מאחורי ההכחשה
בהיסטוריה המודרנית בולטת תופעה מרתקת ומפחידה. אזרחים, בתרבויות שאינן בהכרח קשורות זו לזו, בחרו להתכחש (או להתעלם) מכישלונות, שקרים ומעידות של מנהיגיהם. בחירה זו, בעיוורון המכוון ואטימת החושים, מלווה לא אחת באלימות מילולית או פיסית – כלפי כל מי שינסה להציב את מראת המציאות מול חרך בצעיפם. הכל מותר והכל כשר ובלבד שלא יראו, ישמעו או יודו בעובדה כי מנהיגיהם בוחרים בכל יום מחדש בשלטונם על פני טובת בוחריהם, מקפידים באמירת דבר שקר והסתה, שקועים עד צוואר בשחיתות, או פשוט לוקים בחוסר כשירות לבצוע תפקידם.
שטיפת המוח - המכונה ליצירת אזרחים צייתנים
שטיפת מוח – תהליך לפיו באמצעות ניצול היבטים בסיסיים של הפסיכולוגיה האנושית ותוך שימוש תדיר ושיטתי בטכניקות שכנוע כפייתיות, נעשית מניפולציה פסיכולוגית שמטרתה אחת: שינוי או עיבוד אמונותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של אדם.
כאשר מיושמת שטיפת המוח על אוכלוסיות שלמות, מנצלים המנהיגים חולשות פסיכולוגיות של קהלם לשם דיכוי התנגדויות ושימור כוחם. תהליך שטיפת המוח מסתמך על נטייתם של אנשים לכיוון הסיפור המוכר, אפילו יהיה מוכתם או פגום, ובלבד שלא יהיו נאלצים להתמודד עם אמיתות קשות.
וכך, תוך העמסה עקבית של הסברים פשוטים לבעיות מורכבות והאשמת האחר בכישלונות, מיוצרת בקור רוח ושיטתיות סביבה בה נמנעים אזרחים (באופן פעיל) ממידע שעלול לאתגר את תפיסותיהם המוקדמות.
באמצעות תעמולה, הזרמת מידע מבוקרת ולא אחת שקרית ושאר מיני מניפולציות של הטיות קוגניטיביות מייצרים, במכונה משומנת היטב, אזרחים צייתנים המקבלים את עול שלטונם ללא עוררין.
ככל שיתרגלו אזרחים לקבל את גרסתו המכובסת והמשופצת למציאות, על פני ההתייחסות לעובדות האובייקטיביות הנמצאות מולם – תיווצר טבעת הגנה מאסיבית סביב המנהיג, שהופכת את תומכיו לעמידים מפני ראיות (אפילו המוצקות ביותר) לעוול או חוסר יכולת.
תוך שחיקה הדרגתית ומכוונת, של החשיבה הביקורתית והנורמות הדמוקרטיות המקובלות,
סוללת שטיפת המוח בפני המנהיגים את דרכם לכיוון הדיקטטורה.
שטיפת המוח - הנטייה לאלימות - ותרנגול הכפרות
לאט אבל בטוח, הופכים האזרחים שעברו שטיפת מוח, לתלויים פסיכולוגית בסיפור אותו מספר להם מנהיגם.
הם צייתנים, אך למניפולציות פסיכולוגיות שכאלה ישנה נטייה מובהקת לייצר גם רגשות של זעם ותסכול, הפורצים כאשר ברור כי המציאות עצמה סותרת את האמונות שהושתלו במוחם. אז, הופך הפער שבין תפיסת העולם שאליה הוכוונו לבין המציאות הקשה לעצום ורב, והם אינם מסוגלים להתעלם ממנו.
השימוש באלימות משמש חלק משטופי המוח הצייתנים כשסתום לשחרור הלחץ הפסיכולוגי – שכתוצאה מהחיים בהכחשה. הם יבחרו לתקוף אויבים דמיוניים, חברות, אנשים או מוסדות – שהופנתה לעברם אצבע מאשימה על ידי מנהיגם. שטיפת המוח שעברו, גורמת לאזרחים הצייתנים לנקוט בפעולות אלימות, מתוך ניסיון נואש להתאים את המציאות הקשה לאמונותיהם וערכיהם שעברו מניפולציות פסיכולוגיות על ידי ההנהגה.
העיוורון המכוון והפסיכולוגיה
קוגניציות – תהליכים שכליים ורגשיים הכוללים אמונות, מחשבות, ידע, עמדות ותפיסות המהווים מרכיב משמעותי באופן לפיו אנו מבינים ומפרשים מידע.
דיסוננס קוגניטיבי – תחושת המתח ואי הנוחות הנגרמות כתוצאה מהחזקת ערכים, אמונות או עמדות סותרות בעת ובעונה אחת. לצורך הפגת אי הנוחות או המתח, ישנו החווים אותו את אחת מאותן עמדות, אמונות או ערכים כך שיותאמו למצב. כלומר, על ידי שינוי אחת מהקוגניציות הסותרות. וכך, מוביל הדיסוננס הקוגניטיבי אנשים לדחות מעל פניהם כל מידע הסותר אמונות עמוקות לגבי נבחריהם.
אפקט העלות השקועה – משאבים כמו זמן, אמונה, מאמץ וגם כסף הושקעו בעבר במנהיג הנבחר. משאבים שלא ניתן להחזירם. במקום לקצץ בהפסדים לנסות להמשיך הלאה ולבחור במנהיג אחר, ימנעו ה"משקיעים" מלהודות בטעותם מאחר והם חשים שהוא חלק מזהותם.
הנרטיב המוכר – כמו נעלי בית מרוטות ובלויות או סוודר מוכתם וקרוע, מספק הנרטיב המוכר הטעייה של נחמה בניגוד להתמודדות עם אמיתות לא נוחות. הנרטיב המוכר, המהוה והחבוט, מאפשר לעושי דברם של המנהיגים ודובריהם ליצר עוד ועוד מעשיות מחמיאות ומאדירות שלצד שני הסעיפים הקודמים מאפשרים להם מיצוב מוגן.
העיוורון המכוון וההיסטוריה
בגרמניה של שנות ה-30 התמקדו האזרחים בהתאוששות כלכלית והתעלמו מכל הסימנים, הסממנים והראיות הברורות לרדיקליזם הנאצי. האמונה בהבטחות סוציאליסטיות, בברית המועצות של סטלין, התעלמה ממעשי הטיהור והדיכוי. וכך גם במדינות רבות אחרות, בהן קידמו קבוצות אזרחים מוטות מנהיגים רודניים בגלל הבטחות שווא ליציבות, שגשוג וסדר, תוך התעלמות ממעשי הזוועה שעשו בדרך.
העיוורון המכוון, התקשורת והשותפות המוסדית
בכל אחד מהמקרים בהם בחרה קבוצת אזרחים שלמה להתעלם מכישלונם של מנהיגיהם, ניתן היה לראות איך כבר מבראשית במקום לאתגר, מגבירים ומהדהדים אנשי התקשורת את הנרטיבים הרשמיים. כך עושים גם אנשי הממון, שלצורך המשך שגשוגם דרושה להם יציבות והם יבחרו בה על פני הצדק, מנהיגים דתיים שונים שיקדשו את הכוח הפוליטי לטובת עצמם וקהלם, ומיני אינטלקטואלים בשקל, שמצליחים לפלפל במילים ולספק לקהל השבוי הצדקות מתחכמות ומתפתלות.
העיוורון המכוון והעידן הדיגיטלי
המידע, כל מידע, בין אם הוא אמת ובין אם הוא חצי אמת או שקר מוחלט, מגיע במהירות שיא.
העידן הדיגיטלי מאפשר יצירת נרטיבים, תעמולה והפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה שמטרתו אחת: ליצור תמונת מציאות מעוותת, באופן הרסני וחסר תקדים. אלגוריתמים של כל ענפי המדיה חברתית מעדיפים למנוע העברת מידע מאתגר, ומאפשרים את השתקתם של הקולות שעלולים להשמיעו ואינם רצויים למשטר.
העיוורון המכוון ומה שנשאר ממדינת ישראל
למרות משפטים על עבירות מוסר, מחלוקות על רפורמה משפטית והתפיסה השגויה שהביאה את שואת ה 07 באוקטובר 23 ולמרות הפקרת החטופים וחיילי צה"ל לגורלם – חלקים קולניים מהאזרחים ממשיכים להאמין ולתמוך במנהיגות באמונה עיוורת.
במנהיגות – שביודעין ובבירור מסכנת את שלום הציבור, מתעלמת מדעת אנשי המקצוע המיומנים שלה ומשסה בהם את כת המאמינים העיוורים.
במנהיגות – השולחת חלקים מהעם למלחמה ובה בעת מאפשרת לחלקים אחרים מאותו עם לשבת מדושנים אצל שולחן הצ'ולנט והקיגל.
במנהיגות – המחלישה את המוסדות הדמוקרטיים ומבודדת את המדינה ברמה הבינלאומית – באופן שלא היה כדוגמתו אי פעם בעבר.
למרות כל אלה, נכון לעכשיו, מנצח העיוורון המכוון. הוא אולי מנצח אבל הוא עדיין עיוורון. ויש לו מחיר כבד.
המחיר
היסטורית, ניתן לראות כי לעיוורון המכוון והעדפת האשליה על פני המציאות הרעה יש מחיר כבד.
ככל שיבחרו לזמן ארוך יותר בעיוורון כך תהייה התוצאה הסופית מזיקה יותר עד הרסנית.
מערכות פוליטיות שאינן מאוזנות מתנפצות, מערכות כלכליות קורסות, ועימותים חברתיים הופכים לסכסוכי דמים ארוכים. להינצל מסוף מר שכזה יכולות רק חברות המאפשרות מרחב התנגדות לשם שיפור.
חברות, אשר מונעות את המרחב וסוגרות את השערים יגלו כי כשיפתחו את השערים מחדש ,זה יהיה מאוחר. מאוחר מידי. העיוורון המכוון אינו אלא מסווה לנאמנות, מסווה שבסופו של דבר מוביל לאסונות. הנכונות של אוכלוסיית הבוחרים לבחון בכנות את מנהיגיה ולהכיר בכישלונותיהם ובמעידותיהם – היא הדרך היחידה להינצל ולזכות בדמוקרטיה בריאה ומתפקדת. עבור כולם.
ערב יום הכיפורים 2025
52 שנים למלחמת יום הכיפורים, ושנתיים שהן יום אחד ארוך לאסון הגדול ביותר שפקד את מדינת ישראל מאז הקמתה.
יום אחד ארוך.
912 חללי מלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, ומי יודע כמה טרם הותרו. מאות אזרחים ישראלים וזרים נרצחו. והים איננו מלא…מלחמה צודקת שהפכה למלחמה על הכתר.
ערב יום הכיפורים 2025 ואני רוצה לברך – שישובו בנים לגבולם, שילדים לא ישמעו קול אזעקה, שאנרגיית האלימות המבעבעת תהפוך לאנרגיה של בניה מחודשת. לא על הכל חייבים להסכים, אבל כן חייבים להכיר בזכות האחר לחשוב אחרת ולבטא את עמדותיו ואת דעותיו.
די!!
השיבו את החטופים כולם כולל כולם. הפסיקו את המלחמה. די!!
רציתי מאד לכתוב פוסט של ברכת גמר חתימה טובה, אתם יודעים, שבלוני כזה עם נצנצים של "שנות טובות" ותקוות טובות. אני רוצה לברך, אבל הברכה היחידה שאני מוצאת היא די!!
