מדרך יפו ועד הדרך אל הים בתל אביב

טיול ברחובות שממערב לאלנבי

ברשומה "מכיכר המושבות לכיכר הכנסת" הכרנו את שכונת רמת השרון וירדנו ממנה ועד הים.
אני שבה ומזמינה אתכם לשוטט בין תיקיות המחשב שלי ורחובות תל אביב וגם הפעם רחוב אלנבי, אחד הרחובות היפים ביותר בתל אביב, אם לא היפה ביותר, הוא הסמן. וכן, אני מודעת לזה שברשומה הזו הוא מוזכר פעם אחת בלבד ובכל זאת … בואו נשוטט מאלנבי מערבה.

דרך יפו  

מרמז על היעד שהרחוב מוביל אליו.
סמטת בית הבד המתעקלת, המחברת בין דרך יפו-תל אביב לרחוב הרצל, נקראת כך על שום בית החרושת הראשון לשמן בתל אביב שהתמקם ברחוב זה. לא מעט בנינים יפהפיים מצאנו ברחוב יפו, אבל, נכון לעכשיו לא מצאתי עליהם חומר.  אחד המבנים היפים, אותו גילינו דווקא כשנכנסנו לסמטת בית הבד הוא הבנין ב:-

דרך יפו 13

נבנה בשנת 1911 חזיתו פונה אל סמטת בית הבד. ורק בשנת 1925 נבנה המבנה שלצדו בדרך יפו. הם שימשו לבתי מלאכה זעירים והוזנחו במהלך השנים. במהלך השיפוץ הם אוחדו כך שנוצרה חצר פנימית בצורת "ח". ובה שתי מעליות נוסח פיר המעלית היפהפה בפסאז' פינסק. כל אחד מהבניינים זכה לכניסה נפרדת וחדר מדרגות משל עצמו. הקומות התחתונות עדין משמשות בעלי עסקים שהמשיכו והתמידו בעבודתם משך כל תקופת השיפוץ.

בזמן השימור נוספה קומה ויחד יש בשני המבנים 35 יחידות דיור. השיפוץ הסתיים בשנת 2016.

רחוב לילינבלום הוא אחד מחמשת הרחובות הראשונים בעיר תל אביב. ראשיתו על גבולה של שכונת נווה צדק (רחוב פינס), והוא נמשך מזרחה עד רחוב אלנבי.

לילינבלום 1 

כתבה בנושא, לא מצאתי פרטים על הבית למעט הכתבה הרצ"ב.

לילינבלום 2 – קולנוע עדן 

בית הקולנוע הראשון של תל אביב נבנה ב-1913 בית הקולנוע פעל עד שנת 1975. שרה סופרין סיפרה לי ש:- "לקולנוע עדן היו 2 אולמות, האחד (הפינתי) נקרא עדן הקיץ ללא גג והשני עדן החורף עם גג כמובן לימי סגריר".
המבנה נרכש על ידי בנק לאומי מתוך כוונה לשמר ולשפץ, אך עד היום לא נעשה דבר בנושא.
(על שכונת נווה צדק תופיע רשומה נפרדת).

לילינבלום 3 

בית טרכטנגוט נבנה בשנת 1920 עבור יצחק טרכטנגוט. זה הבניין הראשון בעיר שנבנה מראש עם שלוש קומות.

הקיוסק לידו הוא השני שנבנה בעיר.

לילינבלום 9 

מלון אלקונין צנטרל (שנחשב למלון הראשון בת"א) – נבנה בשנת 1913עבור משפחת אלקונין – כמלון ובני המשפחה התגוררו בו. היו בו 38 חדרים. התארחו בו בין היתר אורחים מכובדים כמו דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ואפילו המלך עבדאללה. הוא שינה את שמו ל"מלון צנטרל" אחרי המלחמה מתוך מטרה לתת לו נופך קוסמופוליטי. בשנות ה 40 הוא שינה את ייעודו מבית מלון לבית דירות.

המבנה הוכר כמבנה לשימור, כרגע הוא מוקף בגדר ויש אפילו שלט, אז אולי…

לילניבלום 11 

מבנה מרהיב ביופיו, עזובה שולטת בחצר אבל נראה שיש מי שמתגורר בקומתו העליונה.

לא מצאתי עליו פרטים מעבר לשלט הנחושת על גדר הבית, שמספר ש:-
במקום היה מפעל תחמושת של האצ"ל ובשנת 1939 התרחש בו פיצוץ ובו נהרג מפקד פלוגה.

לילינבלום 12 

נבנה בשנת 1933 עבור אברהם סוסקין, שהיה צלם. עבר שיקום בשנת 2005

לילנבלום 13 

היה אחד מ 66 המבנים הראשונים שנבנו באחוזת בית. עבר שימור בחלקו הקדמי ומאחוריו מבנה משרדים שהומר לדירות מגורים. ושרה סופרין מספרת לי ש:-
"הבית נקרא בית וייסר ע"ש מרדכי וייסר מי שייסד את קולנוע עדן".

לילינבלום 14

אחד המבנים הראשונים של אחוזת בית, נבנה בשנת 1913 עבור יוסף רודי הצלם, שבכניסה למבנה תיפעל במשך שנים רבות את הצלמניה שלו.

על פי הבטחת רוכשי המבנה והמשפצים, ממשיך המבנה לשאת את שמו של יוסף רודי עם שנת הבניה.

לילינבלום 23

בית הלל הכהן (לא מצאתי שנת בניה) עבר מספר שינויים ותוספות במהלך השנים. החזיתות שלו (אתם חייבים להודות שהן יפהפיות) תעבורנה שימור ושיפוץ עד המצב המקורי.

לילינבלום 25

בית וייסבורד (לא מצאתי שנת בניה )וייסבורד, שהיה בעל בית חרושת עשיר בוילנה, שלח את רעייתו וילדיו לארץ לפניו ובנה את ביתם ברחוב לילינבלום. הוא עצמו עלה לארץ רק אחרי מלחמת העולם הראשונה. המבנה עבר שינויים רבים במהלך השנים, אולם החלק שפונה אל רחוב לילינבלום נשאר ברובו מקורי ועל כן הוא ישוחזר וישומר למצבו המקורי.

לילינבלום 26  

בית פרנק נבנה בשנת 1909 על ידי יצחק פרנק, ממייסדי תל אביב, כבית מגורים בן קומה אחת. נרכש על ידי חיים שיף בשנת 1924 והוא הוסיף למבנה עוד שתי קומות. במהלך השנים שימש כבנק, כבית מלון ועוד. בשנת 2009 הסתיים שיפוץ המבנה והוא הפך למוזיאון לבנקאות.

לילינבלום 35 

בית בכר הוקם בשנת 1922 עבור משפחת בכר כמבנה למגורים. הוא נפגע קשותבעקבות שריפה שפרצה במבנה לצדו וכתוצאה ממנה עבר אי אילו שינויים מבניים ותוספות שלא בדיוק היו נאמנים למקור.
בשיפוץ האחרון, שהסתיים ב 2017, עבר המבנה שיחזור מדויק על פי תכניותיו של האדריכל המקורי יהודה מגידוביץ. נוסף מאחוריו מגדל זכוכית והתוספת שנוספה בעקבות השריפה צופתה באריחים כהים יותר, על מנת להבדיל בינה לבין המקור.

בהמשך תפציע רשומה, שתעסוק גם בחלק מהאדריכלים שבנו את המבנים עליהם אני כותבת, ובחלק מהמשמרים.

כמו לילינבלום, גם רחוב יהודה הלוי נמנה על אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר. וגם הוא מתחיל בשכונת נווה צדק אך מסתיים ברחוב אבן גבירול. למעט קטע קצר, רובו מקביל לשדרות רוטשילד

יהודה הלוי 6 

שני מבנים תאומים 6 ו 8 נבנו בשנת 1921 גם הם בין המבנים הראשונים בתל אביב שנבנו עם שלוש קומות, עבר שימור יפהפה. שרה סופרין מספרת:-
"שמם בתי קודריאנסקי, ע"ש יוסף קודריאנסקי, איש נדל"ן".

יהודה הלוי 8 

בהליכי שימור מתקדמים.

יהודה הלוי 7

בית לדרברג נבנה בראשית שנות ה 20. פשוט קסם של מבנה, שימו לב לתבליטי הטיח והעמודים המקסימים.

יהודה הלוי 9 

נבנה בשנת 1924 כמעון פרטי למנהל בנק. ארבע שנים אחר-כך נוספה לו קומה והוא הפך לבית החולים ליולדות "פרויד", שהיה בית חולים פרטי לרפואת נשים.

בזמן מלחמת העצמאות לקח האצ"ל את הבניין לעצמו והוא שמש אותם כבית חולים צבאי ומפקדה, ורק במהלך 1948 הוא שב ונפתח מחדש כבית יולדות.

במחצית שנות החמישים בית היולדות נסגר עקב קשיים כלכליים. כיום משמש כבית ועד מנהלי בנק לאומי.

יהודה הלוי 10 

בית יגנדורף נבנה בשנת 1925 למגורים. עבר שימור בשנת 2015

יהודה הלוי 11 

מי מכיר ומי יודע? מבנה יפהפה ולא מצאתי שום דבר מעבר לשלטים שיש עליו. בית מרגוליס – מרגלית ובצד השני "סות'ביס"

יהודה הלוי 14

נבנה בשנת 1934 – שימש כמלון אספלנדה תקופה מסויימת, אך מאחר ובמבנה שביהודה הלוי 12 (היום מגרש חניה) היה גן זואולוגי פרטי (הגרעין הראשוני של הגן באונ') טען מנהל בית המלון כי הריחות שעולים ממנו מבריחים את אורחי המלון ובהמשך הוא נסגר. המבנה יפהפה בעיני, ובשנת 2008 עבר שימור. עוד פרטים אודות הבית סיפקה לי שרה סופרין, שגדלה בשכונה:-
"הבניין שימש ברובו את בית משפט השלום. הקומה השלישית שימשה את בית המלון אספלנדה. זכור לי שעד סוף שנות הששים, על המדרכה שליד הבניין, ליד שולחנות קטנים שעליהם מכונות כתיבה, ישבו נוטריונים שעזרו לאנשים (תמורת תשלום) שהיו זקוקים לתרגם מסמכים/הצהרות או כל מסמך  נוטריוני להצגה בבית משפט".

יהודה הלוי 15 

בית שכטר ע"ש בעליו יהודה שכטר. ביתו צילה ניהלה בחצר האחורית גן ילדים "גן צילה". גם פה על פי מידע שקבלתי משרה סופרין

יהודה הלוי 16 

בית גורביץ נבנה כבית מגורים בשנת 1913 עבר שימור ושיפוץ הכולל תוספות בנייה, אשר הסתיים לא מזמן.

הרצל 20 – והרצל 14  

עברו שימור שניהם שכלל תוספת בניה. לא מצאתי שנת בניה או היסטוריה

מונטיפיורי 1 

בית חבוייניק נבנה בסוף שנות ה 20. המיוחד במגרש זה היה היותו מגרש פינתי, בין הרחובות מונטיפיורי והשחר. חזית המבנה נותרה כפי שהייתה במקור. כיום משמש את לשכת רואי החשבון .

מונטיפיורי 7 

במבנה שכן בעבר בית ספר תיכון "מונטיפיורי", תיכון מקצועי.

שכונות על קו התפר. זה היה מצבן של שכונת "כרם ישראל", שכונת "מאה שערים", "נווה צדק" (עליה תבוא רשומה נפרדת) והרחובות הסמוכים להם בתל אביב. הן ישבו כחיץ בין חלקה הצפוני של מנשיה, רובע בצפון יפו, לבין חוף הים. במשך שנים לא מועטות, ספגו תושבי הרחובות הללו התנכלויות מצד תושבי מנשיה שמצדם זכו להגנת הכוחות הבריטים במקום. צלפים ממסגד חסן בק ומגגות הבתים, היו יורים לעבר תושבי השכונות ולא מעטים איבדו את חייהם. רצף ההתנכלויות גרמו לחלק גדול מיושבי השכונות הללו לנטוש.
על מנת לשים קץ למצב, הוחלט באפריל 1948, על ידי האצ"ל, לכבוש את השכונה, אך הם נאלצו בלחץ הבריטים, להעביר את השליטה בה לידי "ההגנה", שכבשה את יפו סופית זמן קצר לאחר מכן.

שכונת כרם ישראל 

אזור בן כ 60 דונם שנרכש בין השנים 1911- 1913 על ידי וועד תל אביב והמגרשים בו חולקו בצורה זהה לחלוקה שנעשתה ב"אחוזת בית". למרות החלוקה השווה, לא נבחר לאזור וועד משל עצמו או חברת ניהול, והוא בעצם חולק למספר שכונות. שכונת הבונה – שכללה חלקים ממוהליבר, קלישר, התבור ויעבץ – הייתה אחת מהן.

קלישר 9 / פינת התבור 

בית ווילסון נבנה בשנת -1923. בין השנים 1910 ועד 1932 בנה וילסון מאתיים בתים בתל אביב. בין היתר מלון גינוסר (בן נחום) ברחוב אלנבי.
היה הבית הראשון עליו שמו אריחי בצלאל כקישוט. המקום נקרא בטעות "בית רחל" בשל שלט שתלתה חברה שהנכס בבעלותה.

לזכותם יאמר שהשלט אכן יפה ותואם את המבנה.

קלישר 13 פינת מוהליבר 29

בית שמידט נבנה בראשית שנות ה 20 כבית דירות להשכרה. גם הוא כמו בית רחל נבנה על ידי שמואל וילסון

קלישר 15 

בית ולודבסקי  נבנה בשנת 1921. בשנת 1925 נוספה לו קומה. עבר שימור בשנת 2014.

קלישר 17 

בית הספר "קלישר" בית זה שימש כבית ספר יסודי וכפי שמעיד שלט הנחושת לפניו, כמרכז הדרכה של ההגנה, כמו בתי ספר אחרים בעיר.

קלישר 23 

בית רזניקוב (משה לוברניצקי) נבנה ב 1925 כבית מגורים עבר שימור במהלך 2013

קלישר 44-46 

בית שמחה ויצחק עזורי  נבנה כמבנה מגורים בין השנים 1922-25 ושופץ במהלך 2015

מוהליבר 24 

לא מצאתי בדיוק מתי נבנה, אבל משמש כיום כמלון דירות.

מוהליבר 30 

נבנה בשנת 1926 עבור שני אחים עולים חדשים.

מוהליבר 37 

יפהפה ואני יודעת שהוא לשימור, לא מצאתי פרטים נוספים.

מוהליבר 39 

בית הרב עוזיאל.

התבור 37  

בית לייביש נבנה בשנת 1936 עבר שיפוץ ב 2003. ראוי לשימור נוסף.

התבור 39

התבור 39 – מה יהיה?
בית רוזנסקי/רוזן נבנה בשנת 1925. בית מגורים גדול ממדים, בן שלוש קומות, שתי כניסות ושני גרמי מדרגות, שהוקם בשני שלבים (אגף מקורי ואגף הרחבה). במקור תוכנן לאכלס ארבע משפחות.
במשך שנים רבות הוא היה עזוב ונטוש ולא נעשה בו כל שינוי. לשמחתי הרבה הוא עתיד לעבור שיפוץ.

שכונת מאה שערים 

כן, אנחנו עדין בתל אביב 🙂 השכונה הקטנה רובצת בין הרחובות אלנבי, גאולה, הרב קוק והחוף. הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים, אחרי מלחמת העצמאות שונה שמו לרחוב הכובשים.

רחוב גאולה בתל אביב נקרא על שם החברה הציונית הראשונה ששמה לה למטרה לעסוק ב"גאולת קרקעות" ממניעים ציוניים. והיא זו שבנתה את השכונה. החברה הוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל,
לאחר שבשנת 1902 הוחלט על הקמת ועד שיעסוק ברכישת קרקעות ומכירתם לאנשים פרטיים. שמו של הוועד נקבע כ"ועד גאולה". החברה פורקה במחצית המאה ה 20.

הירקון 42 

  בית הכנסת הגר"א נבנה בשנת 1934 על מגרש שתרמה חברת מאה שערים, והיה המגרש האחרון בשכונת מאה שערים התל אביבית. זהו בית הכנסת הליטאי הראשון בתל אביב.

הירקון 43

לא מצאתי עליו כלום , אבל הוא מאד יפה בעיני

יונה הנביא 5 

נבנה בשנות ה 30 עבר שיפוץ וכיום מלון רזידנס סוויטס

גאולה 23  

עבר תהליך שיפוץ ושחזור מוקפד של החזיתות המרפסות נבנו מחדש, חלונות שנאטמו נפתחו. לא הצלחתי להבין אם משמש כמלון דירות או כבית מגורים.

גאולה 30

גימנסיה גאולה (בית הספר התיכוני למסחר) המבנה נבנה בשנת 1925. הגימנסיה נוסדה בסוף שנת 1919 והתחרתה בגימנסיה הרצליה על תואר בית הספר הטוב ביותר בתל אביב. כיום משמש את רשת אורט.

גאולה 43-45  

עברו שיפוץ ושימור – לא מצאתי יותר מזה

האר"י פינת הלל הזקן

האר"י שייך לשכונת מאה שערים, הלל הזקן – לכרם התימנים לא הצלחתי למצוא חומר, אשמח להשלמות

פינת האוכל 

חומוס הבן של הסורי לא הכרנו ולא שמענו עליו קודם, אבל תוך כדי שוטטות פגשנו אותו.
אישית אני מעדיפה טחינה, כבר סיפרתי לכם, אבל אוריאל? הוא אוהב חומוס. וכשצלחת חומוס טוב מונחת לפניו, חיוך ענק של אושר נמרח על פניו. לאחר שוטטות ארוכה, נדמה היה לנו שבטנינו כבר אומרת שירה, אז נכנסנו. המקום הומה, המלצרים חייכניים, חומוס טוב, במנה נדיבה. ומאחר ומומחה החומוס הפרטי שלי טען שזה חומוס מעולה, אני ממליצה. שימו לב תשלום במזומן בלבד!
אז אם אתם מבקרים את הלל הזקן, במקום להטריח אותו להתקין לכם ארוחה, תזמינו אותו אתכם לבן של הסורי.
כתובת:- רחוב הלל הזקן 10

אלנבי 60

בית גרשון לוין – נבנה בשנת 1924 (יוסף טישלר) כמלון דירות. ובראשו "כותרת" עם המילים "גרשון לוין תרפ"ד".

קומת הקרקע הוקדשה למסחר, מועמד לשימור.

מוזמנים לקרא עוד ברשומות קודמות על תל אביב:-

בתים יפים בתל אביב – נחלה בדרך למנוחה

מי יבנה בית בתל אביב

בכל זאת יש בה משהו – בתים יפים בתל אביב

תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד ועוד קצת

לטייל בשדרות

טיול בשוקכרמל – בין קולות צבעים וריחות

מכיכר המושבות – לכיכר הכנסת

עד כאן (בינתיים) על הרחובות מאלנבי – מערבה. מקווה מאד שנהנתם, אשמח להשלמות וכמובן לתגובות