טיפטיול – טיפים לקראת נסיעה

טיפטיול 1

אילו רק היו לי נעליים אדומות כמו של דורותי. להקיש עקב אל עקב ופשוט להגיע.

רגליים

זה בטח ישמע מוזר, אבל אני לא אוהבת שדות תעופה והדיוטי פרי מלחיץ אותי.

לא אוהבת לארוז ולא אוהבת לטוס.

תנו לי להגיע, לראות ולחזור כדי לספר.

כל השאר מיותר.

כבר בשלב האריזה הייתי מוצאת את עצמי בלחץ איום. אורזת, (בטוחה ששכחתי משהו חשוב) ופורקת וחוזר חלילה ושוב בלי הרף.

בכל פעם מחדש מבטיחה הייתי לעצמי שלא עוד, בפעם הבאה לא אלחץ. שהרי אם יחסר אפשר לקנות.

הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

עצם הוצאת המזוודה ממקום מסתורה הייתה מעוררת את השטן מרבצו, וההבטחות נפוצו לכל רוח.
בינינו כל אחד היה בורח… בעתות אריזה – שומר נפשו ירחק.

אוריאל איש אמיץ ושרד את השלבים הללו באון ובגאון, אבל אני כעסתי על עצמי על כך ששוב, לא הצלחתי למתן את הלחץ.

עד שהחלטתי שהגיעה עת שינוי.

ראשית, כזאת אני! לא כועסת על עצמי יותר. זה מה יש ועם זה ננצח.

שנית רשימה

הכנתי לעצמי טבלה במחשב ובה רשום כל מה שצריך. החל מדרכונים וכלה במסיר לק. כמובן שכל אחד בונה רשימה על פי צרכיו.

חילקתי אותה לעמודות:- אוריאל (לא קר לו אף פעם, לאיש הזה) ואנוכי. ואז מתחת לכל עמודה חלוקה נוספת -כמות/פריט/הערות. לדוגמא:-
5 חולצות ארוכות, 3, קצרות כך וכך זוגות גרביים, תחתונים ועוד.
לפני כל טיול אני עוברת על הרשימה, משנה את הכמויות על פי הצורך, מסמנת רק מה שצריך לטיול הנוכחי ומדפיסה אותה.

בזמן האריזה כל מה שנארז מסומן.

רשימה
רשימת אריזה לדוגמא

הקבועים

ישנם דברים קבועים שנוסעים אתנו.
החלטתי לרכז אותם במקום אחד:-
מטענים לניידים ולסוללות, סוללות נטענות, מתאמים לחשמל ומשקל המזווודה – נמצאים תמיד באותו תיק יחד.
והתיק נכנס למזוודה כמו שהוא, ותמיד נכנס אחרון.

כנ"ל לגבי תיק העזרה הראשונה (בודקת מידי פעם שלא פג תוקפן של תרופות המדף).

הדרכונים בנפרד תמיד במקום ידוע וקבוע.

צילומי דרכונים (נמצאים בכל מזוודה ובכל תיק שהולך אתנו), סל מתקפל, שקיות ניילון עבור הבגדים ה"מלוכלכים",
בגדים שאני מתכננת להוציא מהמחזור (הם לא ישובו ארצה), הקופסאות הייעודיות למברשות השיניים (גם המברשות לא תחזורנה).
מעילי גשם ומטריות מתקפלות, חליפות תרמיות ועוד, כולם נמצאים יחד על אותו מדף, עם שני סטים של ארגוניות למזוודה.

כשאני מתחילה במלאכת האריזה, אני יכולה להחליט שאני משאירה לדוגמא את החליפות התרמיות בבית, והן תמיד תשארנה
בדיוק באותו מקום קבוע.

וככה הצלחתי להפחית ולו גם במעט, את רמת הלחץ המפוארת שאני יודעת להמריא אליה, עוד טרם הגעתי אל שדה התעופה.

פסל
אם לא נעליים אדומות, אולי מטריה, או אופניים

 

כשהדברים הקבועים מרוכזים יחד – האריזה קלה יותר!

*בפעם הבאה אספר לכם במה אני אורזת ואיך.

אריזה קלה 🙂 ונסיעה טובה.

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

סגירת תפריט