טיול מהעיר אל הכפר בדרום ברטאן

מואן עד רושפור אן טרה 

נראה לי שכל פינה באזור ממתינה למצלמים ערוכה ומוכנה, לבושה בגדי חג, בפוזה ובזווית הנכונה מראש.
אחרי שביקרנו במון סן מישל, סן מלו ודינאן, המשכנו לעבר העיירה קרנאק בעיקר כדי לתת מבט ב…אבנים.

קרנאק

לא סתם אבן או שתיים, אנחנו נסענו לראות כ 1099 מגליתים, מסודרים בשורות. או בקיצור, אבנים ענקיות שבדרך כלל שימשו לצורך בניית מבנים, מונומנטים, או סימון גבולות לאתר פולחני, כשהן מסודרות על פני 11 שורות ובקבוצות.
עלות 9 יורו
פרטים על שעות ביקור וכרטיסים ניתן למצוא באתר ALIGNEMENTS DE CARNAC
תראו, כשמנסים לחשוב או להבין, איך לכל השדים האבנים הללו הגיעו וסודרו שם – זה בהחלט מדהים ומעורר השתאות, אבל אם אין לכם יותר מידי זמן, הביקור שם לטעמי, אינו חובה.
מצאתי את עצמי משתאה לנוכח הכמות ואז…מתלהבת מקבוצה של אנשים מבוגרים שבאו לשחק במקום משחק עתיק יומין שקשור בזריקת אבנים והצהלות שלהם שובבו את לבי.

נזכרתי במקום כשביקרנו ב אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים (שהוא בעיני, בהחלט אתר חובה).

ואן 

בירת מחוז מורביאן, שהוא אחד מארבעה המחוזות של ברטאן. עד מחצית המאה ה-16, נחשבה ואן למקום המועדף על דוכסים, בישופים ומלכי האזור.
גם עיר הנמל ואן מוקפת חומה, והאווירה בה, כמו בכל אחת ואחד מעיירות וכפרי ימי הביניים ובמיוחד אותם שנשתמרו כשהיו, משרה קסם שקצת קשה אפילו לפטפטנית כמותי, לתאר במילים.

הגענו לואן אחר הצהריים, הנחנו את חפצינו במלון ובידיעה שזמן השהות שלנו בעיר זעום, ובכל זאת יש מה לראות בה, יצאנו לשוטט. ממול ראינו מבנה יפהפה ומאחר וראינו בפנים דמות, החלטנו (כלומר, ציונה בעלת התעוזה והתושייה שבנינו החליטה) לנסות ולבדוק את פשרו.

ישבה שם עלמת חן, שסיפרה לנו שזה בית העירייה והם בדיוק סיימו את עמל יומם וסוגרים. אבל כשראתה את פנינו העגומות, הזמינה אותנו בחיוך להיכנס, לעלות למעלה ולהסתכל, כשהיא מבקשת שלא לעבור מעבר לחבלים הסגורים ואם אפשר, אז בזריזות. כמובן שניצלנו את ההזמנה האדיבה.
כשירדנו חזרה למבואה, קיבל את פנינו איש חביב, שסיפר לנו שהוא ראש עיריית ואן, התעניין מאיפה באנו, ואפילו התעכב אתנו מחוץ למבנה וסיפר לנו מעט על המקום.

בית העירייה 

אוטל דה ויל בואן נבנה בין השנים 1880 – 1886. הוא נבנה בסגנון רנסנס איטלקי וכוון להיות העתק מוקטן של בית העירייה של פריז. בחזיתו שעון, פסלים וגינון יפהפה.

סימלה של העיר, המופיע על דיגלה הוא הסמור (הרמיין), בעל חיים שהיה חביב על הדוכס ז'אן הרביעי, שהקים לכבודו מסדר אבירות ואת-

טירת הרמיין

הטירה ממוקמת במרכז ההיסטורי של ואן.

היא נבנתה בין השנים 1380 – 1385 על ידי ז'אן הרביעי ושימשה כמקום מגוריו של דוכס ברטאן במהלך ימי הביניים.

הטירה נהרסה בחלקה הגדול בתקופת שלטונו של לואי ה-14 שנאלץ להשתמש בחלקים שלה כדי לממן מלחמות. הטירה נבנתה מחדש בשנת 1785 ומאז ועד היום לא שונתה.
חצרות הטירה אכלסו במהלך השנים בית ספר לתותחנים, בית ספר למשפטים ועוד.

רק בשנת 1976 רכשה עיריית ואן את הטירה ומאז 2003 היא משמשת כמקום מושבו של המכון התרבותי של ברטאן. בקומת הקרקע שלה מתקיימות תערוכות מתחלפות.
כתובת:- Rue Porte Poterne

החפיר של הטירה כמו גם המשכו לאורך הנחל, מגונן להפליא.
לאחר שוטטות בגנים היפים, הובילו אותנו רגלינו אל תצוגת עציצים נאה על מדרכת הרחוב, על פישרה לא עמדנו אבל היא הייתה תאווה לעיניים

ובהמשך, משך את עינינו מגדל השעון הבהיר והיפה שהתברר כשייך ל-

Église Saint-Patern de Vannes  

בשנים 1721 ו 1726 פגעה סערה בואן והרסה כמעט כליל את מגדל הכנסייה וחלק לא קטן ממנה. שחזור המבנה החל כבר שנה אחר כך בשנת 1727 אך רק עשר שנים מאוחר יותר ניתן היה לחנוך את חלקה העיקרי. ובניית המגדל התאפשרה רק ב 1826.
השעה הייתה שמונה בערב כשהגענו, והיא הייתה סגורה.

קתדרלת סן פייר הקתדרלה של ואן

קתדרלה גותית מהמאה ה 13 שלמרות שעברה מס' שחזורים במאות ה 18 וה 19 עדיין ניכרים בבירור האלמנטים הגותיים שלה.

סיורים מודרכים בקתדרלה:-
פעמיים בשבוע בימים ג' ו -ו' בחודשים יוני וספטמבר בשעה 16:00 על ידי חברי הקהילה,
בחודשים יולי ואוגוסט על ידי סטודנטים, יש לבדוק במקום.
פתוח ב' – ו' 10:00-13:00 ו 14:00-18:00

לינה בואן

אנחנו בחרנו להתאכסן ב Escale Oceania Vannes Centre שנמצא מרחק הליכה מכל נקודה אליה רצינו להגיע. יש לידו חניה והוא נגיש. החדרים נוחים. ארוחת בוקר קטנה אך מספקת.

♦♦ בואן ובסביבתה יש לא מעט אירועים ופסטיבלים. ביולי 2020 צפוי להיות שם פסטיבל ג'אז.
באתר תוכלו לבדוק על אירועים סביב ואן.

נגישות

נגישות בואן ובמפרץ מורביהן

 

רושפור אן טרה Rochefort‑en‑Terre

הכפר, הציורי והקסום, נבחר פעמים מספר לאחד הכפרים היפים בצרפת. אני יכולה בקלות להבין למה.
שוטטנו בין הסמטאות שלו והיינו כחולמים.
החניה ממש מחוץ לכפר, ואז מתחילים להדס. הכפר סובב סביב כיכר מרכזית רחבה ויפהפייה,
ברחוב הראשי ב – Rue du Porche גם מבנים עתיקים מהמאה ה – 17.

חלקם מחורצים חלקם בנויים גרניט. עירוב מענג של מבני ימי הביניים והרנסאנס.

את הגרניום שמכסה את רוב בתי הכפר, לא תוכלו לפספס

ושימו לב גם לשלטים המקסימים שיש מעל החנויות.

כנסיית גבירתנו מטרונצ'יי

שם הכנסייה מתברר, בא לה בשל סיפור אגדה על כומר שהסתיר בגזע עץ חלול, פסל עץ של הבתולה וישו – כדי להציל אותו מפלישת הנורמנים. מאתיים שנים מאוחר יותר, מצא רועה צאן את הפסל בתוך אותו גזע ובאותה נקודה נבנתה הכנסייה "גבירתנו מטרונצ'יי" כשמשמעות המילה היא תא מטען או תא מסתור (לך דבר עם גוגל).

המבנה עבר חוויות מחוויות שונות, החלק שנשתמר נבנה בשנת 1533.
הכנסייה עומדת בעקמומיות מה שניכרת לעין בעמודים שלה, הסיבה לכך היא שהיא נבנתה ללא יסודות, ועם תנועת האדמה, גם הכנסייה נעה אתה.
בראשית נעה דרומה, ואז הוקמה מדרומה תוספת שאמורה הייתה לבצר אותה. אבל הכנסייה והאדמה, בשיתוף פעולה מופתי החליטו, שאם כך זה הזמן הראוי להסתובב לכיוון מערב. שוב נאלצים היו להוסיף לה תמיכה וחיזוק, והפעם – ממערב.

כל התוספות הללו הפכו את הכנסייה לעירוב גותי ורנסאנסי. הויטראז' שמתאר את אגדת הרועה הותקן שם ב- 1927.

 טירת רושפור אן טרה Château de Rochefort-en-Terre

הטירה נבנתה במאה ה 18, אך בשנת 1793 נפגעה קשות ורק חזיתה המקורית נשמרה.

עד 1907 עמד המקום שומם ונידח ואז נרכש על ידי צייר אמריקאי בשם אלפרד קלוץ, שהשאיר את החזית היפהפייה, בנה את הטירה מחדש ונהג לארח בה את חבריו הציירים.

היה זה הוא, ששכנע את תושבי הכפר לעטר את בתיהם בשפע גרניום, וזו מסורת שנמשכת עד עצם ימינו אנו.

הוא הוריש את הטירה לבנו ועם מותו של הבן, העניקה אלמנתו את הטירה לממשלת צרפת.

בטירה מוזיאון ובו ציורים של קלוץ, ולא מועט מוצגים מעברו של הכפר, אך הוא פתוח לקהל רק בין החודשים מאי עד ספטמבר, ואנחנו ביקרנו במקום באוקטובר.לחצר הטירה והגנים (העזובים משהו) ניתן להיכנס כל ימות השנה.

נגישות

 

 

תיירות נגישה בברטאן

 

 

הרשומות הקודמות על הטיול בצרפת:-

פריז:-

ארבעה ימים בפריז חלק א'
ארבעה ימים בפריז חלק ב'

נורמנדי:-

טיול בנורמנדי
מהליקר הבנדקטיני  לברנדי הקלבדוס
מקן ועד אברנש טיול בנורמנדי

ברטאן:-

ברטאן – ממון סן מישל ועד דינאן

♦ תם הטיול בברטאן ושמנו פעמינו, גלגלינו ומטלטלינו לעבר חבל הלואר.
ועליו, ועל כל השאר, ברשומות הבאות יסופר ♦

 

האם ביקרתם במקומות עליהם סיפרתי? האם גיליתם שם גדולות ונצורות ותוכלו לשתף?
כמו תמיד אשמח לתגובות.