות שמריהו

אתר ארכאולוגי המתוארך למאה החמישית, ששימש כבית הקברות השומרוני של אפולוניה. נמצאו בו ריכוז מרשים של כ-100 מערות קבורה עתיקות, שמחציתן חסומות. לדאבוני, האתר הוזנח וכיום הוא מגודר ולא ניתן לבקר בו. גם כשניתן היה לבקר בו היה הכרח לנקוט משנה זהירות, מפני שהמערות היו חשופות וניתן היה בקלות ליפול לתוכן.

בראשית שנות האלפיים יזמה המועצה המקומית, בשיתוף עם משתלת גבעת ברנר, זריעה של אלפי פרחי בר ארצישראליים, ונטיעת עצי חורש במקום. אם אני לא טועה, הייתה זו אחת מגינות ההצלה/המקלט הראשונות שקמו. בהתאם לעונה תוכלו למצוא באתר את סתוונית היורה, אירוס ארץ-ישראלי, תורמוס ההרים, ציפורנית ארצישראלית, ועוד.
בוייז – מערות כפר שמריהו.

גן מקלט שרוני - בית מלאכה להכנת גינות מקלט

שיקום פרחי בר

הגן, שהוקם כיוזמה של איש אחד, נמצא בתחומי הגן הלאומי חוף השרון ממערב לקיבוץ געש. מטרתו הצלת הצמחים השרוניים. בניגוד גמור למקומות הקודמים אליהם שיגרתי אתכם, הפעם לא מדובר במקום מטופח ומרהיב עין. להיפך, המקום כמעט ונראה מוזנח.
לכן בחרתי לקרא לו בית מלאכה.
הוא מטופל כיום על ידי חברי קיבוץ געש וילדי בית הספר "א.ד.ם וסביבה" ואותי, הוא ריגש מאד.

בראשית הדרך הייתה החלקה מלאה בעשביה, שעל מנת לנקותה נאלצים היו להשתמש בהדברה כימית. אך לצד הצמחייה , צמחו בה באופן טבעי מצילות החוף, מצילות מצויצות, תורמוס א"י, שום גבוה ועוד.  על מנת שלא לפגוע בהם הם הועתקו ורוכזו יחדיו, לפני שנאלצו לעשות שימוש בהדברה. כיום משתמשים באמצעים מכניים על מנת להיפטר מהעשבייה המזיקה.
הכוונה המקורית הייתה לגדל את הצמחים באדמה כשהשקייתם טבעית. אולם, לאחר שתילת הצמחים, הם ניזוקו על ידי תנים ודורבנים שחפרו באדמה והשמידו אותם.
על מנת למנוע פגיעתם הרעה של אלו, החלו מגדלים את הצמחים במכלים ששמשו כמגן, ונאלצו להכין רשת השקיה מיוחדת. אז החלו הצמחים לגדול ולשגשג.
לצד גינת המקלט הוקמה מנבטה בה מרבים את המינים הנדירים ומגדלים שתילים עבור רשות הטבע והגנים שמשיבה אותם לטבע.

במהלך השנים נשתלו ונזרעו בגן מינים רבים בין היתר כאלה שסופקו על ידי הגנים הבוטניים של הר הצופים, הטכניון ועוד – לצד צמחים שגודלו במנבטה ובגן.

כיום בגן כ-80 מיני צמחים, מרביתם בסכנת הכחדה.

איך להגיע?
להיכנס בכביש הכניסה לגעש, להמשיך לפי ההכוונה לחמי געש. להמשיך עם הכביש עד שהוא מתעקל שמאלה ומולכם יהיה מגרש חניה כורכרי. להמשיך ברגל לכיוון דרום (משמאלכם תהיה גדר עטורה באופניים תהווה סימן דרך, פניה ימינה לדרך רחבה תביא אתכם לשער והגן יהיה מימינכם.

סימני דרך 🙂

עד כאן על חלק קטן מגינות המקלט שנמצאות בארץ.
שוב ושוב אנחנו מגלים כמה חשוב שיתוף הקהילה, לחינוך ולהגנה על הטבע בפרט ועל סביבתנו בכלל.

אני מקווה שנהנתם לשוטט אתי בין פרחי הבר המלבלבים.
אם אתם מכירים, או ביקרתם בגינות מקלט נוספות, או שהצלחתי לעורר בכם רצון לחפש אחריהן, הייתי שמחה לקרא על כך בתגובות.

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

חדש! מטיילים בעקבות חמושה

פונים אלי לעתים לשאול אם אני מארגנת טיולים מהרשומות שלי בבלוג.

אני שמחה ונרגשת להשיק סיורים רגליים עם מדריכים מקצועיים בעקבות הטיולים שלי

תגובות

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תמרית

    יואו איזה פוסט. חשוב, מושקע ומפורט בצורה יוצאת דופן. בתור בלוגרית אני מעריכה שכתיבת פוסט כזה לוקחת עשרות שעות עבודה. החל מעיבוד התמונות ובחירתן וכל באיסוף המידע ועיבודו. יש פה חומר לעשרות טיולים. מפעם לפעם את שוברת את השיאים שלך עצמך🤣😅

    1. ניני אטלס

      תודה רבה, תמר. הלוואי והצלחתי לעורר סקרנות וחשק לשמור קצת יותר על ערכי הטבע

  2. ציפי

    פוסט נהדר ותודה רבה על ההכוונה. אני מקווה להגיע לכמה מהגינות שהזכרת. קרוב לבית אבל מפתיע. תודה

    1. ניני אטלס

      תודה ציפי. באמת הכל נמצא קרוב כל כך ומחמם לב.

  3. רחלי

    תגליות מופלאות. אולי עדיף לשמור עליהן מפני ההמון?

    1. ניני אטלס

      🙂 רובן – בזכות ההמון. אולי דווקא לגלות אותן יביא לשינוי נוסף. כך לפחות אני מקווה. תודה רבה על התגובה

  4. Arza Hakim

    רעיון מקסים וחשוב מאוד!
    גם אני הופתעתי מכך שהכל פתוח לציבור, במיוחד שאלו זנים בסכנת הכחדה. תמונות מקסימות וכתיבה סוחפת ❤️

    1. ניני אטלס

      הציבור הוא שיזם ודרש להגן. למרות גילי המופלג, אני מאמינה (עדין) שדווקא מקומות כאלה שטופחו על ידי הקהילה יכולים לעורר הזדהות, הבנה ורצון להיות שותף ליוזמות דומות.💕🌹

  5. מלי

    שכיות חמדה של ממש! לא ידעתי על הפעילות המבורכת הזו. תודה על המידע המעניין. שומרת לי לטיול עתידי.

    1. ניני אטלס

      🙂 תודה רבה, מלי

  6. זיוה רענן

    מאוד מעניין, ניני. הייתי היום בפארק אריאל שרון ומאוד מצא חן בעיני השילוב בין הגן המעוצב לבין השטח הפתוח עם שדה פרחי הבר ששביל התצפיות עובר בצדו

    1. ניני אטלס

      תודה זיוה 🙂 התרבות לצד הטבע – ולא כנגדו זו מהות גינות המקלט.

כתיבת תגובה

תגובות פייסבוק

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים