חוות שפון – חוות אלנבי

 

ברוכים הבאים לפשע אי השימור

חוות אלנבי – שם שמוכר כיום כגן אירועים –צמוד לקיבוץ נצר סירני שבשפלה. 

מבנה
חוות שפון

 

למקום היסטוריה מעניינת שלא לומר מפוארת שנפרסת כ 130 שנים לפני כן. במקום מבנים שיופיים מבליט את ההזנחה הפושעת שבתוכם ובסביבתם.

לנוסעים בכביש 431, מכיוון מחלף רמלה למחלף נס-ציונה, מתגלה מצד שמאל מבנה רב רושם צבוע לבן שלמעט העדר הצלב מראשו – נראה ככנסייה נוצרית – מגדל (פעמונים?) עם שעון בראשו ומשמאלו בניין מרשים נוסף.
לעת חשיכה מואר המבנה ה"כנסייתי" באור זרקורים שמעצים את המסתורין. יש להזהר ולהשאיר את העיניים על הכביש ולא להאריך במבט על המראה היפה.

מבנים
חוות שפון – חוות אלנבי

כאמור, למקום היסטוריה ארוכה שתחילתה בשנת 1889 עת שלטו התורכים במקום. כומר גרמני לותרני בשם יוהאן לודוויג שנלר שהקים כשלושים שנים קודם לכן בית יתומים בירושלים שנקרא על שמו. הוא חכר מהשלטונות שטח אדמה על מנת להקים במקום סניף נוסף עבור יתומים סוריים ופלסטינאים (ככה הוא עצמו כותב) כשחזונו להקים חווה חקלאית וללמד את היתומים עבודת אדמה.


שנתיים לאחר מכן נחפרה באר מניבה במקום שנקראה "ביר סלאם" – באר השלום. לאחר זמן מה הוקמו במקום מבני האבן שקיימים עד היום והמקום החל להגשים את ייעודו תחת הנהלתו של איש הדת מתיאוס שפון. והמקום שגשג.
בהמשך, בניגוד לדעת הגרמנים, מכרו התורכים ליהודים חלק מהשטח ועליו הוקמה המושבה "באר יעקב".

מלחמת העולם הראשונה קטעה את תפקודו של המקום. בתחילה התמקמו בו כוחות תורכיים וב 1917 הוא נכבש על ידי הצבא הבריטי תחת פיקודו של גנרל אלנבי ומכאן שמו השני של המקום. אלנבי קבע במקום את מפקדתו ונהל משם את המערכה כנגד התורכים. ב 1918 הוא ארח שם את חיים וייצמן.

לאחר תום המלחמה שבו הגרמנים להפעיל את המקום עד סמוך לתחילת מלחמת העולם השנייה, אז הם גורשו משם סופית לאחר שנטען שמתנהלת במקום תעמולה נאצית. הבריטים חזרו לאכלס את המקום, וכשקם המנדט, כבשו כוחות ההגנה את החווה.

מבנים
בחוות שפון

על חלק מאדמות המקום הוקם קיבוץ נצר סירני ומבני האבן ובצידם הצריפים שקדמו להם שמשו כמוסד חינוכי לילדי הקיבוץ, עד להקמת מבנים חדשים בתחומי הקיבוץ עצמו.

מאז, למעשה למקום שתי פנים. המועצה לשימור אתרים הכירה במקום כראוי לשימור ונעשו בו עבודות שימור ושיפוץ במסגרתם נחשפו ציורי קיר ותקרה, אבל הבניין ה"כנסייתי" נראה אמנם מרחוק כמושלם, אך מקרוב רואים שחלונותיו שבורים, הגישה אליו חסומה, פנים הבניין חרב ומוזנח לחלוטין.


הבניין הארוך שסמוך לו מרשים גם הוא בארכיטקטורה שלו, תפקד זמן מה כגלריה ששרתה כמה אומנים ידועים, אך בביקורינו היום במקום גילינו שהגלריה נעלמה ואת מקומה תפסו משרדים ותו' לא.

במקום שדרת דקלי וושינגטוניה מרשימה שמובילה אל שדות שוממים

שדרת דקלים

עצי אקליפטוס, זכר לימים טובים יותר, המבנה בו גר אלנבי הפך לגן אירועים מטופח ולכן זכה לטיפול מיטבי כשבחצרו קיר ועליו צילומים מיימי העבר הזוהרים של המקום.

 

מלבד זאת, שולטת במקום עזובה, הצריפים מתפוררים וצמחיית פרא מטפסת עליהם.המקום זועק לטיפול וטיפוח שיחזירו לו את מעט מימיו היפים.

 

שביל

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

סגירת תפריט