יומיים של נשימה בחיפה
מאז תום ימי קורי, לא יצאנו לנפוש בשום כלום אי-בזה. לא בארץ ובוודאי שלא מחוצה לה. אז, ביולי 22, שמנו פעמינו לחיפה ובילינו יומיים נעימים לתפארת. המלון הנבחר היה בשכונת בת-גלים. חרשנו את השכונה והוספנו וטיילנו בעוד מספר מקומות כמו מוזיאון הכט, מוזיאון העיר חיפה (בו ביקרנו שוב הפעם) ומוזיאון חיפה לאומנויות, בגן הפסלים, ועוד. ומאז לא. השנתיים האחרונות לא הביאו בכנפיהן חשק זה או אחר לטיולים. הנשמה זעקה לחופש אך עזוקה הייתה בכבלים של צער, כאב ופחד.
לפני כחודשיים נתקלה עיני בפרסומת למלון חדש במושבה הגרמנית בחיפה. אני חובבת את המבנים הטמפלריים וכבר הקדשתי להם רשומות, ואת חיפה אתם כבר יודעים, אנחנו אוהבים מאד. ברגע של ספונטניות החלטנו לדגום את המלון החדש. הודענו לבן זקונינו שהוא מופקד על ארבעת הרגליים המזונבות העונות לשם שוועפס למשך יומיים וחצי, והזמנו שני לילות במלון סול החדש. לראשונה, לא נסענו עם המצלמה. הצילומים צולמו במצלמת הנייד הלא כל כך מוצלחת. מאחר והמלון היה העילה לביקור, אפתח ואסיים בו.
מלון סול
מלון SOL STAY&MORE שוכן במיקום מרכזי בשכונת המושבה הגרמנית, בקרבת הגנים הבהאיים, הנמל, מוזיאונים ומוקדי קולינריה מצויינים. המלון ממוקם במבנה טמפלרי היסטורי המתפאר באדריכלות קלאסית עם קירות אבן מרהיבים. עד 1940 שימש למגורים ומשנת 1948 כבית ספר "עמל". שנים רבות עמד המבנה נטוש, חלונותיו נאטמו והעזובה שלטה בו. עד שלורה החליטה שהיא רוצה להשיב למבנה את רעננות נעוריו, להפוך אותו למלון בוטיק ולהשיב לו את כבודו האבוד. מאחר ורוב המבנים במושבה הגרמנית הוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת, הייתה הדרך, מהעזובה ששלטה לקסם של היום, לא קלה אך מתגמלת. שיפוצו של המבנה מוקפד עד הפרט האחרון, מכבד ומשמר את קסמו ההיסטורי. המלון מציע 17 חדרים אינטימיים, המאופיינים בסגנון קלאסי המשלב את קסם העבר בנוחות עכשווית מעודנת. לקסם אחראי לא רק השימור המוקפד. אלא גם האירוח החם ומסביר הפנים של לורה הקסומה, שרוחה ואהבתה למקום ולאורחים מרחפת סביב כל הזמן.
שיטוטים
יומיים וקצת לא הבטנו בשעון. אבל כדרכנו, לפני כל נסיעה קצרה כארוכה, בדקנו את הסביבה. מלון סול נמצא במרחק הליכה קצר מהגנים הבהאיים, משוק ואדי ניסנאס, שוק הפשפשים והעיר התחתית, ובהתאם תכננו את צעדינו. החלטנו שאנחנו רוצים לבקר במוזיאון הרמן שטרוק, ממנו להדס לשוק תלפיות וגם לשוב ולפקוד את מוזיאון העיר חיפה. בין לבין, שוטטנו בשכונה. מדובר באזור לא פחות מקסום, ואני לא מדברת דווקא על הרחובות הראשיים. לתת לעיניים להוליך את הרגליים.
מוזיאון הרמן שטרוק
בשכונת הדר בחיפה, בביתו ההיסטורי של האמן הרמן שטרוק, שתוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד ושוקם בקפידה רבה בשנת 2014, פועל כיום מוזיאון מרתק. הרמן שטרוק נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים ביותר בגרמניה ובישראל במחציתה הראשונה של המאה ה־20. במהלך יותר מארבעים שנים, הפיק שטרוק כמות אדירה של יצירות (בעיקר נופים ודיוקנאות), בהן הנציח את האישים של תקופתו. יצירתו המפורסמת ביותר היא דיוקנו של בנימין זאב הרצל. שטרוק היה מורה לאומנויות ההדפס, ובין תלמידיו נמנו אמנים דגולים כמאיר (מארק) שאגאל ומקס ליברמן. שיחזור ביתו של שטרוק, שמר על אופיו המקורי.
התערוכה
בימים אלה מוצגת במוזיאון תערוכתו של האמן גיל גורן, "הראית איזה יופי". התערוכה מפגישה את המבקרים עם דיוקנאות של מנהיגים ציוניים בולטים, בנימין זאב הרצל, מנחם אוסישקין, פנחס רוטנברג, חיים נחמן ביאליק, אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד, לצד נופי ארץ – ישראל של שטרוק, שנבחרו על ידי גורן מאוסף מוזיאון חיפה. אלה משולבים בעבודותיו החדשות והעכשוויות של גורן, המציעות פרשנות אישית, מרגשת ורעננה.
המוזיאון - פרטים כלליים
למוזיאון ארבעה חללי תצוגה, שלמרות שכל אחד מהם שונה באופיו ובתוכנו, בכל אחד מהם שבים ומופיעים מוטיבים חזותיים חוזרים המקבלים משמעות אחרת בכל הקשר, ולמרות שמדובר בחללים אינטימיים יחסית, הם מרשימים מאוד, מעוררים מחשבה ומזמינים התבוננות מעמיקה. הכניסה ללא תשלום אך צריך להזמין כרטיסים אונליין
כתובת: ארלוזורוב 23, חיפה
שוק תלפיות
מבית שטרוק הדסנו קלילות לכיוון שוק תלפיות.
שוק תלפיות הוא השוק המקורה הראשון בארץ. השוק, השוכן ברחוב סירקין שבשכונת הדר הכרמל, נחנך באפריל 1940. מבנה הבאוהאוס המעוגל, עם החלל הפתוח בגובה של ארבע קומות שתקרת זכוכית מסוככת עליהן, חלונות רחבים וחזיתות סימטריות, הוכרז כמבנה לשימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. ואכן, במהלך 2020 החלו בעבודות השיפוץ. היינו מסוקרנים, ונכנסנו אל המבנה ה"משתפץ" לו לאטו. בילינו במקום דקות ספורות לפני שנאלצים היינו לנוס החוצה מאימת ה…גויאבות. בעוונותיי, שכחתי כי במבנה סגור ריחן יתעצם וישיגנו בכל מקום. אני, גבירותיי ורבותיי, רגישה לריחן בצורה קיצונית, גם באוויר הפתוח.
המשכנו לשוטט במורד הרחוב, ניסינו לעלות למרפסת התצפית שהפכה למשתלה שהייתה סגורה. ועל כן הסתפקתי בצילומי גרפיטי ספורים ותו לא
בהמשך ביקרנו במוזיאון העיר חיפה עליו סיפרתי בהרחבה ברשומה "על שלושה מוזיאונים וקבר אחד". תמיד כיף לבקר בו שוב. הפעם התערוכה התרכזה בתחומי המוזיאון בלבד, אך היא מעולה ושווה ביקור.
מלון סול רישום הכניסה
מלון סול הוא מלון אוטונומי. באמצעות קישור שנשלח אל האורח העתידי (תזמינו ישירות במלון, המלצה שלי), מתבצע רישום הכניסה (צ'ק אין), והוא ישמש אתכם גם כמפתח אלקטרוני בהמשך, לפתיחת דלת הכניסה למלון ולחדרכם.
קוד הכניסה ישלח גם הוא ישירות לווטסאפכם. מי שלא ראה אותי נבהלת, בכל פעם מחדש כי לא זכרתי איפה, לכל הרוחות והשדים גם, מיקמתי את כרטיס הכניסה האלקטרוני לחדר – לא ראה "שמחה" מימיו. שלא לדבר על הפעמים בהן נתקלנו בכרטיסים סרבניים שלא בא להם לפתוח לנו את דלת חדרינו. כמה שמחתי לראות שאין על כתפיי את האחריות לשאת כרטיס שכזה.
שירות מסביר פנים
הגענו למקום שעתיים לפני השעה בה אמורים היינו לקבל את החדר ולכן שיגרתי שאלה האם ישנו מקום בו נוכל להשאיר את מטלטלינו. התשובה הייתה מיידית "החדר שלכם מוכן". בכניסה חיכתה לנו לורה החייכנית שהנחתה אותנו בנפלאות הקוד וביקשה שנזכור שבכל שעה ובכל עת לכל שאלה או בקשה – נפנה אליה. והיא התכוונה לזה.
היא פשוט שם גם אם אתם לא רואים אותה.
החדר חדר האמבטיה והחצר
חדר נקי לתפארת. נעים ומזמין, המיטה נוחה להפליא. פינת קפה עם מכונת נספרסו קטנה וקפסולות, בקבוקי מים, ספלים, ומקרר קטן. בארון כר נוסף, מייבש שיער (לאותם שיש להם) וכספת.
חדר האמבטיה מאובזר. המקלחון חגיגה. אולי זה ישמע לכם טיפשי, אבל אותי, תמיד מעצבנים בקבוקי השמפו והסבון. מיניאטוריים או בגודל מלא – הם תמיד יהיו בעלי כושר תנועה והתחמקות, ותמיד ינצלו את העובדה שלעת חפיפה עיניי עצומות. בכל מלון בו ביקרנו הבקבוק זז, ולא אחת (בדרך כלל כשהוא בגודל מלא) גם רואה לנכון לצנוח ולפגוש את אצבעות רגלי בנחיתה לא רכה בכלל. ופה, ישבו ישיבת הקשב ללא תזוזה או דבר וויכוח. המקלחון נסגר בצורה מושלמת כך שטיפה לא זולגת ממנו החוצה. והמגבת שעל הרצפה מחכה יבשה וחייכנית (טוב, אז לא חייכנית) למדרך רגליכם. בחצר הנעימה ומסבירת הפנים שולחנות קטנים.
כשאתם מזמינים חדר במלון ניתן, בתשלום נוסף, לקבל קופון לארוחת בוקר במסעדת שטרודל. למקום חניה פרטית משלו. גם מקום חניה יש להזמין במעמד הזמנת החדר והוא בתשלום נוסף.
תם הטקס
לאחר יומיים וחצי נעימים לתפארת בחיפה, שמנו פעמינו חזרה לביתנו.
נכון, הפעם לא סרקנו וסקרנו כמה מוזיאונים, וגני פסלים ופינות קסומות. פשוט הידסנו והנחנו לעצמינו להיות בבועה פרטית. לא הזמן ולא החדשות היו מעורבים בשהות שלנו. והאמינו לי שזה היה נחוץ. נחוץ מאד.
אך, השעון הסופר את הימים ממשיך ללוות אותנו וימשיך להופיע בבלוג עד שובו של החטוף החלל רב-סמל רן גואילי.
חזרנו למציאות, לשעון ולחדשות.
לפוסט הזה יש 4 תגובות
תמיד כייף איתך בהומור, בתרבות וביכולת ליהנות. והתמונות נפלאות – למרות הנייד😛
🙂 תודה מלי. באמת נהנינו
תענוג לטייל איתך בחיפה, העיר האהובה עלי.
רושמת לי לבקר במוזיאון הרמן שטרוק.
תודה ויקי. בילוי נעים