נמל אשדוד - סיור במרכז המבקרים

נמל אשדוד בן 54 והחליטו לחגוג לו יום יומולדת.
לפיכך הוזמנו מספר בלוגרים, למרכז המבקרים של הנמל ויצאנו לחקור מעט מצפונותיו.

נכנסנו דרך שער 1 – השער הראשי, דרכו נכנסות ויוצאות רוב המשאיות ורכבי הנוסעים.
 את פנינו קבל מר רם שובל מנהל שירות הלקוחות של הנמל, שסיפר לנו בקצרה על הנמל, אופן התפעול, תפקידי הסוורים, האתתים, רבי החובלים ושאר בעלי התפקידים שעבודתם היא שעושה את הנמל לפעיל. ועל עתידו.

תוך סיור במרכז המבקרים צפינו בסרטון קצר, שיחקנו שני משחקים קצרים וקבלנו סקירה על ההיסטוריה של הנמל, ועל תוכניותיו לעתיד לבוא.

מרכז המבקרים נמל אשדוד
מרכז המבקרים נמל אשדוד
משחקים במרכז המבקרים

במרכז המבקרים ניתן לבקר ללא תשלום בקבוצות של עד 25 אנשים. ואת כל הפרטים תוכלו למצוא באתר. נראה לי שילדים בהחלט יכולים למצוא עניין רב בביקור שכזה. כשאתם מגיעים יש לשים לב, שכניסת המשאיות משער 1 איננה אותה כניסה של הרכבים הפרטיים, שימו לב להוראות הווייז בקפידה.

מראות נמל

בשל מזג האוויר, קוצר הזמן והוראות בטיחות שונות, לא יכולים היינו לסייר בנמל סיור ממצה. הסיור ברובו נעשה במיניבוס, למעט שתי עצירות קצרות, בהן ניתן לנו לרדת ממנו ולצלם, לכן חלק נכבד מהצילומים, נעשה תוך כדי נסיעה.

הנמל

נמל אשדוד 1964 פרטי
נמל אשדוד 1964 אלבום פרטי

נמל אשדוד ממוקם צפונית לאשדוד, כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש.
כמעט באותו מקום בו היה נמל לאשדוד העתיקה, בתקופת הברונזה.
במהלך המאה ה-10 לפנה"ס חרב הנמל שלשפך הלכיש יחד עם כל העיר.
ב-732 לפנה"ס הוקם נמל חדש, במיקום חדש, באשדוד-ים. בעזרתו הפכה אשדוד של אז לעיר סחר חשובה, עשירה וערה, עד שחרב ברעידת אדמה.

הקמת נמל אשדוד

כבר בראשית ימי המדינה, הוברר כי לא ניתן יהיה להרחיב את הנמלים הקיימים בחיפה, יפו ותל אביב.
האוכלוסייה הגדלה והולכת ופיזורה על הפני ארץ וכמות מטעני היבוא השונים שגדלה, הביאו להחלטה לבנות נמל חדש. 
הנמל החדש חייב היה להיות ממוקם בעמדה שתסייע לקיצור שינוע מטענים אל פנים הארץ, כשמצד אחד הוא קרוב אל מרכז הארץ על מרכזי התעשייה הייצור והמסחר שבה, ומן הצד השני לעורקי תחבורה רבים ובהם גם קרבה למסילת הברזל.

אבן הפינה לבנייתו של נמל אשדוד הונחה ביולי 1961, והנמל נחנך בנובמבר 1963.

אבן הפינה הונחה ביולי 1961, והנמל נחנך בנובמבר 1963.
"בראשית" מרכז המבקרים

כיום בנמל אשדוד יכולות לעגון כ – 25 אניות בו זמנית (תלוי בגודלן), הוא מקבל לתוכו את כל סוגי המטענים, למעט דלקים, ובשנה מגיעות אליו כמיליון מכולות.
יש בו טרמינל נוסעים נכנסים ויוצאים, ביקורת גבולות ואפילו חנויות פטורות ממכס (דיוטי פרי). 
מבחינת פעילות, נמל אשדוד נחשב לנמל מספר 95 בעולם.

תמונה משפחתית על רקע הנמל 1964 - אלבום פרטי
עם בני דודי 1964 - אלבום משפחתי

 

כילדה קטנה, אני זוכרת את בניית הנמל.
את השיטוטים ליד שובר הגלים, את בסיס חיל הים שממוקם שם – ואליו לא ניתן היה לגשת.

שובר ונמל 1964 - אלבום משפחתי
שובר ונמל 1964 - אלבום משפחתי
נמל אשדוד 2020

כמו אותה אלומת אור שלוותה את שנות ילדותי הראשונות בעיר, מלווה אותי הזיכרון המרגש, של כל הספינות כולן, אותן שבנמל, שמחוצה לו ובבסיס חיל הים, צופרות צפירה ארוכה משל היו ספינה אחת גדולה, בתום יום הזיכרון.
איני יודעת אם גם היום נוהגים כך בעיר, אבל עבורי מדובר בזיכרון רב רושם.
היום, כסבתא, אני יוצאת לטייל בנמל אליו פעם יכולה הייתי להיכנס רגלית, בסיור מודרך ומוקפד ותחת השגחה.

זה לא קל לגדל נמל

בשנת 2015 עקב פריקה לא תקינה של אנייה נושאת גופרית, זוהמו מי הים בגופרית והנמל נקנס.
הנמל מנסה בדרכו למנוע את הפגיעה בסביבה, ולכן מופעלים בו כמה מיזמים שמטרתם הגנה על הסביבה, שיפור איכות המים והאוויר.

מנסה בדרכו למנוע את הפגיעה בסביבה

מניעת נסיגת קו החוף

הקמת שובר גלים חדש עלול לגרום להצטברות חול מדרום ומחסור מצפון, דבר שעלול לגרום לנסיגת קו החוף, ולשינויים במיקום קו החוף לאורך חופי ישראל.

החול, באופן טבעי, נע בזכות ובאמצעות זרמי הים, גליו והרוחות. כדרכו של הטבע, הוא דאג במשך אלפי שנים לשמירה על מאזן בין הזנת החופים בחול לבין שינועו בעזרת הרוח והגלים מהם והלאה. מראשית המאה ה 20 ועד שחוקק חוק להפסקת הכרייה בשנת 1965 נגרעו (נכרו) יותר מ 10 מליון מטר מעוקב של חול מחופי הים ובשל כריית החול ובניית מבנים ובהם שוברי גלים ועוד, מאזן זה הופר.

התוצאה היא פגיעה במצוקי הכורכר, ולמרות שבהתמוטטות המצוקים יש מן התהליך הטבעי, הנגרם מפעילות הים הרוח והגשם, הרי שגם כריית החול והקמת המבנים הימיים, תורמים לכך את תרומתם.
פגיעה נוספת היא במיני צמחים ובעלי חיים, שהשינויים בים התיכון וחופיו פוגעים בשגרת חייהם והתפתחותם.

בנמל אשדוד, מנסים להתמודד עם תופעת נסיגת קו החוף באמצעות העברת כ-180,000 מטרים מעוקבים של חול בכל שנה, מדרום לשובר הגלים, אל החופים שמצפון לו.

מניעת זיהום אוויר

תמונות נמל כמו תמונה מהסרט "שליחות קטלנית" 🙂

בטעינת אניות צובר – את אניות הצובר בנמל אשדוד, ממנו מיוצאים מידי שנה טונות רבות של פוספט ואשלג, נוהגים היו לטעון בעבר באמצעות צינור שגרם לפליטה מוגברת של אבק פוספטים ואשלג
וכתוצאה מכך לזיהום הים והאוויר.
כדי למנוע את זיהום האוויר הוחלפו כל המטענים במטענים אקולוגיים, והחלו מפעילים בו מודלים פנאומטיים – טכנולוגיה של הפעלה מכנית באמצעות אוויר, לפריקה נקייה ישירות מהאנייה.

תמונות נמל

מניעת זיהום ים

כל רציפי הצובר והמטען הכללי בפרויקט היובל של הנמל, תוכננו עם מערכת ניקוז אחורית בשילוב בורות שיקוע – להפרדה, המבטיחים ששארית מטען על הרציף לא תגיע לים.

אחרית רשומה

פינות נמל

יכולה הייתי להמשיך ולכתוב על תרבות הצריכה שלנו, שמביאה לנמלים השונים שפע של מוצרים, ועשרות אלפי רכבים שמאיימים בעצם להשבית אותנו מכל תזוזה אשר ברא הכביש לעשות.
על העובדה שאנחנו מייבאים הרבה יותר משאנחנו מייצאים.

עשרות אלפי רכבים

יכולה הייתי לספר לכם על הנמל הסיני שצומח לו, לצד נמל אשדוד, ועל משמעותו של נמל סיני בארץ לא לו, עבורנו ועבור שאר העולם.
אבל האמת היא, שעבורי הנמל הוא בעיקר פיסת נוסטלגיה מרגשת ועל כן על כל השאר, אחכה שבדברי אחרים יסופר.
כמו למשל בבלוג של אילנה בר "יצאתי מביתי למסעותי" תוכלו לקרא על הסיור בנמל מנקודת מבטה, ברשומה:- "Heavy tech בנמל אשדוד"

במקום כל אלה הנה לכם עוד כמה תמונות נמל מעיר ילדותי – אשדוד

תודה למחלקת יח"ץ של נמל אשדוד, על ההזמנה לסיור.

מקווה שנהנתם לטיייל בחברתי בנמל אשדוד. וכמו תמיד אשמח לתגובות.

רוצים לקבל עדכונים במייל? הירשמו לניוזלטר של חמושה:

חדש! מטיילים בעקבות חמושה

פונים אלי לעתים לשאול אם אני מארגנת טיולים מהרשומות שלי בבלוג.

אני שמחה ונרגשת להשיק סיורים רגליים עם מדריכים מקצועיים בעקבות הטיולים שלי

תגובות

כתיבת תגובה

תגובות פייסבוק

רוצים לקבל עדכונים על כתבות חדשות במייל?

פרסמו את העסק שלכם בחמושה!

כתבה פרסומית לבתי עסק

כרטיסי מדריכי טיולים

אטרקציות לילדים