מתחילים עם...כרובי
כשילדיי היו רכים בשנים, הייתה לנו בבית סדרת ספרים משגעת של רחוב סומסום.
בחלק מספרי הסדרה הכוכב הראשי היה כרובי. מפלצת כחולה, מתוקה ומקסימה.
סדרת הספרים נכתבה על ידי נורמן סטיילס ו דניאל וילקוקס ואויירה על ידי ג'ו מתייה ולדאבון לבי, כבר איננה ברשותנו ואיננו יכולים לקרא ממנה לנכדינו.
מתוך הסדרה, היה ספר אחד אהוב עלי במיוחד ושמו "כרובי, במוזיאון של כל הדברים שבעולם".
הסיפור מתחיל כשאנחנו רואים את כרובי מדלג בשמחה במעלה המדרגות למוזיאון, כשהוא מכריז בשמחה שהוא הולך לראות את כל מה שיש בעולם.
הוא נכנס פנימה, ועובר בין החדרים השונים וכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר.
"הדברים שאתה רואה בשמיים", "הדברים שאתה רואה על הקרקע", "הדברים הארוכים והדקים שאתה יכול לכתוב בעזרתם", "הדברים שתולים על הקיר", "הדברים שתמצא מתחת למים" "החדר של הגזר" "הדברים שיכולים לדגדג אותך" "דברים חמודים ופרוותיים" ואחרים.
בסוף הספר, אחרי שעבר בין חדרי המוזיאון, תוהה כרובי:-
"אני יודע שראיתי המון דברים במוזיאון, אבל עוד לא ראיתי הכל, איפה הם שמו את כל שאר הדברים?"
(לא מדובר בציטוטים מדויקים, אלא ברוח הדברים)
ואז אנחנו רואים אותו עומד מול דלתות ועליהן שלט לאמור "כל השאר".
כרובי פותח את הדלתות ויוצא החוצה אל העולם הרחב שמחוץ לכתליי המוזיאון.
מהי קיימות
ראשית מושג הקיימות טמון אי שם בתנועות הצדק החברתי השונות.
כלומר, המושג אולי נשמע לנו חדש אך יש לו עבר היסטורי עשיר ומנומק היטב.
לאחר עשרות שנים בהן מושקע היה עיקר המאמץ בהעלאת רמת החיים באמצעות התיעוש, מוצאות עצמן מדינות רבות מתמודדות עם עוני קיצוני. הפיתוח הכלכלי המואץ לא רק שלא הוביל לשגשוג לטווח ארוך, אלא גרם לנזקים רחבים ומשמעותיים באקולוגיה, משאבי הטבע, הבריאות הכללית של האוכלוסייה ולא הביא לכל שגשוג בהון החברתי.
הקיימות היא גישה הוליסטית המתחשבת בממדים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים, מתוך הבנה שעל מנת להגיע לשגשוג רב דורי ומתמשך, יש להתחשב בכולם יחד.
קיימות – משמעותה לענות על הצרכים הנוכחיים שלנו מבלי להתפשר על יכולתם של בני הדורות הבאים לענות על הצרכים שלהם.
ברוב הגדרות הקיימות נוכל למצוא את הדאגה להון החברתי והפיתוח הכלכלי, לצד משאבי הטבע, איכות הסביבה המחזור והשימור.
לקח זמן לפני שהגיעו למסקנה המתבקשת כי כל פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי להתחשב ביכולתם של הדורות הבאים להתקיים בהתאם לצרכיהם, גורם לנזקים כבר בהווה.
מהי אומנות בת קיימא
עבודות אומנות מוגדרות כבנות קיימא כשהן מורכבות מחפצים שנמצאו זרוקים, או כאלה שעברו מיחזור והן נעשות תוך שימוש בתהליכים שאינם גורמים נזק, לפחות לא כזה שמוכר לנו כרגע, למשאבי הכדור.
ככל שהחברה הופכת מודעת יותר להשפעתה על הסביבה, על עתיד הדורות הבאים ועתידו של היקום כולו, כך מתרחבים הניסיונות המעשיים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מייצרים, צורכים ומעצבים חפצים ואומנות. בחינה מחודשת זו מספקת למעצבים, לאומנים וכן לקהל הרחב את הסיבות והדרכים לחשב ולהמציא גישות חדשות ובהן מציאת הדרך לטשטוש הגבולות שבין העיצוב, האומנות, טובת הסביבה והקהילה.
אחת התנועות היצירתיות הראשונות, במחצית הראשונה של המאה ה-20, שהביאו את הקיימות בכלל ואת הקיימות שבאומנות לרמת תשומת לב חשובה
ופופולרית, הייתה לנד ארט.
אז החלו אמנים לחקור דרכים לממש את התפיסה הרעיונית של הקיימות תוך יצירת אמנות עם סביבתם. הם החלו עושים שימוש בחומרים השונים הטבעיים, הזמינים והנפוצים כגון אדמה, חול, עץ, אבנים, חפצים שנמצאו מושלכים, או עתידים היו למצוא מקומם במדמנות השונות ויצרו אומנות חדשה מבלי לפגוע בסביבה.
יתרה מכך, הם החלו משתדלים ליצור את אומנות המרחב הסביבתי, כשהיא נטועה ומוטמעת היטב בסביבתה הטבעית.
ככל שגוברת המודעות להגנת הסביבה יותר ויותר אמנים שמים את הסביבה בחזית, וחושבים על דרכים שבהן הם יכולים לעבוד עם העולם שבו אנחנו חיים, ולא רק בתוכו.
תרבות הצריכה
לצרכנות ולתרבות המקיפה אותה השפעה גדולה, ולעתים תכופות לא רצויה הן על חיי הפרט והן על החברה כולה. הפרסום, הצריכה, החומרנות והמערכת הכלכלית הקפיטליסטית משפיעים על הרווחה האישית, החל מגיל הילדות, כמו גם על הרווחה החברתית והאקולוגית
האמונה הרווחת שהאושר בחיי הפרט והצלחתו תלויים במוצרים חומריים, הפכה את צבירת הרכוש (מכפתור ועד מכונית היוקרה) למטרה בפני עצמה.
ערך הרכוש הפך להיות אבן דרך חשובה בהגדרה העצמית ובתחושת המימוש העצמי של הפרט. ככל שאנחנו אוגרים יותר חפצים, כך רובנו פחות מעריכים ומכבדים, את ערכם הכספי ואת הנזק שהם גורמים לסביבה בזמן היצור, ועם השלכתם בבושת פנים מעל פנינו.
קהילה וקיימות
תפקידה של "קהילה בת קיימא" לענות על הצרכים החברתיים והכלכליים של חבריה תוך כדי שמירה על יכולת הסביבה לתמוך בה. היא משתמשת במשאבים שעומדים לרשותה על מנת לענות על הצרכים העכשוויים מבלי לפגוע באפשרות קיום משאבים נכונים, טובים וזמינים עבור הדורות הבאים.
הקהילה בת הקיימא תחפש את ההקלה והתמיכה באיכות חיים טובה יותר לחבריה על ידי מזעור כמויות הפסולת, מיחזור, שימור, קידום ופיתוח המשאבים המקומיים להמרצת הכלכלה המקומית.
פיתוח קהילה בת-קיימא מצביע על כך שהשימוש באנרגיה ובחומרים יהיו מאוזנים עם תהליכי תרבות הצריכה, ההגנה על משאבי הטבע ושלמות הכדור תוך כדי כך שהקהילה הופכת יותר ויותר אחראית על השימוש בחומרים הקיימים, הפחתת הצריכה והפחתת התלות בתיעוש, יבוא ורכישה.
מה הקשר בין כרובי לכל אלה👀
בראשית החודש ביקרנו במקום, שמגדיר עצמו כ מוזיאון/ סופרמרקט לאמנות ברוח הקיימות. והשיטוט במקום, הזכיר לי שני דברים:-
ילד בחנות צעצועים או ממתקים, שלא מצליח לבחור מה לקחת, בשל שפע ההיצע ואת כרובי ששוטט בין החדרים, לא שבע ורצה לראות את כל השאר.
ARTOGET ממוקם בחדרה – במבנה ששימש בעבר סניף של קופת חולים.
על שטח של 2000 מ"ר המחולקים ל 20 חדרים, תוכלו לראות מאות אלפי חפצים מחפצים שונים. החל מכלי מטבח וכלה ביצירות אומנות. בין החדרים תוכלו למצוא גמ"ח לשמלות כלה, חדר אופנה, חדר קולנוע, פאב עם במה, חדר לסדנאות, ספרייה, ואפילו בית כנסת שממשיך לפעול.
כל החפצים שנמצאים שם לוקטו, נאגרו ונאספו על ידי אודי יפרח, אמן ומעצב, על מנת להפיח בהם מחדש רוח חיים ולהעניק להם את הכבוד המגיע להם. הוא אוסף אותם מהאשפה, חלקם הושלכו בבושת פנים על ידי יורשים חסרי מעוף וחלקם ליקט במהלך השנים.
במהלך השנים אנחנו קונים, אוגרים, משתדרגים, אוספים ומשליכים מעל פנינו, כמויות בלתי נתפסות של פריטי לבוש, אביזרים, ריהוט, אביזרים שונים.
על פי אודי יפרח, מטרתו המוצהרת היא שימור הקיים, יצירת קהילתיות ומתן בית ליוצרים ברוח הקיימות מתוך כוונה לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לתרבות הצריכה, ערך השימור והקהילה.
בעיקרון, יכול המקום שהקים לאפשר את קיומם של כל אלה.
ניתן לרכוש מחדש חפצים שהושלכו, ניתן לערוך בו מפגשים קהילתיים וללמוד את ערכי הקיימות.
עם הכניסה למקום, מופעלים בבת אחת כל החושים כולם. החדרים, שנראה שחלקם מיועדים לטובת יצירת קהילה עם יצירת מקומות מפגש שונים, כולל על מרפסת הגג הצופה אל האופק, בה ניתן לערוך מופעים ואירועים שונים ובעתיד מתוכנן להיפתח במקום גם בית קפה.
הכניסה בתשלום.
כתובת – העצמאות 16, חדרה.
שעות פתיחה- ימים א-ה 10-18:00, יום ו 10:00-14:00
לתיאום סיור לקבוצות:- 050-2709646
לפוסט הזה יש 6 תגובות
רשומה מרתקת וחשובה ביותר על נושא "חם" אם כי כזה שלפעמים מרגיש לי שעדיין לא חלחל ל"מיין סטרים" ונשאר יותר באיזור "פרדסחנהכרכור"😉
צילומים מהממים כרגיל והבחירה בנושא מקורית. איזה כיף שהביקור במקום חיבר אותך לנושא החשוב הזה.
🙂 תודה רבה, תמר. האמת היא שברגע שראיתי את הכמות המרשימה של החפצים, ברור היה לי שלשם אני אגיע.
חידשת לי בנושא שורשי הקיימות! ההשוואה בין כרובי ל-artoget מושלמת. הצילומים שלך נפלאים כרגיל וגורמים לי לחשוב בכל פעם מחדש מה אני מפספסת?😂
😊תודה על כל המחמאות. את לא מפספסת כלום, יש תמיד סיכוי שאת רואה מה שאני לא, ולהיפך.
זה כל הכיף, לא?
ניני תודה על פוסט מעולה! נתת לנו המון תוכן ומידע חשוב על קימות, נושא מאד חשוב בחיים שלנו. התמונות שלך מקסימות והסברת מאד יפה איך ארטוגו חושבים על קימות ועל אומנות.
תודה רבה ציפי על התגובה המפרגנת והמילים החמות💗